תשמעו משהו שקרה לי

[ל יב י]

תשמעו משהו שקרה לי

כשהייתי בבית ספר יסודי היתה לי חברה מאד מאד טובה. אחרי היסודי הלכנו לבתי ספר שונים, אבל שמר.נו על קשר טוב. יום בהיר אחד גיליתי שהיא מנסה לגנוב לי את החבר ומאז ניתקתי איתה את קשריי ל ע ול מ ים!!! (תחילת אובדן התמימות). וזהו, מאז לא ראיתי ולא שמעתי ממנה. לפני כמה ימים פתאום היא התקשרה אלי ושאלה אם אני זוכרת אותה. היא הגיעה אלי דרך אתר "חבר´ה". הייתי די בהלם. מסתבר ששתינו גרות כעת באותה עיר והיא די רוצה להיות בקשר. לקחתי את מספר הטלפון שלה אבל לא הוספתי. היא אמרה שמאד חשוב היה לה לאתר אותי כי היינו פעם חברות נורא טובות. וזה נכון, כל זכרונות תחילת ההתבגרות שלי כרוכים בחברות הזו. בקיצר, אני לא יודעת אם לנסות לשחזר את הקשר הזה כיום, או להניח לזה. מה כבר הסיכוי שנחדש את הקשר. מה גם שאני מסתבר נוטרת טינה איומה. אז מה דעתכם ידידי היקרים ??..

 

[אושר מ]

וואו

אני חשובת שהייתי הולכת לפחותב שביל להפטר מהטינה שיש בי. טינה היא לא דבר בריא לעצמך.. לאו דווקא ללכתב שביל לחדש את הקשר, אלא בשביל לסיים את הסיפור לסגור מעגל וכו´.. אולי לשאול אותה איך בתור חברה היא עשתה מה שעשתה..

 

[שירה דיווידסון]

יאללה ליבי, עבר

תיפגשי איתה, ולו רק כדי לממש את טיפת הקרנות ששואלת "מה קרה לה?". למה לא בעצם?

 

[אפי היקרה]

אתר חבר´ה כבר סיפק לנו בעיה בעבר...

מילא אם היא היתה גונבת את בעלך או חבר בגיל מבוגר, אבל מדובר על גיל 12-15 (ותקני אותי אם אני טועה...). לא שאנוכי מצדיקה את ההתנהגות חס וחלילה, אבל הרי כולנו עשינו טעות או מעשה זדוני בשחר נעורינו (אני מחוץ לתחרות, אין לכם סיכוי), כך שסביר להניח שתכונת האופי הזו או שנעלמה או שרוככה עם השנים. א) כמובן שאת הולכת ולו כדי שיהיה לך מה לספר ואיך היא השתנתה ואיזה פרה, וחבל על הזמן מכוערת, וגם קופאית בסופר. ב) היא עשתה את הצעד הראשון, כך שאולי היא אפילו לא זוכרת מה היה ושאולי לך יש סיבה לנטור טינה עוד מאז. האם לא מגיע לה לשמוע את דעתך, או שמא שאת תשמעי את גרסתה שלה? ג) יש משהו נחמד אולי במישהו שנזכר בך לאחר כל כך הרבה שנים ועדיין טורח לכתוב מייל (אלעק טרחה) כדי לשמוע מה נשמע ולרצות לחדש את הקשר. ולסיום ואולי תגלי שהיא אחותך התאומה וכל חייך חיפשת אותה? אולי היא בחורה משעשעת ומענינת שתוסיף אור לחייך? ובהחלט אולי היא משעממת עד מוות ובסך הכל בזבזת 8 ש"ח על קפה (אלא אם תלכי לשינקין ואז זה יעלה לך 12).

 

[אחדמיוחד]

אבוי ליבי ליבי ליבי

את הופעת הבכורה שלי בפורום המהולל, אני אפתח במשל הדומינו המפורסם שלי (טוב, אולי הוא עוד יהיה מפורסם. רק תזכרו בבקשה שהוא היה שלי במקור. תודה). אז הדומינו: אני חושב שחשוב בחיים מדי פעם לחזור לאחור ולתקן את הדברים. גם את הזכרונות האישיים שלך. לסלוח לעצמך (כמאמר הקלישאה השחוקה עד אבק: "יום כיפור הוא זמן מצויין בשביל זה"). זה בעצם כמו לחזור אחורה בדמיון ולהרים את אבן הדומינו הנפולה שלוחצת על כל אבני הדומינו שעומדות בטור ארוך-ארוך עד היום. כך היא לוחצת אותך למעשה עד עכשיו. חוזרים אחורה, סולחים, מבינים שהיתה סיטואציה והיו נסיבות (מקלות, או שלא), סולחים, מזקיפים שוב את האבן - ומשחררים את הלחץ, כדי שאפשר יהיה להמשיך הלאה. במקרה שאת מתארת, אולי יש כאן אפשרות ממש לדבר עם "האבן" עצמה, כלומר עם החברה. זה תמיד מומלץ. כלומר, יכול לצאת מזה הרבה טוב. להפסיד? מקסימום תפסידי אותה, אבל נדמה לי שזה בסך הכל יחזיר אותך למקום שממילא כבר היית בו, לא? אז זה לא ממש משנה, נכון? כך או כך, שהיה לך מוצלח.

