תשומת לב
אחרי שניסיתי להבין את דבריו של פלאקל'ה, חשבתי שיהיה טוב לפרסם כאן דוגמה, שלפי דעתי מאוד פשוטה וברורה.
היא מנוסחת שכלית כמובן, אך מסבירה היטב את מה שהאדם אמור לעשות.
ניתן לכנות תרגול זה כניסיון לזכור את עצמי, או חלוקת תשומת לב.
אתם מוזמנים לנסות, ולכתוב מה ההתרשמות שלכם.
"כשאני צופה במשהו, מכוונת תשומת – הלב שלי אל מה שאני צופה בו – קו בעל ראש חץ אחד.
בנסותי בו בזמן לזכור את עצמי, מכוונת תשומת – הלב שלי גם כלפי הדבר הנצפה וגם כלפי עצמי. ראש חץ שני מופיע על הקו."
פטר אוספנסקי
כמובן שלא מדובר רק בצפיה - ראייה...
מה היא אותה תשומת לב?
ישנם כמה סוגים של תשומת לב;
בדרך כלל אנו משקיעים אנרגיה ליצירת תשומת לב כאשר אנו לומדים משהו חדש, או כאשר אנו מתרכזים בדבר מה.
לאחר שלמדנו, אם נרצה לבצע את מה שלמדנו, גם אז יהיה צורך בתשומת לב. (לאחר מכן כאשר אותה עשייה תהפוך להרגל, נוכל לבצעה אותה ללא כל תשומת לב).
כאשר מדובר בתפקוד השכלי שלנו, הרי שכל דבר המגרה אותו ימשוך אליו תשומת לב.
לפעמים זו תהיה תשומת לב הקשורה רק לעניין הנוצר, או לתשוקה הקשורה למידע, ולפעמים זו תהיה תשומת לב עמוקה יותר הקשורה בלימוד, הוראה או הסקת מסקנות...
כך גם עם תיפקודנו האחרים:
התפקוד הרגשי, כל דבר המגרה תפקוד זה וגורם לייצירת תשומת לב רגשית, העוסק בבני אדם אחרים, ברגשות שלהם וברגשות שלי עצמי.
מדובר כאן בכל הרגשות - מהרגש השלילי ועד היכולת להבין רגשית אנשים שסביבנו.
התפקוד התנועתי - לימוד של כל מה שקשור לתנוע וישומו, או כפי שהזכרתי בתיפקוד השכלי, כל מה שמגרה (גירויים תנועתיים) תפקוד זה ומושך את תשומת ליבו אליו.
התפקוד האינסטינקטיבי - מדובר בתשומת לב לגופינו הפיזי, לתחושותיו. גם לתחושותיהם של אנשים אחרים.
מרפאים זקוקים לתשומת לב, כדי לרפא אנשים אחרים ואת עצמם, כדי לזהות בעיות ומחלות.
(בשילוב עם תשומת לב רגשית ואינסטינקטיבית, המרפא יכול לעשות עבודה מצויינת).
אז בצורה מאוד שיטחית, הבאתי כאן את סוגי תשומת הלב.
אך כאשר ישנו ראש חץ אחד המכוון לנושא בו אני 'צופה', ולא נוצרת חלוקת תשומת לב, כלומר ראש חץ גם כלפי עצמי, מדובר רק בהזדהות.
כאשר מופיע ראש חץ שני - חלוקת תשומת לב, ההזדהות מתפרקת, ונותר מצב חדש שכרגע לא אכנה אותו בשם.
כלומר, כדי להפסיק הזדהות, עלינו ליצור מצב אחר, יצירת אותו מצב מפסיקה את ההזדהות.
הראש חץ השני - כלפי עצמי, יכול להיות ברמות שונות ורבות, ובעבודה מתקדמת יותר של האדם ניתן להוסיף עוד ראש חץ.
אחרי שניסיתי להבין את דבריו של פלאקל'ה, חשבתי שיהיה טוב לפרסם כאן דוגמה, שלפי דעתי מאוד פשוטה וברורה.
היא מנוסחת שכלית כמובן, אך מסבירה היטב את מה שהאדם אמור לעשות.
ניתן לכנות תרגול זה כניסיון לזכור את עצמי, או חלוקת תשומת לב.
אתם מוזמנים לנסות, ולכתוב מה ההתרשמות שלכם.
"כשאני צופה במשהו, מכוונת תשומת – הלב שלי אל מה שאני צופה בו – קו בעל ראש חץ אחד.
בנסותי בו בזמן לזכור את עצמי, מכוונת תשומת – הלב שלי גם כלפי הדבר הנצפה וגם כלפי עצמי. ראש חץ שני מופיע על הקו."
פטר אוספנסקי
כמובן שלא מדובר רק בצפיה - ראייה...
מה היא אותה תשומת לב?
ישנם כמה סוגים של תשומת לב;
בדרך כלל אנו משקיעים אנרגיה ליצירת תשומת לב כאשר אנו לומדים משהו חדש, או כאשר אנו מתרכזים בדבר מה.
לאחר שלמדנו, אם נרצה לבצע את מה שלמדנו, גם אז יהיה צורך בתשומת לב. (לאחר מכן כאשר אותה עשייה תהפוך להרגל, נוכל לבצעה אותה ללא כל תשומת לב).
כאשר מדובר בתפקוד השכלי שלנו, הרי שכל דבר המגרה אותו ימשוך אליו תשומת לב.
לפעמים זו תהיה תשומת לב הקשורה רק לעניין הנוצר, או לתשוקה הקשורה למידע, ולפעמים זו תהיה תשומת לב עמוקה יותר הקשורה בלימוד, הוראה או הסקת מסקנות...
כך גם עם תיפקודנו האחרים:
התפקוד הרגשי, כל דבר המגרה תפקוד זה וגורם לייצירת תשומת לב רגשית, העוסק בבני אדם אחרים, ברגשות שלהם וברגשות שלי עצמי.
מדובר כאן בכל הרגשות - מהרגש השלילי ועד היכולת להבין רגשית אנשים שסביבנו.
התפקוד התנועתי - לימוד של כל מה שקשור לתנוע וישומו, או כפי שהזכרתי בתיפקוד השכלי, כל מה שמגרה (גירויים תנועתיים) תפקוד זה ומושך את תשומת ליבו אליו.
התפקוד האינסטינקטיבי - מדובר בתשומת לב לגופינו הפיזי, לתחושותיו. גם לתחושותיהם של אנשים אחרים.
מרפאים זקוקים לתשומת לב, כדי לרפא אנשים אחרים ואת עצמם, כדי לזהות בעיות ומחלות.
(בשילוב עם תשומת לב רגשית ואינסטינקטיבית, המרפא יכול לעשות עבודה מצויינת).
אז בצורה מאוד שיטחית, הבאתי כאן את סוגי תשומת הלב.
אך כאשר ישנו ראש חץ אחד המכוון לנושא בו אני 'צופה', ולא נוצרת חלוקת תשומת לב, כלומר ראש חץ גם כלפי עצמי, מדובר רק בהזדהות.
כאשר מופיע ראש חץ שני - חלוקת תשומת לב, ההזדהות מתפרקת, ונותר מצב חדש שכרגע לא אכנה אותו בשם.
כלומר, כדי להפסיק הזדהות, עלינו ליצור מצב אחר, יצירת אותו מצב מפסיקה את ההזדהות.
הראש חץ השני - כלפי עצמי, יכול להיות ברמות שונות ורבות, ובעבודה מתקדמת יותר של האדם ניתן להוסיף עוד ראש חץ.
