תרגום לדינו

[may55]

המשך לימוד שפת לאדינו בחינוך

1.3 שימור הלאדינו הלאדינו עומדת בבסיס מורשתם המשותפת של צאצאי מגורשי ספרד. לכשעצמה מהווה שפה זו יצירה תרבותית יהודית: בבסיסה מונחת הקסטיליינית העתיקה של ימי הביניים עם השפעות ניכרות של ניבים איבריים אחרים (קטלנית, ארגונית, גלייגו ופורטוגזית). על הבסיס הזה התוספו במשך חמש מאות שנים מרכיבים שהם פרי ההתפתחות הפנימית של השפה (וגם החיים היהודיים והשפעת השפה העברית) וקליטת השפעות של לשונות הסביבה: במערב אגן הים התיכון - ערבית המוגרבית, ובמזרחו - טורקית, יוונית, איטלקית, בולגרית; ובדורות האחרונים גם צרפתית, עברית ישראלית ואנגלית. לשפה מספר רב של ביטויים לשוניים וספרותיים, דרך מספר ז'אנרים בספרות עממית (רומנסות, פתגמים, קופלאס וכ'ו). השפה היא אפוא פסיפס המשקף את גלגולם של יהודי ספרד לאורך הדורות. 1.3.1 שורשי הלאדינו היהודים שמרו על השפה הספרדית שלפני סרוונטס ותור הזהב, בהשתקף במורפולוגיה, בפונטיקה ובתחביר של המאות ה14 וה15. עם הזמן נוצר פער - לפי מדינות שונות- בין השפה המדוברת והכתובה, החילונית והדתית. השפה ספגה השפעות משפות שונות: יוונית, טורקית, ערבית, צרפתית ובמאה האחרונה, גם אנגלית ועברית ישראלית. ניתן לומר ששפות יהודיות נוצרו לאחר שהיהודים הפסיקו מלדבר עברית (בערך בשנת 200 לאחה"ס), וקבוצות של יהודים בארץ ישראל ומחוצה לה אימצו את השפות של הסביבות שבהן גרו, ולכן מאז חורבן הבית הראשון (586 לפה"ס) היו מחולקים ליחידות גאוגרפיות. במקרים מסוימים עיכבו סיבות היסטוריות וחברתיות את תהליך ההסתגלות לסביבה החדשה, ונתהוו שפות "יהודיות" כך קרה ליידיש וללאדינו. הן נעשו שונות מהשפות של הסביבה, ואף נעשו שונות זו מזו כשפת יהודים על ידי תהליך טבעי בן כמה מאות (למשל, הלאדינו של צפון מרוקו, החכיתיה, הייתה לגמרי שונה משפה של הסוחרים הספרדים ושל המתיישבים במקום). הלאדינו כשפה - הגדרה של שפת דיבור כשפה (ולא כניב, כדיאלקט) נעשית על פי קריטריונים בלשניים וספרותיים כאחד. ללאדינו מערכת דקדוקית, פונולוגית ומורפולוגית בעלת נורמות משלה, למרות הגוון הדיאלקטי - הקיים בין, למשל, הבלקנים , סלוניקי, טורקיה, נשמרו הצורות הבסיסיות. לדוגמה: "בן" בלאדינו הוא : פיג'ו בסלוניקי ואיג'ו בטורקיה; "תנור" הוא: פורנו בסלוניקי ואורנו בטורקיה; "לדבר" פירושו: פבלר בסלוניקי ואבלר בטורקיה. למרות הבדלים האלה יש עקביות בשפות וכולן נוהגות על פי הנורמה. הלאדינו כשפה יהודית - הקריטריונים שלהלן משמשים לקביעתה של שפה כשפה יהודית (Rabin, 1981: 20-22): 1. שפה שיהודי מדבר במשפחתו או עם חבריו היהודים מוגדר כשפה יהודית; 2. שפות כצורות דיבור וכתיבה בתוך קהילות היהודים; 3. שפה כדיאגלוסיה של עברית (בשילוב עם צורות של ארמית המשמשות בספרות הדתית). דיגלוסיה אינה דורשת מומחיות של הדוברים בשפה ה"גבוהה". במרבית המקרים ישנה עלית מצומצמת הנותנת את ה"טון", ודרכה חודרים אלמנטים מהשפה הגבוהה לשפה הדיגלוסית. עם איפיונים אלה ניתן לומר שלאדינו היא שפה יהודית.

