תשמעו סיפור:
במקום העבודה שלי יש גן ילדים. אתמול החלטתי שאני בכל זאת צריכה להכנס לברר, אולי למרות שהרעיון לא נראה לי, אני בכל זאת אתלהב ואכניס לכאן את אורי בשנה הבאה. בקיצור, דיברתי עם מנהל הגן, שסיפר לי במלים מאד יפות על הפילוסופיה החינוכית שלהם, ועל ההכשרה של הצוות, ועל איך שהם עובדים עם יועצים פדגוגיים, ואיך שזה גן רג´יו אמיליה, ועוד ועוד ועוד... אחר כך שאל אם יש שאלות. אז שאלתי מה המדיניות שלהם לגבי בקורי הורים באמצע היום (אני עובדת 3 קומות מעל...), כי אני מניקה, וזה יכול להיות נחמד. אז הוא שאל בפרצוף נדהם "את מי?". לא ידעתי אם לצחוק או לבכות
(ככה אני נראיתי). וכשהוא ראה אותי, הוא התחיל להסביר לי, שלכל דבר יש מחיר, ואם אני מוכנה לשלם את המחיר, אז זה בסדר גמור... ואני אמרתי, שאם המחיר הוא ילד בטוח בעצמו ובאהבה שלי אליו וקשר טוב עם הילד שלי, אז אני לא ממש רואה איזה "מחיר" זה... והוא אמר, שהוא התכוון ל"מחיר במובן החיובי" (מה זה???)... בקיצור, זה כמובן רק חלק קטן מההסתייגויות שלי, אבל אורי לא ילך לגן הזה.
במקום העבודה שלי יש גן ילדים. אתמול החלטתי שאני בכל זאת צריכה להכנס לברר, אולי למרות שהרעיון לא נראה לי, אני בכל זאת אתלהב ואכניס לכאן את אורי בשנה הבאה. בקיצור, דיברתי עם מנהל הגן, שסיפר לי במלים מאד יפות על הפילוסופיה החינוכית שלהם, ועל ההכשרה של הצוות, ועל איך שהם עובדים עם יועצים פדגוגיים, ואיך שזה גן רג´יו אמיליה, ועוד ועוד ועוד... אחר כך שאל אם יש שאלות. אז שאלתי מה המדיניות שלהם לגבי בקורי הורים באמצע היום (אני עובדת 3 קומות מעל...), כי אני מניקה, וזה יכול להיות נחמד. אז הוא שאל בפרצוף נדהם "את מי?". לא ידעתי אם לצחוק או לבכות
