תשוקה, משיכה וגמירה.
היי. נמצאת בבעיה קלה, אשמח להתייחסות גברית כאן.
אני נמצאת במצב שלא הייתי בו בחיים. יוצאת עם בחור שלושה חודשים, נכון ש לא מרגישה פתוחה במאה אחוזים להיות במיטה משוחררת לגמריי, מאמינה שזה יפתח עם הזמן, כמו בקשרים הקודמים - ואולי זה משפיע על הסוגיה שפותחת כאן:
הבעיה המרכזית- כבר מספר פעמים שהוא לא גמר ממני. לא מסקס, לא כשירדתי לו ולא כשעשיתי לו ביד. הפעם האחרונה שילבה את שניהם והוא גם עשה לעצמו! ולא גמר. אני לא יודעת אם זה בעיה אצלו, או שאני לא מגרה אותו מספיק. הוא אמר לי בהקשר אחר שנמשך אליי ואני מרגישה זאת.
מצד שני, לי יש יכולת נתניה יותר גדולה משלו. הוא יותר מרוכז בעצמו, הוא כן חווה קשרים לדבריו, או שהוא חווה אותם בצורה המסוימת הזאת, או שאין לו ניסיון כל כך. אני שואלת אותו הרבה פעמים איך נוח לו, מה הוא אוהב, כי אני רוצה שיהיה לו כיף. הוא לא שואל אותי. הוא גם לא לגמריי משתף אותי במה הוא אוהב במיטה ואיך הוא אוהב שנוגעים בו. יש פה אישיו סביב הנושא, כי גם אמר שלא תמיד חייבים לשכב.
חשבתי לדבר איתו על כך. לראות אם הבעיה היא בו או בי. כשהדברים לא מדוברים- הקרבה לא מתאפשרת, ולא יכול להיבנות משהו אמיתי. אני לא רוצה להעליב אותו, אבל אם אדע שזה לא רק איתי- ארגע. ככה אני בין הפטיש לסדן, לא יודעת אם לא נמשך אליי ולא גומר ממני או באופן כללי - מצב שיוצר תסכולים וירידה בביטחון העצמי שלי. יש לציין שהוא קצת מדוכא לאחרונה, ומאוד יכול להיות שזה ישפיע. אני רוצה להיות שם בשבילו, ואין לי בעיה לחכות שיעבור. מה שכן יש לי בעיה- שזה לא הדדי. כלומר, אני יודעת שהוא רוצה אותי, אבל הדרך שלו לחוות קשרים לדעתי שונה משלי. אני יודעת שיכול להיות שבגלל ששרוי קצת בדיכאון זה יכול להשפיע..העניין הוא שכשאני מרגישה מדוכאת אני לא מרגישה בנוח לפנות אליו. אז ברור שלו טוב איתי, כשאני נותנת לו ולידציה, תמיכה והכלה - וההפך לא.
הוא מאוד צעיר ולא כל כך בוגר, ואני מרגישה שהיכולת נתינה שלו, או בנקודה שבה הוא נמצא בחיים- שהוא לא יכול להכיל בת זוג- עם כל המשתמע בכך. יותר לתת מעצמו. יכול להיות שזה האופי שלו, ושאני זקוקה למישהו עם נתינה לפחות כמו שלי.
כרגע התסכול העיקרי שמוריד לי את הביטחון זה עניין המיטה. לא כיף לי ההרגשה הזו, היא לא נעים לי, זה גורם לי למועקה ולכן מנסה להדחיק את הנושא. הוא אמור להיות בשיא הפריחה המינית שלו, אנחנו בשנות ה20 לחיינו. אם זה נובע מדיכאון- שוב- אין לי בעיה לחכות בתנאי שאראה שזה הדדי ואוכל להיעזר בו ולפנות אליו גם בימים פחות טובים. אולי כרגע אין לו יכולת להכיל גם אותי כי שרוי בדיכאון. מוכנה לחכות ולתמוך. אבל עניין המיטה מציק לי מאוד.
מה אתם בתור גברים חושבים? זו הרגשה כל כך לא נעימה, שלפני כמה ימים הלך לשירותים ועשה לעצמו וגמר. ובפעם האחרונה גם זה לא עזר.
