Apikachu L
New member
תשובות להטרולים
J u n k y, ממנהלי פורום גאווה פרסם את ההודעה הבאה. באישורו אני משנה אותה שתתאים קצת יותר לפורום שלנו, וגם אשים אותה במאמרים לאחר שתעירו הארותיכם ותוסיפו את התובנות שלכם בנושא. ובנוגע לטרולים: אפילו נעשה מם על התבנית של מם סטרים (אבל לא על ידי היוצרת המקורית) בדיוק על הטרולים בפורום שהיו לנו.
אפשר להתרשם ממה שג'אנקי כתב כאן:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=119&messageid=163036184
התוספות שלי יהיו בגוף הטקסט.
______________________
ט: אין שום הוכחה לכך שהומוסקסואליות (ונטיות מיניות אחרות) היא גנטית
ת: אכן, הוכחה חד משמעית לעניין עדיין אין. עם זאת, הולכות ומצטברות ראיות לכך שהומוסקסואליות* היא מולדת (לאו דווקא גנטית, כי יש גם את עניין השפעת הסביבה הרחמית).
אין גם הוכחות נגדיות, שהומוסקסואליות מושפעת מהתניה חברתית. בין השאר, נמצא כי אחוז ההומואים (ושאר הלהט"ב) הוא פחות או יותר זהה בכל החברות האנושיות, כולל בכאלה שיש בהן התניה חברתית נגדית חזקה מאוד.
*רוב הידע על נטיות מיניות שונות מהמקובל נובע ממחקרים על הומוסקסואליות, שהיא הנחקרת ביותר.
ט: נטייה מינית שונה מהמקובל היא מחלה, אלא שאף מדען לא יעז לטעון כך, וזאת בגלל לחץ פוליטי של הקהילה הלהט"בית.
ת: חוקר שינסה לעשות מחקר שיוכיח זאת, יודח מתפקידו, ולכן לא עושים מחקרים בנושא.
נטיות מיניות שונות מהסטרייטיות נחשבו בעבר הפרעה נפשית. האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית הוציאה את ההומוסקסואליות והביסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות כבר ב - 1973.
ארגון הבריאות העולמי עשה זאת בשנת 1990. ההגדרה של טרנסג'נריות נמצאת בתהליכי שינוי משמעותיים ומתייחסת כרגע למצב הרגשי בעקבות אי ההתאמה בין מגדר שאדם חווה את עצמה לגוף ולא אי ההתאמה עצמה.
כלומר: לא זו בלבד שנעשו מחקרים, לא זו בלבד שהם לא מצאו תימוכין לכך שלהטב"קיות היא הפרעה, אלא שקרה בדיוק ההיפך:
"ברירת המחדל" היתה להתייחס לזה כאל הפרעה. עם הצטברות הידע המחקרי נעשתה פעולה אקטיבית לשינוי ההתייחסות. כל זה נעשה בתקופה שבה קשה לומר שלקהילה הלהט"בית היה כוח פוליטי כלשהו.
כל זמן שיש התנגדות חברתית להתנהגות מסוימת, היא מוגדרת כהפרעה מעצם כך שאדם שנוהג כך מוצא עצמו דחוי ע"י החברה, בפרט אם אינו יכול להמנע מכך, הוא חווה קונפליקט בין רצונו להיות נורמטיבי לבין אותו צורך שלו. אם הושגה הסכמה חברתית לאותה התנהגות, ההגדרה הזו להפרעה נופלת.
הגדרת אותה התנהגות כלא נורמטיבית היא זו שנותנת בידי הפסיכיאטריה את הסמכות להחליט - שרירותית וללא נימוק - להגדירה כהפרעה (או לא - החלטה ותו לא). ברגע שהשתנה יחס החברה, אין זה אומר שניטלה סמכותה של הפסיכיאטריה, אלא שפתאום היא נדרשת לנמק את מה שעד כה היה בסמכותה הבלעדית להחליט.
אגב, הפרעה נפשית; הפרעה נפשית מוגדרת כך כאשר יש פגיעה בתפקוד האדם ו/או פגיעה בחברה סביבו. כל הראיות מצביעות על כך שלהטבא"ק אינם פוגעים בנטייתם המגדרית/מינית בחברה סביבם, והזהות שלהם אינה פוגעת בהם. מי שפוגעים בהם הם בני אדם שנורא קשה להם לראות אנשים שונים מהם.