 

[may55]

המשך לימוד שפת לאדינו בחינוך

רוב השפות היהודיות כונו בתחילה בשם המזכיר "יהודים" או "עברים". הלאדינו, למשל, כונתה "יודזמו" (Judezmo). כבר בשנת 1743-1742 נעשה שימוש ב"יודזמו" במשמע של "שפה יהודית".[3] כבשפות אחרות, גם בלאדינו רמות שונות של שפה. בניתוח של ההגדה של פסח בלאדינו (ונציה 1609), מציינים חוקרים את קיומם של רמות לשוניות שונות - ומנוגדות : שפת התרגום (מעברית ללאדינו) הנוהגת על פי כללי התחביר העברי; שפת ההוראות לארגון הסדר הנוהגת בחופשיות דקדוקית (לעומת המקור), ולבסוף שפת האגדות המלוות את ההגדה, המשקפת את שפת הדיבור, השונה מן השפה הכתובה (Schwarzwald, 1991). אין ספק כי שפת הלאדינו דהיום נותרה קשורה לשפת הלאדינו העתיקה, ששורשיה ביודו-ערבית של ימי הביניים ובשפות הרומאניות. משפות אלו חדרו ללאדינו במיוחד מושגים הקשורים לחיי הדת והתרבות היהודיים. 1.3.2 לאדינו כשפת תרבות בצד תפקידה התקשורתי עיצבה הלאדינו במהלך הדורות תרבות עשירה, שקיבלה ביטוי ברומנסות, בסיפורים עממיים, בפתגמים, בקופלאסים ובשירים, שהועברו בעל-פה מדור לדור (שמואל, 1994). אחת היצירות המרכזיות בתרבות הלאדינו הינה "מעם לועז"[4] מן המאה ה18. זהו ילקוט מדרשים, פירושי-הלכות ודינים, סיפורי-עם והוויות-עולם, הרחב והעשיר מסוגו בתרבות היהודית. יותר מכול משקף "מעם לועז" את התפתחות הלאדינו במאה ה18, ואת יכולתה לשמש כלי קיבול גמיש ומשוכלל לביטוי הצרכים התרבותיים של משכילים ופשוטי עם כאחד. תרבות הלאדינו היא "ים תיכונית" בעיקרה, הווה אומר תרבות-תפר שבין יהדות אירופה האשכנזית מכאן, ותרבות יהדות המזרח והמגרב מכאן. ביטוייה הם, בין היתר, במוסיקה ובליטורגיקה. 1.4 לאדינו בתקשורת ברדיו - רשת א של רשות השידור הישראלית מקדישה שתי תכניות ביום לחדשות ולכתבות- תרבות בלאדינו. רשת א נקלטת גם מחוץ לישראל. בעיתונות הכתובה - בעולם רואים אור פרסומים שונים בשפת הלאדינו. בין היתר, ניתן לציין את ,Aki Ierushalaim המתפרסם בישראל, דף בלאדינו בשם Shalom Turkia, הרואה אור בטורקיה, Los nuestros בבלגיה ו-La letra Sefarad בצרפת. 2. תכניות לימודים והוראה 2.1 לאדינו במדיניות החינוך הלשוני בישראל בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, מאפריל 1996, מועלה חשיבות שפת הלאדינו כ"שפת מורשת". בנוסף, קיימת חקיקה חדשה בכנסת בנוגע להקמת מועצות ליידיש וללאדינו. (ראה חוקי הכנסת מחודש יוני 1996). 2.2 לימוד לאדינו במגזר הציבורי הלאדינו נלמדת אך ורק בבית-ספר אחד בישראל. מזה שש שנים (מאז תשמ"ט - 1989/90) נלמדת הלאדינו בביה"ס תורני לבנות "עמליה" שבירושלים. היזמה באה לקראת 500 שנה לגירוש ספרד. הרעיון ללימוד שפת הלאדינו ותרבותה כמקצוע לבגרות עלה בעצה אחת עם "ספרד" - עמותה לשימור וטיפוח שפת הלאדינו. משום שלא היה קיים במערכת החינוך חומר לימודי קודם, הוכן ספר ללימוד הלאדינו על ידי מורי השפה בבית הספר. כיום מוחל חומר הלימוד למחשב, כדי לאפשר תרגול ממוחשב. על שום קיומם של ניבי לאדינו שונים בארצות שונות, הוחלט בבית הספר "עמליה" ללמד את הניב הטורקי. הניב של יהודי מרוקו (החכיתיה) איננו נלמד באורח יסודי, אך הוא מקבל ביטוי בלימוד הרומנסות שמקורן במקומות אלה. לאחרונה דובר על אימוץ תכנית לימוד הלאדינו של בית-ספר "עמליה" גם בבית-ספר מקסיקו.

