פראית באדום
New member
תשוקה של אישה לאיש
תמונתך כה שלוה אתה אחר: קצת גאה ונבוך, על שאתה תשוקתי. באת אליי את עיני לפקוח, וגופך לי מבט, וחלון, וראי. ולכל שערה בבשר החשוף-וריח ילדות-וריח דבק ואורן-הוא ניחוח הגוף. נגשת אלייך כדי להריח - אוהבת כל טפטוף של זיעה בגופך. ניגשת אלייך כדי לטעום- וכך בערה בי התשוקה שלי.. כותבת אלייך משהו שרוצה שתדע שכך אני מרגישה... לא תמהת, לא רגזת, על שבאתי אלייך מידי יום, ביום שוחחנו, דיברנו, עד השעות הקטנות שמגששות באפלה, את הכל לחשתי לך { רק לא באוזניך } רק מפני שאני -אני. מציירת את תמונתך עם מכחול וצבעים אנני יודעת תווי פנייך, אך יודעת את ליבך. בשבילי אתה חבר, רע, ידיד, אבל הכי הכי ...תשוקתי שוכבת במיטה ומסתכלת לתיקרה, היא לבנה אומנם אבל איני רואה לבן ולא כל צבע, אלה כמו שחזור מכתבים, על התיקרה רצות השורות של שיחתנו בלילות. מנסה להבין אותך ולפעמים לא מצליחה, רוצה להבין אותך, ולפעמים לא רוצה. האם זה חטא לרצות אותך? האם זה חטא לרצות תשוקה אסורה? ובלילות לא בעתני פחד, אך מה מתקו ריגעי שבתנו יחד וציפיה נכלמת לפגישה.. אני יודעת עכשיו שאתה מכור, אך אתה לא יודע כמה אני מכורה אלייך זה קרה אתמול בדיוק בערב, הגעת אליי לבוש כמו מלאך, מכנס לבן עם חולצה תאומת, רק ראיתי את עיניך הירוקות מבריקות מקרני השמש נמסתי מיד, כמו קרחון של שלג, נשקתי לך על שפתייך לשלום ולברכה, ואתה התביישת כל-כך. וכך עברה וחלפה דקה, ושאלת אותי " לאן ניסע? יש לי מקום ניפלא וקסום, ששם אני יושבת חולמת וחושבת. מקום קסום שאיש לא דרך שם חוץ ממני. ניכנסו למכונית ונסענו דרך מפותלת עם אפר על הדרך, הרגשתי את המבוכה על פנייך, ואתה כדי להסתיר זאת ממני שמת מוזיקה, השיר של החברים של נטאשה מתנגן עכשיו " משהו בך שונה " כל הדרך שתקת ואני אל עיניך מביטה ומקשיבה לשיר המתנגן לו שם ברקע, ואז אמרתי " עצור כאן הדרך מסתימת " ירדו מהמכונית ואתה מסתכלל מסביב , עדין מסתכלת על תוך עיניך לראות את המבט שלך כשראית כמה זה מדהים, כמה זה מקסים. סלעים גדולים בגוונים של חום אדמה וכתום של אש בחצי עיגול מתפרסים להם על השטח הקטן, ולמטה עם מסתכלים רואים חול זהוב עם אבני חצץ לבנים, ורואים את המים כמו הגם קטן אבל זה לא הגם, זה ים התיכון, ובתוך המים ישנם סלעים קטנים יותר ועליהם עצות ים ירוקת, ושם על הסלעים יש גם סרטנים, חסידה לבנה ניצבת על הסלע, ושם בשמים כחולים עם עננים לבנים עפים שחפים בלהקות. פרסנו שמיכה על החול הזהוב המגע היה נעים, והריח הים מריח מדהים, משב רוח קלה העיפה את שערי, הסתכלנו בעינים אחד לשני, גופי רעד בתוכי, ושנשקת לי בשנית, חווית אורגזמה יחודית, התחלת ללטף את שערי הארוך שעף ברוח, החדרת את עצבעותייך בפנים לתוך הקרקפת שבראש, ואז משכת אותי אלייך ונישקת בטרוף. ליקקת בנשיקות עדינות שמושכים את הלשון קלות, על העורף, ואז ליקקת את אוזניי ולחשת לי " כמה את מטריפה אותי, כמה אני חושק בך, כמה את סקסית, כמה את לאומת זאת בישנית וענוגה ". ניטרפתי על ידך וטרפתי אותך בנשיקות, נשכתי את השפה שלך התחתונה, גופי רעד והצטמרר, הרגשתי את פיטמותיי נזדקות כל כך קשות, וטפטוף של חלב נזל מהם, והערב יורד לאט לאט והירח מביט כך מין הצד, לבן טהור, חושב הוא לעצמו הנה שני אנשים שיודעים לאהוב. התחלת להפשיט את בגדיי בעדינות רבה, { מתביישת, נבוכה. } נהיה לי קר, הצמדת את גופי בגופך, הרגשתי את העוצמה החזקה שבערה בי, את התשוקה שלה חיכיתי, השכבת אותי על החול הנעים, קרוב מאוד לים, והמים התחילו להתחלחל מתחת לישבני.