ט: אני מקווה שימצאו לכם תרופה בקרוב
ת:
א. מכיוון שלהטבא"קיות אינה מחלה, אין צורך בתרופה
ב. השאלה היא, כמה להטבא"ק ירצו בכלל לקבל "טיפול" שהופך אותם לסטרייטים או בני המגדר הפיזי שלהם. הכוונה כמובן ברצון חופשי, ולא כתוצאה מלחץ חברתי.
ג. בקרב ארגוני הפסיכולוגים רווחת הדעה שנטיה מינית/מגדרית אינה ניתנת לשינוי, ושהניסיון לשנות אותה נכשל במקרה הטוב וגורם לנזקים במקרה הרע. כללי האתיקה של ארגונים אלו מנחים את המטפלים שלא להציע טיפולי המרה.
למרות זאת, ארגונים דתיים ושרלטנים אחרים בארץ ובעולם, כדוגמת עצת נפש, מתיימרים להציע טיפולי המרה. חוקיות הטיפולים הללו מוטלת בספק, ואפילו בארגון עצת נפש מודים, ש - 30% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול במהלך החודשים הראשונים.
ט:מצעדי הגאווה הם פרובוקציה, והם הסיבה ללהטבא"קופוביה
ת:מקרה קלאסי של הפיכת סיבה ותוצאה ומצב הקהילה הגאה הלא היה רצוי וטוב יותר לפני המצעדים. להטבא"ק סובלתים מהשפלות ומהטרדות ממוסדות מזה מאות שנים, ע"י המשטרה ומוסדות השלטון. אחד ההישגים המשמעותיים הוא הצימצום המשמעותי בהתנכלות הממוסדת הזו.
המצעדים והנראות שמתלווה אליה רק מוציאים את הלהטבא"קופובים מהארון, שזה דבר מבורך.
ט:השגתם כבר את כל הזכויות, בשביל מה להמשיך עם המצעדים?
ת
טענה הופכית לטענה הקודמת)
סיפור שפרסומאים אוהבים לספר: מנכ"ל ופרסומאי יושבים ברכבת. המנכ"ל: יש כבר מספיק מכירות - אני חושב שאפשר להפסיק עם הפרסום.
הפרסומאי: אנחנו נוסעים במהירות 160 קמ"ש. זה מספיק מהר - אפשר לכבות את המנוע.
אין להפסיק עם מצעדי הגאווה, גם כי עוד לא הושגו כל המטרות, וגם כי מה שהושג עד כה הוא לא מובן מאליו. יש מספיק דוגמאות מההיסטוריה לנסיגה במקום הליכה קדימה. חשוב לוודא שזה לא יקרה.
בנוסף, אוסיף כי לא מדובר במצעדים אלא באקט הפגנתי. וכמובן, עדיין לא הכל ורוד. כל הלהטב"אק עדיין סובלותים מאלימות על רקע נטייתן/ם המינית והמגדרית, יחד עם אפליה בהמון מקומות, גם ממסדיים. באופן פרטי לפורום, ביסקסואלים סובלים מהשתקה של הנטייה שלהם ביותר מידי מקומות, ומגישה חברתית שהם לא קיימים כלל.
ט:אתם מגעילים אותי
ת:עם הטענה הזאת אי אפשר להתווכח. היגעלות היא עניין של טעם אישי ואין שום חוק שמחייב מישהו לסמפט אותי. לכל אחד יש זכות דמוקרטית להיגעל ממה שהוא רוצה.
אדם בוגר אחראי לרגשותיו והוא נדרש לשלוט בהן, אם למשל אדם נכה או סתם מכוער מגעיל אותך, לא תוכל לטעון שבגלל זה לא יוכל לבוא בציבור או לעבוד באותו מקום עבודה איתך. הוא גם לא צריך לצאת מגדרו ולהסתיר את מה שמפריע לך רק כי זה מפריע לך (אלא אם כן מרצונו יבחר להתחשב בך בגבולות הסבירות, וכדאי שתדע להעריך זאת).
נשאלת השאלה, מדוע מכל המקומות הוא בוחר להיכנס דווקא לפורום של האנשים שכל כך מגיעילים אותו. את השאלה הזאת הוא כנראה יפתור עם המטפל שלו...
