ואלטרנטיבים מנוגה - חלק שני
לא מגלים לרופא המשפחה רוב הפונים לרפואה אלטרנטיווית, שהשתתפו בסקר שממצאיו פורסמו ב-1993 ב- Medicine" "New England Journal of , טופלו במקביל גם בידי רופא קונוונציונלי, בקשר לאותה בעיה. עם זאת, יותר מ-%70 מהם לא סיפרו לרופא שטיפל בהם כי פנו גם לטיפול אלטרנטיווי. גילוי זה של חוסר תקשורת בין מטופלים לרופאים הוא מדאיג. הרי הרופאים הם אלו שאמורים לייעץ לחולים בנוגע לטיפולים השונים, להפנות אותם לטיפול המתאים להם ולמנוע מהם טיפול שאינו הולם. בישראל כיום, על פי ההסתדרות הרפואית הישראלית (הר"י), לא קיים פיקוח על העוסקים ברפואה אלטרנטיווית. כל אדם יכול להציע כל טיפול שהוא ולגבות על כך כל מחיר שהמטופל מוכן לשלם. נראה כי רוב המטופלים אינם מתייעצים עם מקור רפואי מוסמך לפני הפנייה למטפל האלטרנטיווי. עמדת ההסתדרות הרפואית הישראלית היא שאין אלטרנטיווה לרפואה אלא רפואה משלימה לרפואה הקונוונציונלית, וכי רפואה טובה כבר אמורה לכלול גישה הוליסטית. עם זאת נכתב בנייר העמדה של הר"י כי היא מאמינה ששלומו ובריאותו של החולה צריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות כששוקלים חלופות טיפוליות. על כן אין למנוע מהציבור נטיוויים אם רצונם בכך, בייחוד לפנות למטפלים אלט במקרים סופניים. הר"י מחלקת את תחומי הרפואה המשלימה לשלוש קטגוריות - עיסוקים שהרפואה מסתייגת מהם בצורה מוחלטת ורואה בהם רשלנות ורפואת אלילים, כגון: חשמל בידיים, ריפוי באבני קריסטל וכדומה, שאותם לטענתה יש לאסור; עיסוקים שהרפואה אינה מסתייגת מהם אך גם אינה מכירה בתועלתם, כגון הומאופתיה, שימוש בצמחי מרפא וכיוצא בזה, שיש לאשרם רק כשרופא מוסמך בתחום עוסק בכך; ועיסוקים שהרפואה מכירה בתועלתם, כגון אקופונקטורה, שהעיסוק בה מותר גם למטפל שאינו רופא, אך שהוסמך והוכשר לעסוק בכך. בראש וראשונה, על פי עמדת הר"י, יש לדרוש שמי שפונה למטפל ברפואה משלימה יפנה לפני כן לרופא לשם בדיקה ואבחון. על הרופאים להכיר בתופעה הקיימת ולדבר עם המטופלים באורח לא שיפוטי על שימושם בטיפולים אלטרנטיוויים. סערה בפקולטה מאחר שרופאים אמורים לייעץ למטופליהם בנוגע לשימוש ברפואה אלטרנטיווית, עליהם להיות בקיאים בה במידה מסוימת. בארצות הברית מתקיימים קורסים ברפואה אלטרנטיווית ברבות מהפקולטות לרפואה. בבתי הספר לרפואה בארץ יש תפישות שונות בנוגע לצורך בלימוד התחום במסגרת לימודי הרפואה. יש הטוענים שאי אפשר ללמד במסגרת זו שיטות שאינן מדעיות. אחרים גורסים שיש לחשוף את הסטודנטים לרפואה לנושא, שכן במשך עבודתם הרפואית ייתקלו במטופלים רבים שיפנו גם לטיפול אלטרנטיווי וייאלצו לעזור להם בעניין זה. בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים הגיעו הבדלי הגישות לכדי מחלוקת סוערת למדי. עם התומכים הנלהבים בהשכלה נוספת זו לסטודנטים לרפואה נמנית ד"ר סלון. סקר שנעשה ביחידת המחקר לרפואה אלטרנטיווית, ושתוצאותיו פורסמו בעיתון "הרפואה" ב-2001, הראה כי רבים מהסטודנטים לרפואה היו רוצים לקבל השכלה מסוימת בתחום הרפואה המשלימה. ד"ר סלון פנתה להנהלת הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בבקשה לקיים קורס בחירה בנושא, ולדבריה, הוקצתה לה שעה בלבד להרצאה במסגרת קורס באתיקה רפואית שניתן לסטודנטים בשנה הרביעית ללימודיהם. בשנתיים האחרונות אכן התקיימה הרצאה כזו, ולדברי ד"ר סלון זכתה לתגובות חיוביות של הסטודנטים. לאור תגובות אלה היא הציעה לסטודנטים להרחיב את ההרצאה ולהוסיף סדנאות שיכללו התנסות בלתי אמצעית בתחום הרפואה המשלימה בשעות אחר הצהריים, בזמנם החופשי. הסטודנטים עצמם גילו עניין רב, אך נציגי הפקולטה התנגדו לקיום הסדנאות. לפיכך לא התקיימו הסדנאות בשטח הפקולטה לרפואה בירושלים, אלא במושב סמוך ומחוץ לשעות הלימודים. רוב הסטודנטים טרחו לבוא ולהשתתף בסדנאות והביעו שביעות רצון רבה מהן, לדברי ד"ר סלון. במקרים רבים חשדנות הממסד הרפואי כלפי הטיפולים האלטרנטיוויים אכן מוצדקת, מציינת ד"ר סלון, אבל חשוב ללמד את הסטודנטים את הנושא כדי שיידעו, על סמך המחקרים הקיימים כיום, את יתרונותיה וחסרונותיה של כל שיטה. סיבה נוספת להשכיל את הסטודנטים בתחום זה, לדבריה, היא נטייתם של רופאים רבים לפתח הרגלי חיים רעים - הם מעשנים ואינם מתעמלים די הצורך ובכך מציגים דוגמה רעה לחולים. לדעתה, לימוד בתחום הרפואה המשלימה יכול לשנות את גישתם לבריאות. היא אף סבורה שלימוד זה יסייע לסטודנטים לפתח גישה הוליסטית יותר כלפי מטופליהם בעתיד. פרופ' אבינועם רכס, שהוא גם יושב ראש ועדת ההוראה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, אומר כי הרפואה הנלמדת בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית היא רפואה הנסמכת על ראיות, כלומר, כזאת שהוכחה במחקר. הטיפולים הניתנים במסגרת הרפואה י ראיות. האלטרנטיווית, הוא אומר, אינם נסמ הפופולריות של הנושא והצורך החברתי הגדול בו עדיין לא הופכים אותו למדעי. עם זאת, הוא אומר, בגלל הפופולריות הגדולה הזאת הוחלט לחשוף את הסטודנטים לנושא, והמסגרת שהוקצתה לכך היא הרצאה בודדת, שבה התאפשר לד"ר סלון, כנציגה מובהקת של התומכים ברפואה המשלימה, להרצות לסטודנטים. "המחלוקת ביני לבין ד"ר סלון היא על היקף ההוראה", אומר פרופ' רכס ומציין את העומס בתוכנית הלימודים. התנגדותו להוספת שעות הוראה בתחום בשעות אחר הצהריים נובעת, לדבריו, מכך שאי אפשר שכל רופא שמרגיש שיש לו משהו ללמד את הסטודנטים יכריז לעצמו על שעות הוראה, וצריך להתקיים סדר מסוים, שנקבע על ידי ועדת ההוראה.