 

[adidas^]

תנו לי לתת את האייקון לאחד המיוחד

ברוך הבא אחד מיוחד יקר! ולשאר חברי הפורום- היום הצטרף לפורום אחד מיוחד שכשמו כן הוא, אנא קבל אותו בסבר פנים יפות (כמו תמיד, רק אפילו יותר). הנה האייקון שלך ממני:

(אפילו שניים , אני מרגישה נדיבה) את פשר העניין, יסבירו לך אפי והראש הגדול דורק´ה. תהנה!!

 

[אפי היקרה]

ואני כבר אומרת - דורק´ה יסביר !!!

 

[adidas^]

אפי, איפה הקבלת פנים האוהדת?

 

[אפי היקרה]

מגיעה בהמשך השרשור

 

[אושר מ]

ואני אומרת

לא אכפת לי מי מסביר אבל תנו כבר הסבר!!!

 

[אחדמיוחד]

חן חן

אני מקווה שזה לא מחייב אותי למשהו, אבל אם כן - רק תגידו לי ואני כבר אסרב אוטומטית

חוץ מזה אדידס, נרשם לזכותך. תודה על קבלת השבת

.

 

[Dor K]

הו שלום

תחילה מילון: ראש גדול - כמדי שבוע, נבחר איש יחיד ומיוחד, אשר כל השבוע עבד, טרח והזיע בנתינת תשובות חכמות ומחכימות, ותרם לחברה מלאת המצוקות אשר אנו חיים בה. אחד מאלפי התפקידים שהופקדו על הראש הגדול, הוא להעניק אייקון צבעוני וחביב לחבר חדש ובכך לשכנעו להישאר, ולהקל עליו את התשלומים הכרוכים בלהיות חבר בפורום. כמו שנאמר: "מי שטורח בערב שבת, יהיה ראש גדול בשבת ויכאבו לו הרגליים". ראש השנה - החג הראשון בחגי ישראל, בו אנו נוהגים לברך איש את רעהו בברכת שנה טובה, לאכול גפילטע פיש, ולשיר בגרון ניחר ומזייף שירים שלא היינו שרים ברחוב, מחשש לסקילה. אפי היקרה - מנהלת פורום חביב זה, מעניקת התואר "ראש גדול" (ע"ע), מושא הערצה למליוני אנשים, ובעלת קשרים עם גופים חשובים ברחבי העולם (C.I.A, משטרת ניו יורק, המאפיה האיטלקית וכו...). דורק´ה - אני. לא צריך לפרט.

אחרי ההסבר, התפניתי לפתוח את תיבת האייקונים החביבים ולבחור עבורך אייקון צבעוני ונחמד. רגע, לא להפריע לי לבחור. אמ.... טוב, בחרתי.

ברוך הבא!

 

[אפי היקרה]

קבלת הפנים

מוקדשת גם לך, וגם לשאר מצטרפינו החדשים בשבוע האחרון. כן ירבו עצותיכם, כן ירבו בעיותיכם, תחול ברכה על ראשכם, ואנא העבירו למיילי את מיסיכם.

 

[אפי היקרה]

ליבי, אנו מצפים לעדכון בזמן הקרוב !

 

[ל יב י]

לא נראה לי שאני אפגש איתה בקרוב

כי לא ממש בא לי. והנה עוד עדכון, סקופ: מיציתי את תקופת ה"רווקות". זהו, לא לבד. אני עדיין לא יודעת אם זה טוב לי או רע לי. עדכונים יבואו למעוניינים (לא רוצה לנג´ס)

 

[אושר מ]

רוצים עדכון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[מיטללל]

רוצים. רוצים ../images/Emo13.gif

 

[tali_le]

העם רוצה עדכון!

 

[maayan15]

אני רוצה! אני רוצה!

 

[אושר מ]

ליבי?

תראי, יש דבר כזה שנקרא: ה-ק-פ-צ-ה-!