התחלת ללקק כל סנטימטר בגופי, התחלת לגעת עם קצה הלשון ברגליי, ואז התחלת לעלות עד..עד..עד.. וזהו פה אני נישברת, כולי רטובה ממגע לשונו נאנחת קלות, בלי להרעיש, לא רוצה להבריח את החסידה שעדין שמה... ואז לאט לאט חדרת לגופי, חדרת אל תוכי, הרשתי אותך חם בפנים, הרגשת אותי בוערת, ואז שוב סללת את דרכך על ערוותי וליקקת אותי בטרוף, אהבתי את טעם לשונך בתוך לשוני עם ריחות מתערבבים, ואז לבסוף חדרת שוב והגענו הפעם שנינו לאורגזמה חלומית... שכבנו כך על החול, מניחה את ראשי על החזה שלך, מתענגת עלייך, ולא מפסיקה ללטף. שאלתי אותך בתמימות " היה לך טוב? נהנת איתי? { למה אין לי ביטחון? }, אמרת " תתקרבי אליי " נישקת אותי ומתפללת שלא תפסיק, וכך נירדמנו שנינו על אותו חול זהוב, וכשהתעוררתי רק אז הבנתי שזה היה ...חלום...חלום "רוצה לתת לך יד ותעצום עינים, לקחת אותך למקום קסום, מקום אפלולי וקריר, מקום שבו אני ואתה מתאחדים." את כל הסודות שלי אתה יודע בגדול. זוכרת כמה בכיתי כשהינו משוחחים, וזוכרת כמה דימינתי שנשקת את דמעותיי. כשרואה את שמך אי שם על המסך הקטן, עולה על שפתיי חיוך, משהו אצלי משתולל בפנים. * איני רוצה כל לילה בחלום לראות אותך, איני רוצה לכאוב כשאתה ניכנס לליבי, איני רוצה לחשוב עליך כל שעות היום. ובבטן הער שלי {נערה שלך}איני רוצה לראות שיחוק-ניצחון ובוז ועקיצה. בתשוקה הזאת איני רוצה.{תשוקה אסורה} אולי אינך יפה כל-כך, אולי מבט אחר, בוחן, אדיש, פיכח, בקסם תארך יפענח. אולי ימצא בך, קפדן כילי, בזבוז של יד הטבע, שבגרותך עטרה בתם של ילד, אך בלי די יפות בעיני. בשבילי אתה כאבן-חן שחורה, מוארת בשמש הטובל בה את קרניו, כי מכל דמויות-היקר בך בחרתי, ומכל תפארת הקסום את היופי הענו זוכרת ששאלת אותי אם הייתי מוכנה לגור באוהל במדבר, צחקתי לי לבדי, גם אם גרשת אותי למדבר ותפקיריני לבדידות וצער, למוות, לרעב, לחיות-יער, כמו אברהם את שפחתו הגר.... הגאווה! התתגאה אישה על כך שלבבה פתוח, ליופי הטבע ולשאר-הרוח, על כך שהיא עורת, כי את פנייך לא ראתה. מחלומות-השיא העיקרים, שעת יקיצה אותי יום-יום מובלת, אל חוף אכזב, אל בוקר-אין-תוחלת, אני יודעת ששלי אתה לא תהייה, ודימעה זולגת מעיני כשאתה איתה ישן! בתוך ליבי כלואה ציפור עורת, וקול שירי מתוך מריח ורד, אבל אתה שכה יקרת לי לדעת לא תאבה את סוד-לילי. מה ישאר? מילים, מילים, כאפשר מאש הזאת שבה ליבי אוכל מחרפתי, מכל אושרי הצל, רק אותיות ומילים, שממשיכות לכתוב לי בלילות אסורים. על פי הדין אנני זכאית לתשוקה זו, ידעתי, על פי הדין לא פאר ובגדי תכלת מגיע לי, כי אלא שק אפור. ולך אני רוצה לאמר שמוכנה אפילו לפעם אחת, רק לראות את פנייך ולהמשיך לצייר אותם בחלומי ובסוד ליבי. נשיקות לך מוסרת........ די כואבת לי היד, ודמעות שוטפות את בדף, אך ניכנסת אליי, אך השפעת על חיי, ועכשיו אומר.... אותך אני אוהבת גם ללא מבט. פרXית בXדום [ שמתי את זה בגללך איש....בגלל העוקץ