 

[may55]

נמשך מידע

2.3 תכנית לימודים קיימת רק תכנית לימודים של בית-ספר "עמליה", ואין תכנית כללית או ארצית. תכנית הלימודים של בית-ספר "עמליה" כוללת שני תחומים: לימוד השפה ולימוד התרבות. לימוד השפה מטרות התכנית: להנחיל לתלמיד מיומנויות בסיסיות בקריאה, כתיבה ודיבור. לשם כך מושם דגש הן על ההיבטים הלשוניים והן על ההיבטים התרבותיים. בתחום הלשוני מוקנים היסודות הראשוניים של דקדוק השפה ואוצר מילים בן אלף מילים לערך. בתחום התרבותי מוקנה ידע על ייחודה של השפה, על התפתחותה, וביטוייה השונים בפתגמים, שירים וניבים. תכנית הלימודים: לשון - 45 שעות לימוד המורכבות מ35 שעות דקדוק ו10 שעות תרגול ולימוד אוצר מילים. בשנה א (כיתה י) נלמדים עקרונות הדקדוק הבסיסיים כשמות עצם, פעלים וזמנים (עבר והווה). בשנה ב' (כיתה י'א), נלמדים מבנים דקדוקיים מורכבים יותר, כזמן עתיד, משפטי תנאי וכיוצ"ב. כל הנושאים מתורגלים בעזרת תוכנת המחשב. בתרגול ואוצר מילים מפתחים את מיומנות השיחה בין התלמידים. לימודי תרבות בשנה א (כיתה י) יוחד בתכנית הלימודים מקום נרחב לרומנסה. ישנן כשלוש מאות רומנסות בלאדינו, מהן שקיבלו גרסאות שונות במהלך העברתן מדור לדור במשך 500 השנים. חשיבות הרומנסה בהיותה משותפת לשני ענפיה העקריים של הלאדינו: המזרחי (טורקיה והבלקן) והמערבי (טנג'יר וטטואן). חלק מהלימוד מתבסס על השוואת גרסאות, המאפשרת לעמוד על הרומנסה וגלגוליה. במקביל מכינים התלמידים עבודה מלווה על "בניית בסיס נתונים לרומנסות". בשנה ב (כיתה יא) נדרשים יותר לסיפור העממי ולז'אנרים נוספים. בנוסף נפגשים התלמידים עם מספרי סיפורים בלאדינו. עבודת סוף שנה הנדרשת מן התלמיד היא "רישום סיפור עממי", המתבססת על ריאיון מוקלט עם בן משפחה, הכולל פרטים ביוגרפיים, סיפור עם המסופר מפיו, וכן ניתוח של הסיפור. 2.4 ספרי וחומרי לימוד כפי שצוין לעיל, פיתחה מדרשת "עמליה" תכנית לימודים ייחודית ללימוד הלאדינו. לשם כך הוכנו מספר דפי לימוד משוכפליםהעתידים להצטבר לכדי חוברת-לימוד. ללימודי הלשון: משה שאול - דפי לימוד לשפה הספניולית - 40 שיעורים. משה שאול - מבחר קטעים מתוך אנטולוגיות שונות ומתוך העיתונות הספניולית. ללימודי תרבות וספרות: ספרים ללימוד הרומנסות, בין היתר, פרסומיו של אבנר פרץ: שיעורים בנושא הרומנסה הספרדית היהודית; ספר הרומנסות; ועוד. לשנה ב נוספים ספרים על ז'אנרים אחרים, כגון הסיפור העממי: מטילדה כהן-סראנו - אסופת סיפורים, ועוד. המקור לפרסומים דלעיל הוא בספרים ישנים שהוצאו בידי קהילות היהודים דוברי הלאדינו בכדי לשמר את שפתם. כך לדוגמה ספרי "סילאבריו איספנייול", שראו אור בקהילות הבלקן השונות ושעל פיהם נלמדה בזמנו השפה בבתי-הספר היסודיים.

