שלי שלי שלי
New member
תרשו לי לשתף
שלום, שמי שלי ואני אמא לשלושה. הגדולה שלי בת 11 - ילדה רגישה מאד, אחראית, דאגנית, חרוצה ולחוצה...מאז שהיא נולדה יש לה הרגשה שנטל העולם מונח על כתפיה הקטנות. כל אמא היתה רוצה ילדה כזו שמתייצבת לעזרה ותמיד תמיד מוכנה לעזור...עושה כל מה שאני רוצה וממש מוותרת על האישיות שלה כדי לרצות ולהיות בסדר עם כולם. הבעיה שאני יודעת שזה עולה לה ב"אני-שלה" - כי הוא נמחק לטובת הזולת. השנה היא התחילה לסבול מכאבי בטן ועוויתות ולהם התווספו כאבי ראש נוראיים כל היום והלילה יחד עם חוסר יכולת לישון. התחלנו טיפול פסיכולוגי שלא ממש עשה משהו (רק ייעוץ). עשינו את כל בדיקות הגאסטרו והניורולוגיה שאפשר - ולא נמצא כלום. כמעט שנה עברה והילדה השמחה שלי הפכה להיות נואשת וכואבת...כל בוקר היה מתחיל בבכי של כאב. (היא ילדה מצטיינת בלימודים) ממש ברגע של ייאוש פניתי לרפואה משלימה...ושם הפנו אותי למטפלת בשם מרים הוכמן שמטפלת בפירחי באך. הפגישה איתה היתה "מאירה" מכל היבט שהוא והילדה יצאה עם בקבוקון תמציות באך. בדרך הביתה נתתי לה 3 טיפות (לפי הנחיה) ואחרי דקה וחצי היא נעצרה, פערה עיניים והסתכלה עלי "עבר לי הכאב ראש" היא אמרה. הילדה פשוט הבריאה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! עברו 10 ימים של טיפטופי טיפות - הילדה כמעט ובלי כאבי ראש ובטן! צוחקת, פעילה, משתובבת ומאד משוחררת. בצעד שבכלל לא היה אופייני לה, היא יזמה שיחה עם מנהלת בית הספר שהיתה חיובית. הבית שוב מלא צחוק והמועקה והלחץ שהיו ניכרים לה על איזור המצח נמוגו. כשסיפרתי את זה לפסיכולוגית שלה וראיתי את התגובה המגחכת שלה...נזכרתי בבושה את אותה תגובה מזלזלת שהיתה לי כששמעתי על פרחי באך לראשונה. אני מתנצלת בפומבי - סליחה! אבל זה עובד!
שלום, שמי שלי ואני אמא לשלושה. הגדולה שלי בת 11 - ילדה רגישה מאד, אחראית, דאגנית, חרוצה ולחוצה...מאז שהיא נולדה יש לה הרגשה שנטל העולם מונח על כתפיה הקטנות. כל אמא היתה רוצה ילדה כזו שמתייצבת לעזרה ותמיד תמיד מוכנה לעזור...עושה כל מה שאני רוצה וממש מוותרת על האישיות שלה כדי לרצות ולהיות בסדר עם כולם. הבעיה שאני יודעת שזה עולה לה ב"אני-שלה" - כי הוא נמחק לטובת הזולת. השנה היא התחילה לסבול מכאבי בטן ועוויתות ולהם התווספו כאבי ראש נוראיים כל היום והלילה יחד עם חוסר יכולת לישון. התחלנו טיפול פסיכולוגי שלא ממש עשה משהו (רק ייעוץ). עשינו את כל בדיקות הגאסטרו והניורולוגיה שאפשר - ולא נמצא כלום. כמעט שנה עברה והילדה השמחה שלי הפכה להיות נואשת וכואבת...כל בוקר היה מתחיל בבכי של כאב. (היא ילדה מצטיינת בלימודים) ממש ברגע של ייאוש פניתי לרפואה משלימה...ושם הפנו אותי למטפלת בשם מרים הוכמן שמטפלת בפירחי באך. הפגישה איתה היתה "מאירה" מכל היבט שהוא והילדה יצאה עם בקבוקון תמציות באך. בדרך הביתה נתתי לה 3 טיפות (לפי הנחיה) ואחרי דקה וחצי היא נעצרה, פערה עיניים והסתכלה עלי "עבר לי הכאב ראש" היא אמרה. הילדה פשוט הבריאה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! עברו 10 ימים של טיפטופי טיפות - הילדה כמעט ובלי כאבי ראש ובטן! צוחקת, פעילה, משתובבת ומאד משוחררת. בצעד שבכלל לא היה אופייני לה, היא יזמה שיחה עם מנהלת בית הספר שהיתה חיובית. הבית שוב מלא צחוק והמועקה והלחץ שהיו ניכרים לה על איזור המצח נמוגו. כשסיפרתי את זה לפסיכולוגית שלה וראיתי את התגובה המגחכת שלה...נזכרתי בבושה את אותה תגובה מזלזלת שהיתה לי כששמעתי על פרחי באך לראשונה. אני מתנצלת בפומבי - סליחה! אבל זה עובד!
חג חרות שמח, גלית
