תרופה

[sm4]

תרופה

יש לי בן בן 12 הסובל מתסמונת טוראט עם צירוף של O.C.D. בינוני. בבית הוא מתפקד די טוב למרות שישנן התנהגויות כגון שטיפת ידים וצורך בסדר בסביבת העבודה. הבעיות קשות יותר בבית הספר ואז הוא גם מתנדנד בכיסא ועצבני יותר. הנוירולוגית המליצה על תרופה נגד O.C.D. אך הילד מסרב לקחת אותה וטען שהוא מרגיש טוב ולא מפריע לו שום דבר. רציתי לקבל עצה האם להתעקש או לתת לו להיתמודד עם הקשיים ללא תרופות

 

[הלנה]

הי ברוכה הבאה לפורום../images/Emo140.gif

גם לי יש בן בערך באותו גיל עם טוראט קל ו OCD קל. הוא מטופל בתרופה שנקראת רסיטל. קשה לי לענות על השאלה שלך, כי הבן שלי ביקש תרופות והוא מאד רצה לקחת אותם כי ה OCD הפריע לו לתפקוד (למרות שאצלו דוקא אין בעיות בבית הספר). לי אישית נראה שאם הילד לא רוצה לא כדאי ללחוץ עליו. אם כי אני מניחה שזה לא קל. האם שקלתם טיפול פסיכולוגי? בבית חולים שניידר מטפלים בשיטה התנהגותית קוגניטיבית שאמורה לעזור ל- OCD. לחלק מהילדים זה עוזר, אבל צריך מוטיבציה גדולה מצב הילד. אם תרצי יותר פרטים תפני אלי כאן או במסר. הלנה

 

[אילנה אמא של שי]

../images/Emo140.gif../images/Emo24.gifברוכה הבאה לפורם

אני אמא של שי שיש לו טוראט בן 13וחצי הו נימצא בטיפול פסיכולגי ומטופל בתרופאה והוא רגוע ולא מפריעה לאחרים אני מקווה שתצליחו

 

[שביק]

SM4 ניכבדה שלום רב

ראשית ברוכה הבאה לפורום שלנו/שלך. התשובה אינה יכולה להיות בכן או לא. התשובה אם לתת לבנך תרופה לאו.סי.די היא אם זה מפריע לו לתיפקוד והוא עצמו מבקש לקבל תרופה. זכרי, התרופות אינן סוכריות. נהוג לתת תרופה לבעיה כאשר היא מפריעה ללוקה עצמו ולא לסובבים אותו. אני נוהגת לומר לאמהות אשר פונות אלי בבקשה: "אני רוצה לתת לבני תרופה כי זה מפריע לי". ואני נוהגת לענות: "אמא'לה אם זה מפריע לך ולא לבנך קחי את ווליום להרגעה". וכוונתי שלא רצוי לתת תרופות למי שמתמודד בכוחות עצמו. להיפך, רצוי לעודד אותו ב"כל הכבוד לך בני היקר, אתה מתמודד ניפלא אני גאה בך". תחשבי על הדברים. אני כאן לרשותך בכל שאלה, אם תירצי להרחיב בשיחה אשמח לעזור בטל' של העמותה: 09-7408478. יום נעים לך. שביק

 

[תיקי וזיו שגן]

ברוכה הבאה SM4 ../images/Emo24.gif

שמחה לראותך בפורום שלנו ומקווה שתקחי בו חלק פעיל גם בעתיד. לדעתי, יש מקום להתחשב ברצונו של ילדך, אך במידה וזה עד כדי כך מפריע בביה"ס אולי יש מקום לערב את פסיכולוגית ביה"ס בנסיון השכנוע של בנך ללכת ולהיוועץ ברופא נוירולוג המבין טוראט מהו?!.

 

[דני מאשדוד]

הכי טוב זה לאפשר לו להפתח

זה נכון ששום דבר לא מפריע לו, אבל זה מפריע לסביבה. אם זה מפריע לסביבה זה יגרום לו לבעייה חברתית גם בלי שירגיש. לכן מומלץ להגיע עם הילד לאיש מקצוע מוסמך שיסביר לו בצורה מקצועית מה טוב בשבילו.

 

[אלין ש ל ה י ם]

sm4 קודם כל ברוך הבא לפורום../images/Emo140.gif

שלום. כפי שהבנתי ממה שכתבת בנך סובל ולא נוטל תרופות. את הסיבה למה הוא ללא תרופות אני לא יודעת תראה, הוא כן צריך תרופות אוסידי ושטיפות ידים משולבות עם טוראט זה מאוד קשה לאדם עצמו, אך בודאי לא אציע לך את מה שלא רצית. אני מכירה אדם יקר משלנו, שטופל בשיטות הוליסטיות ובהומופאטיה וזה עזר לו מאוד. אני בטוחה שאנשים כאן יגיבו לך ויענו לך קצת יותר ממה שאני יודעת . ויש המון המון טיפולים נוירופאטים לטוראט רק צריך לברר. אם יש לך שאלות אני אשמח לענות. וברוך הבא לפורום, לבית החם שלנו.

 

[p i l p e l e t 8 5]

ברוכה הבאה ו-../images/Emo50.gif../images/Emo20.gif

 

[o g]

שלום אמא יקרה וברוכה הבאה../images/Emo39.gif

הגעת למקום הנכון........ לשאלתך - לא נראה לי שכדאי להתעקש עם הילד לגבי התרופות, נגד רצונו. בראיה כוללת יותר ,זה לא ישפר את מצבו. והרי גם ככה- לא ברורה לגמרי מידת היעילות של הטיפול התרופתי, וגם לטיפול תרופתי עצמו יש לעיתים תופעות לוואי. ובכלל - אם המצב אינו מצב חרום ובינתיים הילד מסתדר ללא התרופות הייתי מכבדת את רצונו, משבחת אותו על תיפקודו , וחושפת אותו לאפשרות הזאת כאופציה לעתיד אם הוא ירגיש צורך או אם מצבו יחמיר. בהצלחה ויופי שהצטרפת אלינו. אורית

 

[mazy]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

קודם כל ברצוני לברך אותך על שהגעת למקום הנכון, הבית ללוקים בטוראט ובכלל לכל מי שיש לו נגיעה לטוראט. שמי מזי וגם בני בן ה-12 לוקה בטוראט בתוספת של בעית קשב וריכוז (קלה)- add. בני אינו מטופל תרופתית כרגע, למרות שבעבר טופל בקלוניריט עבור הטיקים (שאח"כ כבר לא היתה אפקטיבית ולכן הפסקנו). בנוגע לטיפול תרופתי כן/לא לתת, אני חושבת שאי אפשר להכריח אותו , הוא ילד גדול והוא חייב לשתף פעולה ולהבין את חשיבות הטיפול התרופתי, ולכן רצוי להגיע לרופא נוירולוג שמתמצא בטוראט, ואולי הוא יצליח להסביר לבן את ההשלכות שיש במתן/אי מתן תרופות. ככלל, אני חושבת שאם התופעות אינן מפריעות לילד, ואינן גוררות בעיות בתפקודו היומיומי בחברה, או אין להן השלכות על בטחונו והדימוי העצמי שלו, אז באמת צריך לחשוב היטב היטב על כדאיות העניין. אשמח להיות לך לעזר, בהצלחה, מזי.