ואתה, אגב, מגעיל אותנו. זכותנו הדמוקרטית, כאמור.
J u n k y, ממנהלי פורום גאווה פרסם את ההודעה הבאה. באישורו אני משנה אותה שתתאים קצת יותר לפורום שלנו, וגם אשים אותה במאמרים לאחר שתעירו הארותיכם ותוסיפו את התובנות שלכם בנושא. ובנוגע לטרולים: אפילו נעשה מם על התבנית של מם סטרים (אבל לא על ידי היוצרת המקורית) בדיוק על הטרולים בפורום שהיו לנו.
אפשר להתרשם ממה שג'אנקי כתב כאן:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=119&messageid=163036184
התוספות שלי יהיו בגוף הטקסט.
______________________
ט: אין שום הוכחה לכך שהומוסקסואליות (ונטיות מיניות אחרות) היא גנטית
ת: אכן, הוכחה חד משמעית לעניין עדיין אין. עם זאת, הולכות ומצטברות ראיות לכך שהומוסקסואליות* היא מולדת (לאו דווקא גנטית, כי יש גם את עניין השפעת הסביבה הרחמית).
אין גם הוכחות נגדיות, שהומוסקסואליות מושפעת מהתניה חברתית. בין השאר, נמצא כי אחוז ההומואים (ושאר הלהט"ב) הוא פחות או יותר זהה בכל החברות האנושיות, כולל בכאלה שיש בהן התניה חברתית נגדית חזקה מאוד.
*רוב הידע על נטיות מיניות שונות מהמקובל נובע ממחקרים על הומוסקסואליות, שהיא הנחקרת ביותר.
ט: נטייה מינית שונה מהמקובל היא מחלה, אלא שאף מדען לא יעז לטעון כך, וזאת בגלל לחץ פוליטי של הקהילה הלהט"בית.
ת: חוקר שינסה לעשות מחקר שיוכיח זאת, יודח מתפקידו, ולכן לא עושים מחקרים בנושא.
נטיות מיניות שונות מהסטרייטיות נחשבו בעבר הפרעה נפשית. האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית הוציאה את ההומוסקסואליות והביסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות כבר ב - 1973.
ארגון הבריאות העולמי עשה זאת בשנת 1990. ההגדרה של טרנסג'נריות נמצאת בתהליכי שינוי משמעותיים ומתייחסת כרגע למצב הרגשי בעקבות אי ההתאמה בין מגדר שאדם חווה את עצמה לגוף ולא אי ההתאמה עצמה.
כלומר: לא זו בלבד שנעשו מחקרים, לא זו בלבד שהם לא מצאו תימוכין לכך שלהטב"קיות היא הפרעה, אלא שקרה בדיוק ההיפך:
"ברירת המחדל" היתה להתייחס לזה כאל הפרעה. עם הצטברות הידע המחקרי נעשתה פעולה אקטיבית לשינוי ההתייחסות. כל זה נעשה בתקופה שבה קשה לומר שלקהילה הלהט"בית היה כוח פוליטי כלשהו.
כל זמן שיש התנגדות חברתית להתנהגות מסוימת, היא מוגדרת כהפרעה מעצם כך שאדם שנוהג כך מוצא עצמו דחוי ע"י החברה, בפרט אם אינו יכול להמנע מכך, הוא חווה קונפליקט בין רצונו להיות נורמטיבי לבין אותו צורך שלו. אם הושגה הסכמה חברתית לאותה התנהגות, ההגדרה הזו להפרעה נופלת.
הגדרת אותה התנהגות כלא נורמטיבית היא זו שנותנת בידי הפסיכיאטריה את הסמכות להחליט - שרירותית וללא נימוק - להגדירה כהפרעה (או לא - החלטה ותו לא). ברגע שהשתנה יחס החברה, אין זה אומר שניטלה סמכותה של הפסיכיאטריה, אלא שפתאום היא נדרשת לנמק את מה שעד כה היה בסמכותה הבלעדית להחליט.
אגב, הפרעה נפשית; הפרעה נפשית מוגדרת כך כאשר יש פגיעה בתפקוד האדם ו/או פגיעה בחברה סביבו. כל הראיות מצביעות על כך שלהטבא"ק אינם פוגעים בנטייתם המגדרית/מינית בחברה סביבם, והזהות שלהם אינה פוגעת בהם. מי שפוגעים בהם הם בני אדם שנורא קשה להם לראות אנשים שונים מהם.
