תשמעו - זה עובד! !

מירי,

New member
תשמעו - זה עובד! !../images/Emo9.gif

אני לא יודעת מה עובר עלי לאחרונה , אבל אני ´בקטע´ של סיפרי חינוך למינהם , אז עכשיו אני קוראת את "איך לדבר כך שילדים יקשיבו ולהקשיב ..." כבר בשורות הראשונות די התחברתי... אתמול היה לי ויכוח צורם עם דודו (הוא התחיל עם הבייביסטר והימשיך...),אחרי בערך שעה כשהטורים שלי עלו הירגשתי שאני חוזרת וחוזרת וחוזרת על עצמי והוא בכלל לא מקשיב - אני שומעת אותו אומר לי מתוך הבכי "אבל את בכלל בכלל לא מקשיבה לי..."
אני כן מקשיבה אבל אתה אומר רק דבר אחד וחוזר על עליו לא לא לא לא.... אתה בכלל לא חושב... לקחנו אויר ואז פתאום אני מבינה זה שאני מקשיבה לא עוזר , הוא מרגיש שאני לא מקשיבה.... ואז שלפתי רעיון מהספר - אמרתי לו אני הולכת להביא דף ועט ונכתוב את כל הרעיונות שלך, כתבנו , האמת היא שרוב הרעיונות הסתובבו סביב מה שהוא ידע שאני רוצה, ואני היגעתי להבנה - שהוא פשוט רצה להחליט, בנושא שבאמת הוא יכול היה להחליט. טוב... אז הפעם היצלחתי , הבעיה שלי היא איך אני מלמדת את עצמי להשתמש בשיטות שאני רואה שם, כי זה ממש לא יצר ממני טיבעי!
 

חני ב

New member
ואני קוראת את הספר

"אחים ללא יריבות" ומנסה ליישם כמה דברים. גם לי זה לא בא בקלות אבל אני רואה שפעמים רבות זה עוזר. נדמה לי שאלה אותן מחברות.
 

מירי,

New member
כן....

אבל על אחיים ללא יריבות אני בנתיים לא חושבת - לא רלוונטי עבורי
 

אפרתש

New member
זה באמת עובד - לא להתווכח

גם אני גיליתי לאחרונה שלהיכנס לויכוחים זה אחד הדברים היותר עקרים שאפשר לעשות. "בואי לאמבטיה" "לא רוצה" "אבל כבר מאוחר" "לא נכון, לא לילה" "קודם אמבטיה אחרכך נחזור לבובה" "לא, בובה עכשו" וכ"ו וכ"ו. לכל טיעון שלי יש טיעון נגד, ושתינו חוזרות על עצמנו כמו תקליט מקולקל. אז החלטתי שאני לא אומרת שוםדבר יותר מפעם אחת. לעתים אומרת פעמיים, אבל את הפעם השניה מקדימה ב"אני לא אחזור על זה" ומודאת שהיא שומעת ומבינה. אני אומרת "טוב, אני הולכת למלא מים באמבטיה, תגיעי בזמנך החופשי". והיא תמיד מגיעה לפני שהאמבטיה מלאה. בפעמים הראשונות הייתי בשוק, עכשו זו כבר השיטה. לפעמים יש בערבים ויכוח כמה ספרים נקרא. היא מביאה למיטה את כל מדף הספרים תוך הכרזה "הרבה! הרבה!". לפני כמה ערבים התחלתי ויכוח נואל של "תבחרי ספר אחד. אחרי שנקרא אותו נראה אם יהיה לנו כוח לעוד אחד" "לא, הרבה" "לא, אמא תקריא רק ספר אחד" "לא, הרבה". די מהר הרגשתי מטומטמת. הרגשת שאני לא עומדת בזה, אמרתי לה שאני הולכת לשירותים, ותעשה מה שהיא רוצה. כשחזרתי, היא חיכתה לי עם שני ספרים, תוך הכרזה "בחרתי שניים". היא הייתה גאה שהיא הצליחה לבצע בחירה, אני שמחתי שהענין נפתר. יכול להיות שזה ענין של אופי - גם אני לא אוהבת שמטיפים לי, ואם נושאים באוזני נאום מוסר אני רק מתכנסת יותר במה שחשבתי קודם ולא מקשיבה.
 

לאה_מ

New member
בהתחלה זה באמת נשמע מאולץ לפעמים.

