תשובה לתמי היקרה

whyamI

New member
תודה לך וסליחה על התגובה המאוחרת.

תודה על התמיכה!
 

whyamI

New member
תשובה לתמי היקרה

אני לא חושבת שיש מישהי... ניתקתי קשר עם החברות שהיו לי, בעיקר בגלל שאני לא יוצאת ובגלל שפשוט לא מתחשק לי לדבר עם אף אחד מהדיכאון... יש לי אישיו עם הטלפון, הוא גורם לי לחרדות משום מה.. בקיצור אני מסובכת לגמרי )): איפה אפשר למצוא חונכת? למרות שאני מאוד מתביישת מאנשים זרים.. כשאני מול המחשב בהחלט יש קצת הפוגה. לא אקרא לזה הנאה כי זה בא והולך, אבל קל לי יותר כשיש לי דברים לקרוא ולהסיח את הדעת. בקשר לתחביבים.. אני הייתי מאוד יצירתית בעבר, מציירת ועובדת בנייר, אבל עכשיו יש מחסום ענקי וחוסר רצון לעשות שום דבר. אז אני מתמקדת בצפייה חסרת פואנטה בטלוויזיה ובשינה.. אלוהים, נגמרו לי כדורי השינה אני לא יודעת מה אני אעשה בלעדיהם!!! ממש קשה לי ))):
 

אבי 122

New member
...........................

האם את כבר בטיפול כל שהו ? אם לא, אזי כדאי שתתחילי טיפול פסיכולוגי בשיטת CBT כדאי שתבדקי אם ניתן לקבל טיפול בשיטה הנ"ל בתחנה לבריאותהנפש (ללא תשלום)- באזור מגורייך או בקופ"ח- בתעריף מוזל. אם תפרטי את בעיותיך, תוכלי לקבל התייחסות יחודית ממשתתפי הפורום. בהצלחה אבי
 

אמא11

New member
היי חמודה ובוקר טוב../images/Emo24.gif

בקשר לחונך, אפשר להתיעץ עם הפסיכיאטר אם הוא מכיר, אפשר לפנות למכונים (כמו מכון פסגות ) ולשאול אם הם מכירים, אפשר להתעניין באוניברסיטה. אני משוכנעת שגם כאן, בפורום, יש אנשים שאינם עובדים שיכולים להיות חונכים (כאלה שלמדו עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה). אם זה באמת אקטואלי תוכלי לכתוב לי למייל" [email protected] . אני לא איש מקצוע אבל תחושת הבטן שלי היא שחשוב שתצאי קצת מהבית ושתדברי עם עוד מישהו מלבד ההורים. חיבוק ענק ונקוה לטוב תמי
 

whyamI

New member
היי תמי

אני מתנצלת על התגובות המאוחרות שלי. לרוב פשוט אין לי כוח לכתוב ולפעמים יש איזה פרץ של מרץ... מתנצלת ): אני רוצה לצאת ולדבר... רוצה מאוד אבל גם מפחדת מאוד. כרגע אני לא מסוגלת לעשות את הצעד הזה. אני כרגע מתעניינת בטיפול באחד מבתי החולים שניתן חינם ואולי אולי שם אמצא הקלה... זה גם יחייב אותי לצאת מהבית כדי להגיע לפגישות. אני מקווה שיהיה קצת יותר טוב...
 
למעלה