תשומת לב

[איליין]

תשומת לב

יש לי הרגשה (הבת שלי אישרה אותה בערך) שהרבה מהבעיות שלה נובעות מחוסר תשומת לב שלי עליה כך היא מכנה את זה. עדי מקנא באח שלה הקטן אילו הוא מקבל יותר יחס מימנה. אני מנסה להסביר לה שאני אוהבת את שניהם באותה המידה אבל יש דברים שאחיה לא יכול לעשות לבד... אני אם חד הורית יוצאת מהבית עם הילדים ב 7:20 גג וחוזרת ב16:30 כל יום! פעמיים בשבוע הילדים אמורים להיות אצל אבא שלהם ולא תמיד יוצא לי להיות איתם הרבה באותו היום (חוזרים מאוחר והולכים ישר לישון). עדי חייבת להיות במיטיה עד 20:30 אחרת היא לא מתפקדת כמו שצריך. ואחיה תום הולך לישון יותר מאוחר ומפריע לי להרדים אותה לפי בקשתה. אני מאוד משתדלת אבל האמת היא שאין לי כוח וסובלנות לשבת אחה"צ עם עדי על שיעורי הבית מבלי להתעצבן וזה לא פייר כלפיה..צריך הרבה סובלנות ולא תמיד יש... אני אירגנתי לה בחורה צעירה שתפגוש אותה כל יום מ13:00 עד שאני באה (היא לבד איתה בבית) שמכינה לה ארוחת צהריים ועושה שיעורי בית עם יש ואם אין אז עובדים בחוברות עבודה (צעד צעד וכו)הרבה פעמים עדי לא רוצה להכין שיעורים ומעדיפה לחכות לי. איך לחלק את הזמן ככה שיהיה לי גם זמן לעצמי וגם לילדים וגם לבית וגם לחבר?

 

[מיכל153]

גם לי יש אותה הבעיה עם ליאת.

חוסר תשומת לב. אחרי שאני כל הזמן עם ליאור עם בעיותיו, שלי עם בעיותיהואייל התינוק עם שלו. לא נשאר הרבה זמן בשבילה. השנה השתדלתי יותר להיות איתה, אבל זה מאוד קשה. היא גם טוענת שהיא עושה בעיות, כדי לקבל תשומת לב. ביי מיכל153

 

[NasTy GirL]

איילין...

יש לך ארבע אפשרויות: או לוותר על החבר או לוותר על הבית או לוותר על הילדים או לעשות את הכל יחד. נראה לי שתבחרי באופציה הרביעית. אז ככה: נסי לדבר עם אבי הילדים (אני יודעת שזה קשה, אבל...) ולבקש ממנו שהימים בהם הוא יראה את הילדים יתחלקו לארבע, כך שיום אחד עדי תלך ואחרי זה תום ואחרי זה תום או עדי ו...הבנת את הרעיון. לאו דווקא שהם ילכו ביחד. או שתדברו ותקבעו שביום _______ הילדים ישנו אצלו, ואז תוכלי להיות עם החבר. ועוד משהו... אני חייתי את רוב החיים שלי (מגיל 5 או 4) כשההורים לא בבית. זה מאד פוגע! כי עכשיו, כשאני צריכה אותם, מאד קשה למצוא זמן לדבר, או שהם לא בבית או שזה לא מתאים לי...ולא תמיד כ"כ בא לי להפתח אליהם-כי...פשוט אני לא מספיק קרובה אליהם...אז ראי הוזהרת! ובקשר לזה שאת בקריז על הילדה לפעמים...זה גרוע! זה מאד מאד מאד פוגע... כנראה שאין תקשורת טובה בין השמרטפית שבחרת לבין הילדים-כי אם היה הקשר הדוק-מניסיון-הם היו מבקשים ממנה לבוא ולעזור להם בשיעורים... אני יודעת שלי יש קשר מצויין עם ילדים, בגלל זה אני אומרת... בכל מקרה, אם הם עדיין רוצים ממך עזרה בש.ב-אך תתפתי להכנס ללחץ!!!!!!!! כי זה פוגע בתקשורת, פוגע בריכוז של הילד ואפילו יכול לפגוע בלימודים-כי הם יודעים שאת כועסת עליהם במקצוע הזה... זה יכול גם להכניס ללחץ, וזה הכי גרוע, כי לחץ (כמעט תמיד) מוביל לדכאון... בקשר לעבודה, אין לי הרבה מה להגיד, כי את לא תלכי לשנות עכשיו עבודה-את יודעת... וזהו, נראה לי... מקווה שעזרתי! ביי ביי ו

-לירי נ.ב-אם את רואה שאין תקשורת טובה בין השמרטפית לבין הילדים-תחליפי אותה!

 

[אפרת@הבית]

הצעה קטנה

טוב אצלי בבית יש שיטה כזו - כשהילד הולך לחבר או לחוג, אני מציעה לבתי "שעת בנות" אנחנו מארגנות לנו כוס קפה ושוקו (אני צריכה להדגיש קפה בשבילי ושוקו בשבילה?) ומקשקשות אחת עם השניה, לפעמים אנחנו גם עושות שטויות כמו לקחת את האיפור שלי והצטבע או למרוח לק על כל ציפורן הצבע אחר - סתם פעילויות נשיות שוליות כאלה, אבל יוצרות הרגשה של אחווה וביחד ודברים שעם האח אי אפשר לעשות. אפשר גם לתת לה תואר מיוחד בבית, אצלי לבת יש תואר "אחראית השקט" והיא אחראית שלא תהיה קשקשת קולנית לפני השינה וזה אומר להזכיר לאחיה שמוצתר לדבר לפני השינה אבל זה מסתכם בזה (אחרת הוא פוצח בקברט של שירים וצחוקים) נסי ותהני

אפרת