לי היה קושי בעניין ההקשבה הפעילה, אבל מכיוון שעשיתי כמה וכמה סדנאות גישור, ושם יש שימוש נרחב בטכניקה הזו, זה מאד עזר לי גם עם הילדים. יש דברים שבאים יותר בטבעיות, יותר מדברים אליך, יותר עובדים אצלכם, ובסופו של דבר את משתמשת בהם לא מעט. יש דברים שלא נקלטים - לא הכל מתאים לכולם. גם אצל שירה הכתיבה מאד עוזרת. אני זוכרת פעם שהיינו בטיול בחיפה והיא רצתה כל מיני דברים שממש היו בלתי אפשריים (אובייקטיבית) באותו רגע, אבל למרות שהסברתי לה שאי אפשר עכשיו, ושנעשה זאת כשנחזור לתל אביב, זה פשוט לא השפיע עליה. אפילו לא היו לי עלי נייר ועפרון. בסוף אמרתי לה "את יודעת מה? אחר כך, כשנגיע לסבא וסבתא, נבקש מהם נייר ועט ונרשום ככה: שירה רוצה להיות בתל אביב. היא רוצה שחברה שלה תבוא אליה הביתה... זה עבד מיד (אפילו בלי שבאמת כתבנו את זה), וכשהגענו לנייר ולעט, היא כבר לא היתה זקוקה לכתיבה הזו. אז אני חושבת שמה שעובד אצלך, והוא רעיון טוב עבורך, את תשתמשי בו כי זה הצליח בפעם הקודמת. מה שתנסי ולא יעבוד - כנראה לא תשתמשי בו, ובסופו של דבר, אחרי שימוש מסויים, הדברים שעכשיו הם עבורך יישום של רעיון תיאורטי מתוך ספר, יהפכו להיות התנסויות שלך, ואז זה יצא יותר בטבעיות.
 

ציפי ג

New member
גם הטבע שלך הוא לא טבעי

הוא הרגל כלשהו. אני קניתי את הספר לפני שנתיים. לקח לי די הרבה זמן להפנים חלק משיטות הפעולה שם. חלק אחר רק היום התחלתי, למשל שיטת ההודעות על הדלת - בענין נקיון האמבטיה. מה שכן, אני הפסקתי לנאום. שום פאתוס, שום אמוציות. אני מאוד ענינית. שמות עצם הם עיקר המלים שפי מוציא בשעות מסוימות: החולצה, (זה מספיק כדי שהילד יזכור שהוא לא שם את החולצה בכביסה) הנעליים (מיד מוכנסות למגירה), המגבת (נתלית על החבל). אמרו חז"ל - סייג לחכמה , שתיקה. קודם, שנדע לשתוק, אח"כ נוכלל התחיל לדבר. וזה נכון מאוד בחינוך ילדים. כי השבוע נאלצנו להעניש את יהודה משהו שכבר המון זמן לא עשינו. הרגשנו שהוא הגדיש את הסאה, (הוא הרביץ לילדים בבית ספר באמצע שיעור) וצריך צעד מאוד דרסטי וברור כדי שהוא יתעשת. בנינו לו עונש מדורג, הכולל בחובו אזהרות קודם למימוש. הוא הבין את הרעיון, ומאז הוא השתפר פלאות. אני חושבת שחלק מזה שהעונש עבד, הוא על שום נדירותו, ועל שום ההסבר שליווה אותו, בניגוד להעדר ההסברים בד"כ.
 
בנות תודה, אני מאמצת מהיום את כל

הרעיונות. יש לי בת עקשנית, אסרטיבית עם דעות משלה וכו´. ובאמת גם אני מרגישה כמו תקליט לפעמים, וזה שצריך להגיע לשיאי השיאים. ואז באמת צריך ללמד את עצמנו לעצור, לקחת אויר. ולזכור שגם אנחנו- אם אומרים לנו משהו באופן מאד תקיף ובלי צעקות, מבינים טוב מאד את הכוונה. וכך גם ילדים. חלק מה FUN שלהם זה קצת להוציא את אמא משיווי משקלה. כך משיגים תשומת לב אז אני אזכור את שכתבתם בפעם הבאה שנלך לדוגמא לאמבטיה. תודה גלי
 

נעה גל

New member
תקראי את

"איך לדבר כך שילדים יקשיבו ולהקשיב כך שילדים ידברו" וגם את "הורות יעילה" של גורדון שלדעתי הוא יותר מעמיק, וגם דיבר אלי יותר מאשר "איך לדבר". אני חושבת אבל, שהעיקרון הכי בסיסי בשני הספרים האלה הם שבאמת צריך להקשיב לילד ולא להפעיל את השיטות האלה כמניפולציה שהילדים יעשו את מה שאנחנו רוצים שהם יעשו. אם משתמשים בשיטות האלה כמניפולציה הן תעבודה רק עד גבול מסוים. מהר מאוד הילדים לומדים את ההבדל ושוברים את הכלים אם לא מדובר בהקשבה אמיתית. חוץ מזה, מדובר על פתרון לטווח ארוך שכולל את כל תחומי החיים ולא רק משבר מקומי. מדובר על אימון נרכש בין ילדים להורים. המאמץ שווה.
 

Almost me

New member
הזמנתי את שני הספרים שהומלצו

איך לדבר והספר על האחים עכשיו במיתוס. אני מקווה שאלמד משהו...
 
למעלה