תשישות רצינית
שלום לכולם . בשבועיים האחרונים עוברים עליי תחושות שלא עברו עליי מעולם , הגעתי למצב מייאש ובלי נקודת אור בקצה המנהרה . זה מתבטא במס' דרכים . קודם כל - אני כל כך תשוש , כל הזמן , אין לי כוח להזיז את הטוסיק לשום מקום . אני עצבני בצורה יוצאת דופן , מי שמכיר אותי יודע שאני בן אדם שאוהב לעשות שטויות ולחייך , אבל לאחרונה אני כל הזמן עם פרצוף פוקר ונותן לפיוז שלי לרתוח מכל פיפס קטן . יש לי תחושת ייאוש לא מוסברת , אני כבר לא משקיע בלימודים , לא משקיע בפרוייקטים אחרים שלי , פחות משקיע בקשר הרומנטי שלי וכדומה . אם כבר העלנו את נושא הקשר הרומנטי - הבחורונת הבחינה שמשהו בי השתנה , אך היא אומרת שזה דבר חולף , אבל אני לא מרגיש ככה
. לאחרונה בלילות יש לי יותר ויותר חלומות וחזיונות על המוות שלי , דבר שבכלל לא תורם להרגשה שלי . בכלל יש לי הרגשה שהסוף שלי קרב - עוד דבר שתורם לייאוש ולחוסר האכפתיות שאני מקרין לכל עבר . שבוע הבא כבר יש לי בחינה גדולה , זה לא מזיז לי . לפני שבוע אני והחברה חגגנו משהו מסויים וגדול , לא היה לי כוח להשקיע . ניצלתי את ההזדמנות שאני במרכז וקניתי לה תכשיט . כדי לצאת מידי חובה (דבר שלא אופייני לי) . המשפחה גם שמה לב לאפתיות שלי , דואגים , אבל אני מבטל אותם בהינף יד . בחודש הבא אני אמור לביים סרט כאן בדרום . לאחר שהפרוייקט הזה התחיל בהתלהבות ענקית מצידי בחודשים האחרונים , לאחר שהמלהקת הצליחה למצוא לי מישהי שתמצא חן בעיניי לאחד התפקידים הראשיים , לאחר שהתסריט עבר עוד עריכה - פתאום כל החשק וההתלהבות עברו לי . אין לי מושג איך אני אעמוד בפרוייקט הזה . שבוע שעבר הייתי בפעם האחרונה במועדון הגולף שלי במרכז , החברות שלי התסיימה , ייאש אותי שאני לא אחזור לשם שוב מכיוון שאין לי את הכסף , זה דבר יקר . כסף הוא בכלל דבר שגורם לי כאבי ראש לאחרונה , מייאש אותי , גורם לי לבכות . אולי הוא המפתח לכל הייאוש שלי ? אז למה אני ממשיך לבזבז אותו לכאן ולכאן ללא חשבון ? אולי בעצם הבעייה תמונה במקום אחר ? החוסר וודאות ממה שיביא העתיד ? מכיוון שלאחרונה אני תוהה לגבי זה , האם כדאי לי לעבור כבר למרכז , האם כדאי לי לחזור לחו"ל , האם והאם והאם . עוד דבר אחרון שכמעט שכחתי - אני כבר לא אוכל . אין תאבון . התפריט היומי שלי מסתכם באיזה פחית קולה שאני קונה לי בלימודים ועוגייה או בורקס אחד שאני מכריח את עצמי לבלוס . פשוט אין תאבון . אני כל כך בקרשים
לורן
שלום לכולם . בשבועיים האחרונים עוברים עליי תחושות שלא עברו עליי מעולם , הגעתי למצב מייאש ובלי נקודת אור בקצה המנהרה . זה מתבטא במס' דרכים . קודם כל - אני כל כך תשוש , כל הזמן , אין לי כוח להזיז את הטוסיק לשום מקום . אני עצבני בצורה יוצאת דופן , מי שמכיר אותי יודע שאני בן אדם שאוהב לעשות שטויות ולחייך , אבל לאחרונה אני כל הזמן עם פרצוף פוקר ונותן לפיוז שלי לרתוח מכל פיפס קטן . יש לי תחושת ייאוש לא מוסברת , אני כבר לא משקיע בלימודים , לא משקיע בפרוייקטים אחרים שלי , פחות משקיע בקשר הרומנטי שלי וכדומה . אם כבר העלנו את נושא הקשר הרומנטי - הבחורונת הבחינה שמשהו בי השתנה , אך היא אומרת שזה דבר חולף , אבל אני לא מרגיש ככה
