אוף, באמת אבל, לכל מי
שחושב שזה כ"כ קל לשבת בשקט, אני בקושי עושה את זה כשאני שומעת טורי בבית. אני באמת הולכת לנסות, לטובת עצמי, לא רק לטובת הכלל, ובטח שלטובת הבנות החמודות שישבו לידי, בלעט, אני באמת מבטיחה להתאמן בלעשות עם השפתיים, אבל אוף, זה ממש קשה לי לא לצרוח מלא מלא כשאני כ"כ מתרגשת. מי שמכיר אותי, אהמ, יודע. ובאמת, מי שישמע, לא שאני מצדיקה צרחות מחרישות אוזניים אבל לא סתם שמים כאלה רמקולים ענקיים. וזה הרי חלק מההוואי של הופעה כ"כ גדולה ומרגשת של.. טורי [!!!]. שלא נצרח? שלא נתרגש? שנהיה דגים? זה הרי בלתי אפשרי בעליל. כשבאים למקום ציבורי אי אפשר לצפות שכולם יתנהגו איך שכולם רוצים, צריך להתמודד עם מה שבא. ועוד מקום כמו האמפי ברעננה שהוא פתוח, בטוח שיהיה בו רעש וצעקות. אין מה לעשות, אפשר רק לקוות להופעה טובה. ואם, נגיד, אתם רוצים משל, או יותר נכון, השוואה שקצת תכניס לפרופורציות
אני נמצאת עכשיו בצבא באותו בניין של מגורים עם [בין היתר] חבורה של פריחות כאלה כבדות שלא הייתי מודעת לקיום של יצורים כאלה עד לפני כמה חודשים, בחיי, שכל היום צורחות אחת על השניה בקולות הצווחניים שלהן ועוד קללות כאלה שבאמת לא ידעתי שקיימות בשפה העברית או בכל שפה שהיא, ואני לא ממש יכולה להעיר להן כלום על כמה שהן עושות כאב ראש או סתם פשוט מגעילות ומזעזעות, ושבבקשה יהיו בשקט או לפחות ידברו בנימוס ובצורה נעימה, כי הן "יפוצצו לי ת'אמא," במקרה הטוב. אז באמת שהופעה של טורי שקצת שרים בה מהתרגשות זה ממש ממש לא כזה דבר נורא, יחסית.. תחשבו על זה ככה, אולי זה יעזור? לפחות אפשר להיות בטוחים שכאלה לא יהיו לנו בהופעה של טורי וזה מאוד, מאוד מנחם אותי אישית. להלהלה. [[[ואוי, סתם סיידנווט, אם היא לא תשיר LE אני לא יודעת מה אני אעשה לה. לראות אותה שרה give me life give me pain give me myself again - איי איי, זה יכול להיות אחד הדברים... !! פפף.]]]