"תרנגולת שחוטה"

[לינק1]

"תרנגולת שחוטה"

מישהו יכול להאיר את עיני מה מקור הביטוי "תרנגולת שחוטה"
ומה משמעותו?

תודה רבה מראש!

 

[daviduuu]

שאלה מעניינת...

ניסיתי בינתיים לחפש בשלשה ספרי מילונים של ניבים וביטויים, אך חרס העליתי בידי, לצערי.

 

[לינק1]

הניחוש שלי

הוא שמדובר בביטוי השאול באופן מסוים מהדת היהודית - באופן לא מפתיע
בכל מקרה, תודה רבה על הניסיון עד עתה

 

[daviduuu]

במחשבה שניה,

מראה שחיטת התרנגולת נפוץ היה כל כך בכל קהילה יהודית, ממש עוד במאה האחרונה; כל בית יהודי דתי היה נוטל את עופותיו לשוחט כדי שיהיה ניתן לאכול ממנו. כל אחד יכול עדיין לשאול אודות הנושא את בני הדור ההוא שעדיין חי עמנו.
פעם זו הייתה אם הבית, עקרת הבית, שהלכה בעצמה עם העוף לשוחט; ופעם זה היה הבת הקטנה או הבת הגדולה שאמה שלחה אותה אליו; ופעם זה היה הבן הקטן או האח הגדול... כך שמעשה שחיטת התרנגול הפך לכל כך מוכר, עד שלא היה מתאים ממנו כ-שַמָש לדימויים ומטפאורות.

כך, כנראה, התחיל השימוש בדימויים הבאים הרווחים בספרות:
"מפרפר כתרנגולת שחוטה"; "להאנק כתרנגולת שחוטה"; "התנודדתי כתרנגולת שחוטה"; "מפרכס וצווח כתרנגול שחוט"; ועוד ועוד כיד הטובה על מנוע החיפוש גוגל.

לכל הביטויים האלה יש מכנה משותף אחד לעניות דעתי: מישהו שלא יודע את נפשו מרוב צער, וכוחותיו כָּלים.

 

[daviduuu]

*לשמש כשמש בדימויים ומטפאורות.

 

[לינק1]

נראה שאתה בכיוון

לצערי בינתיים מדובר בניחוש מלומד - ואגב מתאים
עם זאת, שני עניינים:
ראשית אני תוהה על המקור
שנית אני אשמח להיות בטוח בפרשנות

בכל מקרה תודה על המאמצים

 

[עלה אדום]

אני רק יכולה לספר לך ממראה עיניים

שתרנגולת, אחרי ש"טופלה" בידי השוחט, ממשיכה לרוץ בשדה !! זה מחזה די מזעזע, שהיה מהפנט אותנו כילדים אם כי גם משבית את התיאבון לכמה ימים.
להבנתי, הביטוי מתאר מישהו ש"רץ" בכל הכוח - אבל בלי מוח. ובמילים אחרות - עושה מַאמץ חסר תוחלת, אחרי שגורלו (המר) כבר הפך לעובדה מוגמרת.

אכן, תמונות קשות...