 

[may55]

המשך מידע

2.5 תלמידים מספר התלמידות הלומדות בבית ספר "עמליה" בכיתות ט ו- י מגיע ל30. הן לומדות לאדינו כתכנית בחירה של העשרה, חלקן במקום ערבית או צרפתית. חלק מהתלמידות באות ממשפחות אשר באו לישראל ממדינות דוברות לאדינו, ויש להן עניין להפוך את השפה לכלי תקשורת עם בני המשפחה ולהכרת תרבותם. 2.6 מורים בבית הספר "עמליה" משמשים שלושה מורים בלימוד שפת הלאדינו. הכשרתם איננה ללימוד שפות. מקווים שתכניות הוראה חדשות, בסיוע משרד החינוך, יאפשרו להכשיר מורים נוספים. לא קיימים קורסי השתלמות המתאימים לצרכים. כדי לפתור את בעית מחסור במורים, יתכן שניתן למצוא פוטנציאל של מורים בריכוזי אוכלוסיה של דוברי לאדינו בישראל במקומות כמו יהוד, צור מושה, ירושלים ובמקומות ואחרים. לדעת מנהל בית ספר עמליה, ניתן גם למצוא מורים בקרב קהילות יהודיות במקסיקו ואיסטנבול. לדעתו, הרבה מן דוברי השפה (כ300- תלמידים במקסיקו) היו מוכנים לעלות ארצה כמורים ללאדינו. 2.7 הוראת הלאדינו בחינוך על-תיכוני- אוניברסיטאות בשתי אוניברסיטאות בארץ - בר-אילן והאוניברסיטה העברית - קיימות תכניות ללימוד וחקר הלאדינו. באוניברסיטת תל-אביב קיימת קתדרה לחקר יהדות סלוניקי. א. אוניברסיטת בר אילן באוניברסיטת בר אילן ישנו מכון ללאדינו, שהוא חלק מהמחלקה לספרות עם ישראל. התכנית של המכון מורכבת משני התחומים : ספרות ולשון. - במסגרת לימודי לשון לומדים את הלאדינו כפי שהיתה במקורה: בכתב עברי רש"י, ולומדים את הניב של הבלקנים (תחום סלוניקי). אוריינטציית לימוד השפה היא מחקרית בעיקרה. - ספרות לאדינו: קורס מבוא, הכולל גם לימוד ליטורגיקה, עיתונות ,קנטיגות, רומנסות וסיפורי עם. קיים באוניברסיטה ארכיון המכיל 4000 ספרים וטקסטים. - בשיתוף עם המחלקה למוסיקולוגיה מתקיים קורס על מוסיקה וספרות הלאדינו. - ישנם מספר קורסים בנושאים: בעיות במחקר ספרות הלאדינו, סמינר בלאדינו. במסגרת מדור זה נעשתה גם עבודה על מילונאות לאדינו (מכיוון שקיים מילון לאדינו-צרפתית באותיות לטיניות) ואיסוף פולקלור. תלמידים: במדור ללאדינו לומדים השנה 15 תלמידים בקורס שפת הלאדינו למתחילים, 20 מתקדמים, ו 140 תלמידים לומדים ספרות. ספרי לימוד: לא קיים ספר מתאים לתכנית המחלקה. ספרי הלימוד שמשמשים את התלמידים חוברו בידי מורים במדור: אראלה גטניו ושמואל רפאל: פרימרוס פאסוס אין ג'ודיאו-איספאנייול - צעדים ראשונים בספרדית יהודית (לאדינו). ב. האוניברסיטה עברית: הר הצופים באוניברסיטה העברית הלימודים מתרכזים בסוגיות בלשניות תאורטיות של הלאדינו. קיימת כיום תכנית לימודים המשולבת בלימודי הוראה, ובסופה הסטודנט מוסמך להוראת הלאדינו. ג. אוניברסיטת