תשומת לב לפרטים

[DDN]

תשומת לב לפרטים

מה קורה כשמרגישים שהשחקנים שלך (אם אתה מנחה) או השחקנים לצידך (אם אתה שחקן) אינם שמים לב לפרטים (או שממש לא אכפת להם?) כלומר, אתה משקיע בדמות, במשחק דמות, בלצייר דמות "חיה", כדי להדגיש כשעוברים עליה דברים, אך זה "עובר מסביב" ומרגישים שהסובבים בשולחן פשוט לא. . .. שמים לב

 

[דאנטה]

אז זה סימן שפספסת את הכיוון של החבורה שלך

לכתוב דמות "חיה" זה לא רק עניין של כתיבת שלושה עמודי היסטוריה בנוסף לביבליוגרפיה לרמיזות הספרותיות. דמות "חיה" חיה רק בתוך עולם המערכה. אם הפרטים שכתבת מתאימים, הם ישתלבו בעולם ובסיפור ובסופו של דבר, באינטראקציה החברתית. כמו שפרטים על הכלבלב שהיה לך בילדותך לא רלוונטיים למערכת קש"ק, או חרדות עמוקות למו"ד, צריך להתאים את פרטי הדמות למערכה, לחבורה ולדברים שקורים וייקרו. אחרת ההשקעה שלך מבוזבזת, כי היא לא מכוונת.

 

[DDN]

אני אתן לך דוגמא

כשאני שיחקתי את המקסימה אלכסנדרה, עבר עליה אירוע טראומתי, ובעקבותיו השתנתה ההתנהגות שלה. השחקנים איתם שיחקתי את זה, שמו לב בשלב מסויים שהיא לא משוחקת כתמול שלשלום. הם אמנם לא התייחסו לזה מבחינה משחקית, אבל הם שמו לב. אם הקבוצה לא הייתה מתפרקת כמה פגישות אחרי, בטוח שהיה שם דיאלוג אחרי זה. בקבוצה שאני מנחה עכשיו, על אחת הדמויות עבר שינוי די טראומתי, אישי. הדמות שינתה לחלוטין את המראה שלה, ואת ההתנהגות שלה, עברה משלב של אחד מהרקע, לשלב של דכאון תהומי ואז לשלב של אדם שרואים על פניו שליחות. הדמויות של השחקנים האחרים פשוט לא התייחסו לשינוי שעבר עליו. הייתי צריך להביא דב"ש שיסתכל עליו ויאמר לו משהו (וזה לא שהבחור לא תיאר - הוא תיאר טוב) החשש שלי, היא שקבוצה שלא שמה לב או מייחסת חשיבות לפרטים, תפספס בגדול פרטים שקיימים בעולם והיו יכולים לדחוף אותם קדימה או למנוע מהם להתדרדר אחורה.

 

[Nihau]

מה שלא הולך בראש ילך ברגליים

שישלמו על חוסר תצומת הלב שלהם לפרטים הללו במצבים בהם הפרטים הללו הופכים לרלוונטיים מאוד והתעלמותם מהם תכאב. אחרי כמה פעמים כאלה השחקנים ילמדו שמה שנאמר ע"י מנחה במ"ת הוא לא סתם צבעים ברקע של פורטריט הדמויות שלהם אלא נבנה ונאמר בכוונת תחילה למטרה מוגדרת. אמנם המטרה יכולה להיות החייאת העולם אבל בדרך כלל תיאורים צבעוניים וחיים גם מספקים שלל של מידע שחיבים לספק במ"ת בגלל שאחרי הכל השחקנים לא באמת שם בגופם ו6 חושיהם הפיסיים לא יכולים לתת להם את הקלט. מתישהו השחקנים יתחיל לקלוט שמי שעומד על מדורה, נשרפות לו הרגליים (קרה לי פעם עם שחקן גרוע במיוחד) ומי שמתעלם מחבריו מתישהו מפסיק להחשב חבר.

 

[חצי אלף נצחי]

שמע כמו בעיה של השחקנים

השחקנים מרוכזים רק בעצמם ובהרפתקה- אתה רוצה שהם יראו את הפרטים, תעשה את המשחק כך שיכוון לפרטים או שיבליט אותם- דוגמא גסה: הכוהן שינה נטייה וכעת הוא לא יכול להטיל יותר לחשים מסוימים אבל אף אחד לא שם לב לשינוי הנטייה? תדאג לכך שיווצר מצב שקשה לעבור אותו בלי הלחשים שאיבד וככה זה יגרום להם לעורר שאלות כמו "למה איבדת את הכוחות שלך?"

 

[0Pandemonium0]

אם צריך להגיע לסיטואציה כזו, המצב גרוע.

כמו שאמרת, השחקנים פשוט לא מסתכלים מספיק על העולם שסביבם. הדמות שלהם מעניינת אותם, ההרפתקה שלהם גם מעניינת אותם, אבל שאר העולם פשוט מיותר. בדרך-כלל כדאי לדבר על הבעיות עם השחקנים, אבל לפי דעתי, כאן זו דווקא השיטה הפחות מועדפת. כאן באמת עדיף שילמדו, כמו שאמרו ניהאו וחצי האלף. במקרה של שינוי האופי שקרה לדמות מסוימת, אין מה לעשות. זה הכי מרגיז בעולם, זה מרגיז אפילו אותי בתור קורא סתמי בפורום הזה, בלי שום קשר לקבוצה. אבל אי אפשר לקחת את השחקנים הצידה ולהגיד להם "שמעו, X ממש השתנה. אתם לא יכולים להתעלם ממנו ככה!", כי זה פשוט צועק "צומי". אי אפשר גם ללמד אותם לקח, כי קשה לי לדמיין מצב שבו הן יזדקקו נואשות לאופי הקודם של הדמות, ורק אז ישימו לב שהוא השתנה. אם תצליח לחשוב על מצב כזה, זה יהיה מעולה. בהצלחה.

 

[הבלש חסר הבית]

מתחילים לתת לפרטים חשיבות

הזייפן הוא זה עם הדיו על האצבעות, הרוצח החביא את הפטיש בשיח ורדים ובגלל זה יש לו שריטות על הידיים, וכשמר היינץ נכנס לדיכאון הוא שומע שירי לכת של הפרייקורפס ואחרי זה מתחיל לרוץ ולפרק אנשים.