) ]
תמונתך כה שלוה אתה אחר: קצת גאה ונבוך, על שאתה תשוקתי. באת אליי את עיני לפקוח, וגופך לי מבט, וחלון, וראי. ולכל שערה בבשר החשוף-וריח ילדות-וריח דבק ואורן-הוא ניחוח הגוף. נגשת אלייך כדי להריח - אוהבת כל טפטוף של זיעה בגופך. ניגשת אלייך כדי לטעום- וכך בערה בי התשוקה שלי.. כותבת אלייך משהו שרוצה שתדע שכך אני מרגישה... לא תמהת, לא רגזת, על שבאתי אלייך מידי יום, ביום שוחחנו, דיברנו, עד השעות הקטנות שמגששות באפלה, את הכל לחשתי לך { רק לא באוזניך } רק מפני שאני -אני. מציירת את תמונתך עם מכחול וצבעים אנני יודעת תווי פנייך, אך יודעת את ליבך. בשבילי אתה חבר, רע, ידיד, אבל הכי הכי ...תשוקתי שוכבת במיטה ומסתכלת לתיקרה, היא לבנה אומנם אבל איני רואה לבן ולא כל צבע, אלה כמו שחזור מכתבים, על התיקרה רצות השורות של שיחתנו בלילות. מנסה להבין אותך ולפעמים לא מצליחה, רוצה להבין אותך, ולפעמים לא רוצה. האם זה חטא לרצות אותך? האם זה חטא לרצות תשוקה אסורה? ובלילות לא בעתני פחד, אך מה מתקו ריגעי שבתנו יחד וציפיה נכלמת לפגישה.. אני יודעת עכשיו שאתה מכור, אך אתה לא יודע כמה אני מכורה אלייך זה קרה אתמול בדיוק בערב, הגעת אליי לבוש כמו מלאך, מכנס לבן עם חולצה תאומת, רק ראיתי את עיניך הירוקות מבריקות מקרני השמש נמסתי מיד, כמו קרחון של שלג, נשקתי לך על שפתייך לשלום ולברכה, ואתה התביישת כל-כך. וכך עברה וחלפה דקה, ושאלת אותי " לאן ניסע? יש לי מקום ניפלא וקסום, ששם אני יושבת חולמת וחושבת. מקום קסום שאיש לא דרך שם חוץ ממני. ניכנסו למכונית ונסענו דרך מפותלת עם אפר על הדרך, הרגשתי את המבוכה על פנייך, ואתה כדי להסתיר זאת ממני שמת מוזיקה, השיר של החברים של נטאשה מתנגן עכשיו " משהו בך שונה " כל הדרך שתקת ואני אל עיניך מביטה ומקשיבה לשיר המתנגן לו שם ברקע, ואז אמרתי " עצור כאן הדרך מסתימת " ירדו מהמכונית ואתה מסתכלל מסביב , עדין מסתכלת על תוך עיניך לראות את המבט שלך כשראית כמה זה מדהים, כמה זה מקסים. סלעים גדולים בגוונים של חום אדמה וכתום של אש בחצי עיגול מתפרסים להם על השטח הקטן, ולמטה עם מסתכלים רואים חול זהוב עם אבני חצץ לבנים, ורואים את המים כמו הגם קטן אבל זה לא הגם, זה ים התיכון, ובתוך המים ישנם סלעים קטנים יותר ועליהם עצות ים ירוקת, ושם על הסלעים יש גם סרטנים, חסידה לבנה ניצבת על הסלע, ושם בשמים כחולים עם עננים לבנים עפים שחפים בלהקות. פרסנו שמיכה על החול הזהוב המגע היה נעים, והריח הים מריח מדהים, משב רוח קלה העיפה את שערי, הסתכלנו בעינים אחד לשני, גופי רעד בתוכי, ושנשקת לי בשנית, חווית אורגזמה יחודית, התחלת ללטף את שערי הארוך שעף ברוח, החדרת את עצבעותייך בפנים לתוך הקרקפת שבראש, ואז משכת אותי אלייך ונישקת בטרוף. ליקקת בנשיקות עדינות שמושכים את הלשון קלות, על העורף, ואז ליקקת את אוזניי ולחשת לי " כמה את מטריפה אותי, כמה אני חושק בך, כמה את סקסית, כמה את לאומת זאת בישנית וענוגה ". ניטרפתי על ידך וטרפתי אותך בנשיקות, נשכתי את השפה שלך התחתונה, גופי רעד והצטמרר, הרגשתי את פיטמותיי נזדקות כל כך קשות, וטפטוף של חלב נזל מהם, והערב יורד לאט לאט והירח מביט כך מין הצד, לבן טהור, חושב הוא לעצמו הנה שני אנשים שיודעים לאהוב. התחלת להפשיט את בגדיי בעדינות רבה, { מתביישת, נבוכה. } נהיה לי קר, הצמדת את גופי בגופך, הרגשתי את העוצמה החזקה שבערה בי, את התשוקה שלה חיכיתי, השכבת אותי על החול הנעים, קרוב מאוד לים, והמים התחילו להתחלחל מתחת לישבני.