תשמעו את זה

[קניידעל]

תשמעו את זה

היום היתה לי מתכונת בהסטוריה והלך לי חרא. חרא זה לא מילה, הלך לי ממש ממש נורא. אבל שתבינו ממש ממש גרוע, אני עומד על הארבעים ומשהו. בכל מקרה, אני חוזר הביתה, די מדוכא, ובדרך לקחתי את הפלאפון שלי מהתיק לכיס. כשחיפשתי אותו שמתי לב שהדיסק מן שלי בפנים, כנראה ממתי שנגמר בי"ס. בכל מקרה, הסתכלתי מה יש, Abbey Road "מגניב, הרבה זמן לא שמעתי" אני חושב אני לוחץ פליי כנראה שבפעם האחרונה ששמעתי עצרתי על here comes the sun ככה שכשפתחתי זה בדיוק מה שהיה. עכשיו, אני מכיר מוזיקה די טוב, בכלל עבר הרבה זמן מאז שממש התרגשתי ממוזיקה. מאז הבגרות שלי יש לי כזו חוסר התלהבות, כמו זוג נשוי הרבה זמן, הסקס נעשה מכאני בסופו של דבר. בכל מקרה, אני שומע את הדיסק, ופתאום אני קולט שאני מסתובב ברחבי קריית חיים עם דיסקמן וחיוך ענקי על השפתיים. וגם לא ממש הצלחתי להפסיק לחייך, פשוט היתה לי תחושה טובה כזו, שהכל הולך להיות בסדר, שעוד מעט השמש יוצא, כמו שאומרים בשיר. ופתאום, זו כזו הרגשה של אז מה אם נכשלתי, היר קאמז דה סאן... אז כנראה שמוזיקה באמת מרפא (אגב, ראיתי את עצמי באיזה חלון בזמן שהלכתי, ובאמת היה לי חיוך מפחיד, משהו בין הג'וקר לנוסע השמיני)

 

[אנרכיסטית]

חיח../images/Emo6.gif

אכן כך, מוסיקה היא מזור לנשמה (א.ב.אנרכיסטית). וכן, קורה שאתה שומע מוסיקה ופתאום מרגיש שזה כבר לא עושה לך את זה, וכמה שבא לך לשמוע משהו שיטריף אותך קצת, מה שלא תשמע מהדברים הטובים והמוכרים שלך לא יעבוד. בד"כ זה עובר אחרי כמה זמן... בקשר למתכונת שלך - ארבעים.... חפיף... מה שחשוב בחיים זה לבלות. *מסתכלת לשני הכיוונים בחשש, שמא מאינשהו יגיע ה-50 המפלצתי שיש לי בהיסטוריה ויטרוף אותי*. העיקר שאתה

! +-=טריגר מסוג כלשהו=-+ ~~~~> ~~~~> אגב, נסה לשמוע מוסיקה על איזה ג'וינט. תראה כמה זה מרגש אותך, ואיזה חיוך עצום יהיה לך על השפתיים.