תשמעו סיפור..../images/Emo26.gif
היינו בחג אצל חמותי והיה נורא נחמד. דיברנו על איך שהזמן רץ ועוד מעט הילדה שלנו בידינו (טוב לא כזה קרוב שבוע 27..
). ופתאום סבתא של בעלי הגיעה. טוב נשיקות חיבוקים וכו.. ואז הסבתא מתחילה.. אל תסמכי על הא.ס.. יש לך בן.. אין כמו בנים.. את צריכה להביא לנכד שלי דור המשך... מה בת תעזור לך... וכל מיני משפטים שנכנסו לי עמוק עמוק לחריץ של הלב.. כולם כמובן לקחו את זה בהומור.. והמשיכו לפטפט כרגיל. ורק אני המשכתי לשבת כואבת והמומה ולא יודעת מה לעשות עם עצמי.
רציתי כל כך לעשות סצנה להרים את הקול שלי ולהגיד בדיוק מה אני חושבת עליה. אבל זו לא אני..( ירשתי את האובר נחמדות מאמא שלי ) מאז אני לא מפסיקה לבכות. אני בדיכאון.. ובעלי מנסה לעודד אותי . באמת.. הוא מרגיש לא נח שהמשפחה המגעילה שלו לא מוכנה לקבל בת.. אני מקווה שיותר לא אצטרך לפגוש את המשפחה הזו... שתבינו שזה היריון ראשון ואני מאושרת פשוט מאושרת שאני בהיריון המין בכלל לא היה חשוב לי . לא לי ולא לבעלי. בקיצור .. מקווה שמצב הרוח שלי ישתפר.. מצטערת שנחתתי עליכן כך.. פשוט לא יכולתי כבר. פשושה שלי אמא ואבא אוהבים אותך ומחכים לך..
היינו בחג אצל חמותי והיה נורא נחמד. דיברנו על איך שהזמן רץ ועוד מעט הילדה שלנו בידינו (טוב לא כזה קרוב שבוע 27..