תשמעו (תקראו) סיפור
השעה כעת כמעט 18:00. דפיקה בדלת ונכנסת אישה קטנת קומה, תימניה, בת כ-70 שנה. - פתוח? היא שואלת, ואני אומר: ודאי, ודאי. - "יש לך קלטות וידיאו ללימוד הריקודים?" – ודאי, ודאי... - "יווווו" היא אומרת, "איזה מזל שמצאתי אותך. התקשרתי לכל כך הרבה מכרים ובסוף אחד נתן לי את הכתובת". ואני שואל: היכן את רוקדת? מי המדריכה? האם לא הפנתה אותך לכאן? - "לא", היא אומרת, "המדריכה חושבת שאני רוצה לקחת לה את העבודה... אני כזו סתומה" (כך היא אומרת על עצמה), "תראה אותי אני רק רוצה לדעת את הריקודים והיא (המדריכה) חושבת שאני אקח לה את הפרנסה... " היא מוציאה רשימת ריקודים שברצונה ללמוד (כ-40 ריקודים). ומבקשת לקנות 5 קלטות. אני בוחר לה את 5 הקלטות הכי מתאימות לרשימה שלה ומנסה לדובב אותה. היא מסרבת בכל תוקף לומר היכן היא רוקדת (גרה בראשון לציון), כמובן את שם המדריכה היא לא רוצה לומר. לטענתה הוציאה כבר יותר מ-2,000 ₪ על דיסקים ("מה? יש לך גם דיסקים?") זאת לאחר שחיפשה בהמון חנויות ומצאה בכל דיסק שיר או שניים והיא מוסיפה: "המדריכה מסרבת לומר לנו אפילו מי הזמר ומה שם השירים אני לא מבינה מדוע!" האמת, גם אני לא מבין את המדריכה שלה.
השעה כעת כמעט 18:00. דפיקה בדלת ונכנסת אישה קטנת קומה, תימניה, בת כ-70 שנה. - פתוח? היא שואלת, ואני אומר: ודאי, ודאי. - "יש לך קלטות וידיאו ללימוד הריקודים?" – ודאי, ודאי... - "יווווו" היא אומרת, "איזה מזל שמצאתי אותך. התקשרתי לכל כך הרבה מכרים ובסוף אחד נתן לי את הכתובת". ואני שואל: היכן את רוקדת? מי המדריכה? האם לא הפנתה אותך לכאן? - "לא", היא אומרת, "המדריכה חושבת שאני רוצה לקחת לה את העבודה... אני כזו סתומה" (כך היא אומרת על עצמה), "תראה אותי אני רק רוצה לדעת את הריקודים והיא (המדריכה) חושבת שאני אקח לה את הפרנסה... " היא מוציאה רשימת ריקודים שברצונה ללמוד (כ-40 ריקודים). ומבקשת לקנות 5 קלטות. אני בוחר לה את 5 הקלטות הכי מתאימות לרשימה שלה ומנסה לדובב אותה. היא מסרבת בכל תוקף לומר היכן היא רוקדת (גרה בראשון לציון), כמובן את שם המדריכה היא לא רוצה לומר. לטענתה הוציאה כבר יותר מ-2,000 ₪ על דיסקים ("מה? יש לך גם דיסקים?") זאת לאחר שחיפשה בהמון חנויות ומצאה בכל דיסק שיר או שניים והיא מוסיפה: "המדריכה מסרבת לומר לנו אפילו מי הזמר ומה שם השירים אני לא מבינה מדוע!" האמת, גם אני לא מבין את המדריכה שלה.