תל אביב ישנה קתדרה לחקר יהדות סלוניקי, אך לא קיימת מסגרת ללימוד השפה. 2.7 הוראת הלאדינו במגזר הפרטי א. מרכז לתרבות לאדינו - במעלה אדומים: היא שלוחה של מכללת לוינסקי, בה מקיימים סמינרים בנושא השפה ותרבות הלאדינו. ב. חוג לאוהבי לאדינו - בירושלים - מאורגן במשגב ירושלים. ישנם מסגרות לא פורמליות אחרות : 1) חוג קבוע של "נשים מספרות" - מטילדה כהן סרנו מארגנת ובו יש קריאה של סיפורים, אוכל, שירה וריקוד - משתתפות בירושלים בין 20 ל30- נשים. ג. מועדון "Ven cantaremos" (בואו ונשיר) - שרים ומדברים בלאדינו - המועדון אינו פועל באופן קבוע, ומשתתפים בו בין 200 ל300 אנשים. ד. ימי עיון מאורגנים על ידי בית ספר "עמליה" בירושלים. 3. מבחנים והערכה 3.1 מבחן הבגרות הלאדינו מוכרת במשרד החינוך כמקצוע ייחודי ולא כשפה. למבחן בגרות של מדרשת "עמליה" ניתנת הכנה מטעם משרד החינוך רק ל2- נקודות. שאלוני המבחן נכתבו על ידי מורי בית הספר, נבדקו על ידי המומחחים לשפה באוניברסיטת הר הצופים ובר-אילן, אך לא קיבלו אישור ליותר יחידות לימוד בשל רמתם. הדרישה של משרד החינוך היא להגיע לאוצר מילים של 1000 מילים - דבר שקשה להשיגו, בדרך כלל מגיעים רק ל500- מילים. על פי בית הספר "עמליה", לתלמידות הלומדות לראשונה שפה זו, קשה להגיע לרמה גבוהה יותר, ורמתן אינה בת השוואה להישגים שיכלו להשיג בשפות אחרות. בבליוגרפיה 1. בוניס, דוד. לשון היהודים הספרדים - סקירה היסטורית. מורשת ספרד. ירושלים: מאגנס, 1992, עמ' 694 - 713. 2. גטניו אראלה ושמואל רפאל. פרימרוס פאסוס אין ג'ודיאו-אספאניול - צעדים ראשונים בספרדית יהודית (לאדינו). תל אביב: המכון לחקר יהדות שאלוניקי, מחקר ופיתוח מתודי של המדור לספרות ספרדית יהודית (לאדינו) באוניברסיטת בר-אילן, 1994 (מהדורת ניסוי). 3. שמואל רפאל. מבט לעתיד, חקר ספרות והלשון הספרדית-יהודית, פעמים, פרקי עיון במורשת ישראל במזרח, מכון בן-צבי, מספר 65. 4. Jewish Languages (1972a). In Encyclopedia Judaica vol 10, 66-69. New York Keter 5. David M. Bunis, A comparative Analysis of Judezmo and Yiddish, International Journal of the Sociology of Language. N°30, 1981, pp.49-70 6. Renard, Raymond (1966). Sיpharad : Le monde et la langue judeo-espagnole des. Sיpharadim. Mons Belgium: Annales Universitaires de Mons. 7. Ora (Rodrigue) Schwarzwald, La Haggadah de Venise en Ladino de 1609, YOD, n°33-34, INALCO, 1991. 8. Tracy Harris, (1994) The Death of a Language - The history of judeo spanish 9. Elena Romero, (1992) La creaciףn literaria en lengua sefaradi (Mafre).