ט: אני מקווה שימצאו לכם תרופה בקרוב
ת:
א. מכיוון שלהטבא"קיות אינה מחלה, אין צורך בתרופה
ב. השאלה היא, כמה להטבא"ק ירצו בכלל לקבל "טיפול" שהופך אותם לסטרייטים או בני המגדר הפיזי שלהם. הכוונה כמובן ברצון חופשי, ולא כתוצאה מלחץ חברתי.
ג. בקרב ארגוני הפסיכולוגים רווחת הדעה שנטיה מינית/מגדרית אינה ניתנת לשינוי, ושהניסיון לשנות אותה נכשל במקרה הטוב וגורם לנזקים במקרה הרע. כללי האתיקה של ארגונים אלו מנחים את המטפלים שלא להציע טיפולי המרה.
למרות זאת, ארגונים דתיים ושרלטנים אחרים בארץ ובעולם, כדוגמת עצת נפש, מתיימרים להציע טיפולי המרה. חוקיות הטיפולים הללו מוטלת בספק, ואפילו בארגון עצת נפש מודים, ש - 30% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול במהלך החודשים הראשונים.
ט:מצעדי הגאווה הם פרובוקציה, והם הסיבה ללהטבא"קופוביה
ת:מקרה קלאסי של הפיכת סיבה ותוצאה ומצב הקהילה הגאה הלא היה רצוי וטוב יותר לפני המצעדים. להטבא"ק סובלתים מהשפלות ומהטרדות ממוסדות מזה מאות שנים, ע"י המשטרה ומוסדות השלטון. אחד ההישגים המשמעותיים הוא הצימצום המשמעותי בהתנכלות הממוסדת הזו.
המצעדים והנראות שמתלווה אליה רק מוציאים את הלהטבא"קופובים מהארון, שזה דבר מבורך.
ט:השגתם כבר את כל הזכויות, בשביל מה להמשיך עם המצעדים?
ת
סיפור שפרסומאים אוהבים לספר: מנכ"ל ופרסומאי יושבים ברכבת. המנכ"ל: יש כבר מספיק מכירות - אני חושב שאפשר להפסיק עם הפרסום.
הפרסומאי: אנחנו נוסעים במהירות 160 קמ"ש. זה מספיק מהר - אפשר לכבות את המנוע.
אין להפסיק עם מצעדי הגאווה, גם כי עוד לא הושגו כל המטרות, וגם כי מה שהושג עד כה הוא לא מובן מאליו. יש מספיק דוגמאות מההיסטוריה לנסיגה במקום הליכה קדימה. חשוב לוודא שזה לא יקרה.
בנוסף, אוסיף כי לא מדובר במצעדים אלא באקט הפגנתי. וכמובן, עדיין לא הכל ורוד. כל הלהטב"אק עדיין סובלותים מאלימות על רקע נטייתן/ם המינית והמגדרית, יחד עם אפליה בהמון מקומות, גם ממסדיים. באופן פרטי לפורום, ביסקסואלים סובלים מהשתקה של הנטייה שלהם ביותר מידי מקומות, ומגישה חברתית שהם לא קיימים כלל.
ט:אתם מגעילים אותי
ת:עם הטענה הזאת אי אפשר להתווכח. היגעלות היא עניין של טעם אישי ואין שום חוק שמחייב מישהו לסמפט אותי. לכל אחד יש זכות דמוקרטית להיגעל ממה שהוא רוצה.
אדם בוגר אחראי לרגשותיו והוא נדרש לשלוט בהן, אם למשל אדם נכה או סתם מכוער מגעיל אותך, לא תוכל לטעון שבגלל זה לא יוכל לבוא בציבור או לעבוד באותו מקום עבודה איתך. הוא גם לא צריך לצאת מגדרו ולהסתיר את מה שמפריע לך רק כי זה מפריע לך (אלא אם כן מרצונו יבחר להתחשב בך בגבולות הסבירות, וכדאי שתדע להעריך זאת).
נשאלת השאלה, מדוע מכל המקומות הוא בוחר להיכנס דווקא לפורום של האנשים שכל כך מגיעילים אותו. את השאלה הזאת הוא כנראה יפתור עם המטפל שלו...
ואתה, אגב, מגעיל אותנו. זכותנו הדמוקרטית, כאמור.