הגבלה באמצעות איתות - זה מה שנעשה כאן
ראשית, ללפיד לא מגיע כל הקרדיט על הצעד. ח"כים רבים ומחאה חברתית גדולה, שמלווה בקמפיין עיתונאי חזק מאוד שמוביל דה מרקר הובילו את הקמת ועדת נאמן שהובילה להמלצות הללו.
יש בעיה בשוק - שכר הבכירים הגבוה, לא רק שגוזל כספים מהציבור ואינו מוצדק, הוא מהווה תמריץ קיצוני למנהל בכיר לעשות מה שאומר לו בעל השליטה. אם במצב עניינים תחרותי בשוק המנהלים הבכירים, מנהל טוב היה מקבל חבילת שכר הוגנת שתואמת את תרומתו, הרי שמנהל היה נשאר כל עוד התנאים טובים והקריירה מתפתחת, והחברה היתה משאירה את המנהל כל עוד תרומתו עולה על שכרו (ביחס למנהלים מוכשרים אחרים).
ברגע שמנהל מקבל שכר שמעביר אותו מקבוצת השכירים לקבוצת בעלי ההון, הוא מקבל איתות מבעל השליטה - "אתה משלנו, תדאג לנו"
עכשיו המנהל יודע שכדאי לו לעשות את מה שבעל השליטה אומר לו לעשות, כי הוא לא נמדד יותר בפרמטרים כלכליים.
הצעת החוק באה לאותת את ההיפך - "מי שנותן שכר מופרז, שואף לשעבד את המנכ"ל אליו ופוגע בעסקים"
העובדה שרשות המסים קובעת קטגורית ששכר מעבר לרף מסויים אינו מוכר כהוצאה, כמוהה כאמירה ששכר מעל רף מסויים אינו תורם לעסקים.
לכן החברה לא תהיה רשאית לנכות ממס את ההוצאה על שכר הבכירים, ויקשה על גרעין השליטה לעמוד באסיפת בעלי המניות ולהסביר לכולם שלמרות האיתות הברור ממשרד האוצר, כדאי לתת יותר למנכ"ל.
בינתיים זה מתחיל לעבוד.