התחלת ללקק כל סנטימטר בגופי, התחלת לגעת עם קצה הלשון ברגליי, ואז התחלת לעלות עד..עד..עד.. וזהו פה אני נישברת, כולי רטובה ממגע לשונו נאנחת קלות, בלי להרעיש, לא רוצה להבריח את החסידה שעדין שמה... ואז לאט לאט חדרת לגופי, חדרת אל תוכי, הרשתי אותך חם בפנים, הרגשת אותי בוערת, ואז שוב סללת את דרכך על ערוותי וליקקת אותי בטרוף, אהבתי את טעם לשונך בתוך לשוני עם ריחות מתערבבים, ואז לבסוף חדרת שוב והגענו הפעם שנינו לאורגזמה חלומית... שכבנו כך על החול, מניחה את ראשי על החזה שלך, מתענגת עלייך, ולא מפסיקה ללטף. שאלתי אותך בתמימות " היה לך טוב? נהנת איתי? { למה אין לי ביטחון? }, אמרת " תתקרבי אליי " נישקת אותי ומתפללת שלא תפסיק, וכך נירדמנו שנינו על אותו חול זהוב, וכשהתעוררתי רק אז הבנתי שזה היה ...חלום...חלום "רוצה לתת לך יד ותעצום עינים, לקחת אותך למקום קסום, מקום אפלולי וקריר, מקום שבו אני ואתה מתאחדים." את כל הסודות שלי אתה יודע בגדול. זוכרת כמה בכיתי כשהינו משוחחים, וזוכרת כמה דימינתי שנשקת את דמעותיי. כשרואה את שמך אי שם על המסך הקטן, עולה על שפתיי חיוך, משהו אצלי משתולל בפנים. * איני רוצה כל לילה בחלום לראות אותך, איני רוצה לכאוב כשאתה ניכנס לליבי, איני רוצה לחשוב עליך כל שעות היום. ובבטן הער שלי {נערה שלך}איני רוצה לראות שיחוק-ניצחון ובוז ועקיצה. בתשוקה הזאת איני רוצה.{תשוקה אסורה} אולי אינך יפה כל-כך, אולי מבט אחר, בוחן, אדיש, פיכח, בקסם תארך יפענח. אולי ימצא בך, קפדן כילי, בזבוז של יד הטבע, שבגרותך עטרה בתם של ילד, אך בלי די יפות בעיני. בשבילי אתה כאבן-חן שחורה, מוארת בשמש הטובל בה את קרניו, כי מכל דמויות-היקר בך בחרתי, ומכל תפארת הקסום את היופי הענו זוכרת ששאלת אותי אם הייתי מוכנה לגור באוהל במדבר, צחקתי לי לבדי, גם אם גרשת אותי למדבר ותפקיריני לבדידות וצער, למוות, לרעב, לחיות-יער, כמו אברהם את שפחתו הגר.... הגאווה! התתגאה אישה על כך שלבבה פתוח, ליופי הטבע ולשאר-הרוח, על כך שהיא עורת, כי את פנייך לא ראתה. מחלומות-השיא העיקרים, שעת יקיצה אותי יום-יום מובלת, אל חוף אכזב, אל בוקר-אין-תוחלת, אני יודעת ששלי אתה לא תהייה, ודימעה זולגת מעיני כשאתה איתה ישן! בתוך ליבי כלואה ציפור עורת, וקול שירי מתוך מריח ורד, אבל אתה שכה יקרת לי לדעת לא תאבה את סוד-לילי. מה ישאר? מילים, מילים, כאפשר מאש הזאת שבה ליבי אוכל מחרפתי, מכל אושרי הצל, רק אותיות ומילים, שממשיכות לכתוב לי בלילות אסורים. על פי הדין אנני זכאית לתשוקה זו, ידעתי, על פי הדין לא פאר ובגדי תכלת מגיע לי, כי אלא שק אפור. ולך אני רוצה לאמר שמוכנה אפילו לפעם אחת, רק לראות את פנייך ולהמשיך לצייר אותם בחלומי ובסוד ליבי. נשיקות לך מוסרת........ די כואבת לי היד, ודמעות שוטפות את בדף, אך ניכנסת אליי, אך השפעת על חיי, ועכשיו אומר.... אותך אני אוהבת גם ללא מבט. פרXית בXדום [ שמתי את זה בגללך איש....בגלל העוקץ
) ]