תודה לעוזרים.
היי. נמצאת בבעיה קלה, אשמח להתייחסות גברית כאן.
אני נמצאת במצב שלא הייתי בו בחיים. יוצאת עם בחור שלושה חודשים, נכון ש לא מרגישה פתוחה במאה אחוזים להיות במיטה משוחררת לגמריי, מאמינה שזה יפתח עם הזמן, כמו בקשרים הקודמים - ואולי זה משפיע על הסוגיה שפותחת כאן:
הבעיה המרכזית- כבר מספר פעמים שהוא לא גמר ממני. לא מסקס, לא כשירדתי לו ולא כשעשיתי לו ביד. הפעם האחרונה שילבה את שניהם והוא גם עשה לעצמו! ולא גמר. אני לא יודעת אם זה בעיה אצלו, או שאני לא מגרה אותו מספיק. הוא אמר לי בהקשר אחר שנמשך אליי ואני מרגישה זאת.
מצד שני, לי יש יכולת נתניה יותר גדולה משלו. הוא יותר מרוכז בעצמו, הוא כן חווה קשרים לדבריו, או שהוא חווה אותם בצורה המסוימת הזאת, או שאין לו ניסיון כל כך. אני שואלת אותו הרבה פעמים איך נוח לו, מה הוא אוהב, כי אני רוצה שיהיה לו כיף. הוא לא שואל אותי. הוא גם לא לגמריי משתף אותי במה הוא אוהב במיטה ואיך הוא אוהב שנוגעים בו. יש פה אישיו סביב הנושא, כי גם אמר שלא תמיד חייבים לשכב.
חשבתי לדבר איתו על כך. לראות אם הבעיה היא בו או בי. כשהדברים לא מדוברים- הקרבה לא מתאפשרת, ולא יכול להיבנות משהו אמיתי. אני לא רוצה להעליב אותו, אבל אם אדע שזה לא רק איתי- ארגע. ככה אני בין הפטיש לסדן, לא יודעת אם לא נמשך אליי ולא גומר ממני או באופן כללי - מצב שיוצר תסכולים וירידה בביטחון העצמי שלי. יש לציין שהוא קצת מדוכא לאחרונה, ומאוד יכול להיות שזה ישפיע. אני רוצה להיות שם בשבילו, ואין לי בעיה לחכות שיעבור. מה שכן יש לי בעיה- שזה לא הדדי. כלומר, אני יודעת שהוא רוצה אותי, אבל הדרך שלו לחוות קשרים לדעתי שונה משלי. אני יודעת שיכול להיות שבגלל ששרוי קצת בדיכאון זה יכול להשפיע..העניין הוא שכשאני מרגישה מדוכאת אני לא מרגישה בנוח לפנות אליו. אז ברור שלו טוב איתי, כשאני נותנת לו ולידציה, תמיכה והכלה - וההפך לא.
הוא מאוד צעיר ולא כל כך בוגר, ואני מרגישה שהיכולת נתינה שלו, או בנקודה שבה הוא נמצא בחיים- שהוא לא יכול להכיל בת זוג- עם כל המשתמע בכך. יותר לתת מעצמו. יכול להיות שזה האופי שלו, ושאני זקוקה למישהו עם נתינה לפחות כמו שלי.
כרגע התסכול העיקרי שמוריד לי את הביטחון זה עניין המיטה. לא כיף לי ההרגשה הזו, היא לא נעים לי, זה גורם לי למועקה ולכן מנסה להדחיק את הנושא. הוא אמור להיות בשיא הפריחה המינית שלו, אנחנו בשנות ה20 לחיינו. אם זה נובע מדיכאון- שוב- אין לי בעיה לחכות בתנאי שאראה שזה הדדי ואוכל להיעזר בו ולפנות אליו גם בימים פחות טובים. אולי כרגע אין לו יכולת להכיל גם אותי כי שרוי בדיכאון. מוכנה לחכות ולתמוך. אבל עניין המיטה מציק לי מאוד.
מה אתם בתור גברים חושבים? זו הרגשה כל כך לא נעימה, שלפני כמה ימים הלך לשירותים ועשה לעצמו וגמר. ובפעם האחרונה גם זה לא עזר.
תודה לעוזרים.
