תרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותך...

הקוטלת

New member
תרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותך...

``אנחנו משכנעים את עצמנו שחיינו יהיו טובים יותר אחרי שנתחתן. רק אחרי שיהיו לנו ילדים. אנחנו מתוסכלים, כי ילדים לא מספיק גדולים, ו `ונהיה מאושרים יותר` כשהם יגדלו. אחר-כך אנחנו מתוסכלים כי הם מתבגרים,וקשה איתם, אנחנו בטוחים שנהיה מאושרים יותר לאחר שהם יעברו את השלב הזה. אנחנו אומרים לעצמנו שחיינו יהיו מושלמים כשבן-בת הזוג שלנו יצליח יותר, כשתהיה לנו מכונית יותר טובה או בית יותר גדול, כשנוכל לנסוע לנופש, כשנהיה בפנסיה. האמת היא שאין זמן טוב יותר להיות מאושרים מעכשיו, כי אם לא עכשיו- אז מתי?, החיים תמיד מלאים אתגרים ומכשולים.עדיף לקבל את זה ולהחליט להיות מאושרים בכל מקרה. מישהו פעם אמר: `במשך הרבה זמן היה נראה לי ש`החיים האמיתיים` היו אמורים להתחיל עוד מעט` , אבל תמיד היה מכשול אחד-בעיה שעליי להתמודד איתה, פקס לא פתור, חוב שצריך לשלם- ורק *אז* החיים היו אמורים להתחיל. עד שהבנתי שהמכשולים *הם הם* החיים שלי. הפרספקטיבה הזאת עזרה לי להבין שאין דרך לאושר, האושר הוא הדרך לאושר. יהיה טוב אם תשמור ותנצור כל רגע טוב שקורה לך לבד, או עם מישהו מספיק מיוחד ששווה לך לבלות אתו את זמנך-כי תזכור, הזמן לא מחכה לאף אחד. לכן תפסיק לחכות עד סוף הלימודים, עד תרד במשקל, עד שתתחתן, עד שהילדים שלך יעזבו את הבית, עד שתתגרש, עד יום שישי בערב או עד יום ראשון בבוקר, עד הקיץ, עד הסתיו, עד החורף או עד האביב, או עד שתמות, כדי להחליט שאין לך זמן יותר טוב להיות מאושר. האושר הוא דרך, לא גורל. *תעבוד* כאילו אתה לא זקוק לכסף, תאהב כאילו *אף פעם* לא פגעו בך, ותרקוד כאילו *אף אחד* לא רואה אותך``. שלכם, קוט
 
למעלה