 

[rifka1]

מאי תודה על המאמר למדתי ממנו עוד

דברים חשובים

 

[אסטרלו]

תודה מאי. כמה מידע במכה אחת

אני יכולה להבין את הקושי בללמד לדינו עקב ריבוי הניבים וצורות שונות לאותה מילה.

 

[רחילו]

../images/Emo51.gif מאי על האינפורמציה השאלה

היא אם הנתונים הללו הם לפני פורומינו או אחרי

 

[רותי ב.]

מאמר מאלף, שוב קראתי אותו

לגבי סוגיות ובעיות לא מבינה את ההתנגדות של גורמים במשרד החינוך להכיר בלאדינו כשפה. במהלך המאמר הזה, היא הוגדרה כשפה, מאחר שיש בה את כל המרכיבים של שפה. והלאדינו היתה במשך דורות רבים שפה יומיומית, ואין סיבה שהיא לא תהיה כזו, לצד העברית. אם רוצים לשמר שפה צריך לדבר בה, ולכתוב בה ולעשות בה שימוש. מתילדה אמרה לא פעם, שהיא מסוגלת בכל נושא להשתמש באוצר המילים שקיים בלאדינו, הן בספרות, סיפורים, שירה, וכו' הן בשיחה בכל נושא, והן בכתיבת מאמרים מדעיים. גם על השוני בין ניבי הלאדינו השונים היתה התייחסות במאמר, ועדיין רב המשותף בכל הניבים, כך שניתן לציין את ההבדלים, בעצם כמו שעושים בקורס בירושלים, וללמד את הלאדינו תוך כדי זה. כמו שאמר פעם אליעזר פאפו, בסרט שלו היהודי האחרון, שהעיקר הוא שאנחנו מבינים אחד את רעהו בשפה זו. לגבי הכשרת כח אדם להוראה, אני מאמינה שזה באמת אחד התפקידים העיקריים שלך הרשות ללאדינו, בשילוב של משרד החינוך, וכנ"ל תכניות העשרה והשתלמויות. לגבי חומרי לימוד, הנושא הזה לשמחתי הולך ומתפתח, הרבה בעזרת משה שאול, מתילדה והאנשים שהשפה יקרה לליבם, ובעיקר הרחבת השימוש בה והשימור שלה. אז מה אם חומרי הלימוד הם מתוצרת עצמית? ככה זה כשהקהילה שדוברת את השפה עומדת על קו תחתון של גג 100,000 אנשים שברובם הם אוכלוסיה מבוגרת. ככה זה כשגם בעולם כולו אין ספרי לימוד שניתן להשתמש בהם בארץ. על שני הסעיפים האלו, יש לי גם לא מעט מחשבות. אבל אולי בהמשך. "יש בעיה בסטטוס של השפה והכרתה, ולכן יש צורך בהסברה בנושא לגבי מקומה וחשיבותה של השפה." "כדי לפתור את בעיית בלימוד הלאדינו כמקצוע נוסף, יש לתכנן כיצד לשלב את המקצוע במערכת הלימודים."

 

[טריאנדפילו]

מאלף!

