תשמרו על עצמכם.
כל הסופשבוע ישבתי בחדר ופשוט סירבתי לעכל. אתם יודעים, קוראים על זה בחדשות, מדברים על זה כל הזמן, אבל כל הנושא מרגיש רחוק ממך. עד שיום אחד זה מגיע גם אליך. יום שישי, אני באוטו נוהגת חזרה הביתה. אמא שלי מתקשרת אליי לדיבורית ומתחננת שאני אנהג בזהירות. אני חושבת לעצמי "טוב,נו...עם המצב של הכבישים היום, אין פלא שהיא מודאגת". שניה אח"כ הגברתי שובפעם את גלגל"צ ולחצתי על הגז כשהרמזור היה ירוק. ואז הגעתי הביתה, וראיתי את שני ההורים שלי עם הבעות די מוזרות על הפנים. ואז אבאשלי פלט "עדי, קרה אסון". ואמא שלי הוסיפה "בן נהרג. בתאונת דרכים". אין לכם אפילו מושג איזה מחשבות עוברות לבנאדם כשהוא שומע דבר כזה. כל החיים, הכל פתאום מתערער ונעלם, ונשארת רק המחשבה שהילד המקסים, היפהפה, המוכשר, האידיאליסט, החכם והחברותי הזה, שסה"כ היה בן 19,מת. הוא כבר לא יסיים את השירות הצבאי ביחידה המובחרת. הוא כבר לא יצא לטיול השיחרור עם כל החברים. הוא כבר לא ילמד באוני', לא יתחתן, לא יביא ילדים. ישבתי כל הסופשבוע, ולא הצלחתי לעכל. אנשים, תשמרו על עצמכם. הכביש זה ממש לא משחק, ועדיף לאבד רגע בחיים, מאשר לאבד את החיים ברגע.
כל הסופשבוע ישבתי בחדר ופשוט סירבתי לעכל. אתם יודעים, קוראים על זה בחדשות, מדברים על זה כל הזמן, אבל כל הנושא מרגיש רחוק ממך. עד שיום אחד זה מגיע גם אליך. יום שישי, אני באוטו נוהגת חזרה הביתה. אמא שלי מתקשרת אליי לדיבורית ומתחננת שאני אנהג בזהירות. אני חושבת לעצמי "טוב,נו...עם המצב של הכבישים היום, אין פלא שהיא מודאגת". שניה אח"כ הגברתי שובפעם את גלגל"צ ולחצתי על הגז כשהרמזור היה ירוק. ואז הגעתי הביתה, וראיתי את שני ההורים שלי עם הבעות די מוזרות על הפנים. ואז אבאשלי פלט "עדי, קרה אסון". ואמא שלי הוסיפה "בן נהרג. בתאונת דרכים". אין לכם אפילו מושג איזה מחשבות עוברות לבנאדם כשהוא שומע דבר כזה. כל החיים, הכל פתאום מתערער ונעלם, ונשארת רק המחשבה שהילד המקסים, היפהפה, המוכשר, האידיאליסט, החכם והחברותי הזה, שסה"כ היה בן 19,מת. הוא כבר לא יסיים את השירות הצבאי ביחידה המובחרת. הוא כבר לא יצא לטיול השיחרור עם כל החברים. הוא כבר לא ילמד באוני', לא יתחתן, לא יביא ילדים. ישבתי כל הסופשבוע, ולא הצלחתי לעכל. אנשים, תשמרו על עצמכם. הכביש זה ממש לא משחק, ועדיף לאבד רגע בחיים, מאשר לאבד את החיים ברגע.