 

[מואיס]

גראסיאס מאי מוי, אנטיריסאנטי

 

[טריאנדפילו]

מפגש מבדח

בהקשר לדברים שאת מפרסמת may אני רוצה לספר על מפגש מצחיק משהו שהיה לאשתי ולי. היינו בארה"ב וביקרנו בדיסני וורלד. הגענו לשם עצמעית באוטובוס. כשהגענו למגרש החניה הנהג הודיע לנו שהאוטובוס האחרון חזרה למלון יוצא בשעה מסוימת והוא חונה בתחנה מס' x. מגרש החניה היה ענק והמספרים רשומים על האספלט! כשחזרנו למיגרש חשכו עינינו. מיגרש שאין לו סוף ולמצוא בו את התחנה שלנו זו פשוט משימה בלתי אפשרית. התאשתנו והתחלנו לחפש , אבל מהר מאד הבנו שלא נעמוד בלו"ז והתחלנו לבקש עזרה. ביקשנו פה שאלנו שם אבל תוצאות אין. תוך כדי החיפוש אני עובר ע"י שני לובשי מדים כאלה רשמיים ומצוחצחים, כשהתקרבתי אליהם אני שומע אותם משוחחים בספרדית. פניתי אליהם בלדינו, כמובן, שאלתי על התחנה המיוחלת שלנו, אבל הם נעצו בי עיניים תמהות הביטו זה אל זה נבוכים משהוא ושואל האחד את חברו:איזו שפה הוא מדבר? אז ניסיתי כמיטב יכולתי להסביר להם שאני מדבר לדינו ומה מקורה. הם היו, מסתבר, מקסיקנים והתענינו מאד באמת. אבל לא עזרו לנו למצוא את התחנה!

 

[רותי ב.]

בהחלט מעניין. מאיפה המאמר הזה?

 

[פפוש4]

ואווו !!!!! מה שלא למדתי בכל

חיי על הספניולית למדתי ממך על כל הקשור לשפה הנפלאה הזו

 

[Sarika]

מאי תודה על המאמר המענין שהבאת

לדעתי צריך לשמור אותו בקישורים של הפורום.

 

[tsiporganeden]

מאי קרידה גראסיאס פור לה

אינפורמסיון, אס אינטרסאנטה.

 

[טריאנדפילו]

מענין ועוד איך!

בהחלט מענינים הפרטים שהבאת. אני לא יודע תורקית וגם ערבית בקושי מסוגל לחבר משפט אושניים. איתי דוברת ערבית ואנחנו לעיתיפ קרובות ניתקלים במילים שאני זוכר מבית הורי (הם דיברו תורקית שוטפת)זהות למילים בערבית . ההסבר אולי הוא בעובדה שהתורקים הרי שלטו במרחב תקופה כה ארוכה.

 

[may55]

את המידע מצאתי בעיקבות הדברים

שכתבה סוזי ההשוואה לשפות השמיות גרמה לי לחפש עוד מידע כדי להבין יותר וכך מצאתי את המאמר בתוך אחד המאמרים באוניברסיטת בן גוריון וכמובן עלי לתת להם את הקרטידית והקישורים המתאימים נכון שהוא מעניין אך מאז שניכתב יש עוד חידושים לדעתי כיום ניפתחו יותר מרכזים כמו: במשגב בירושלים, באוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב המרכז הגדול בבר אילן והמרכז הגדול בבאר שבע וכמובן עוד פעילויות ולימודים בקדרות שונות במרחבי הארץ, בבית התפוצות ומרכזים הקטנים שהקימו פעילים שונים. אך מה שעצוב אין לימודים לצעירים ובמכללת עמליה אין מלמדים יותר לבגרות לאדינו.

 

[SuzieRS]

טריאנדפילו אתה צודק,

תורקים שלטו מ-וינה בארופה עד סאודיה וצפון אפריקה. בכל מקום שהיו היתה אינתראקציה תרבותית. השאירו משהו מתרבותם - כמו הקפה התורכי(רק ביוון זה קפה יווני),מאכלים מהמטבח התורכי וגם בקשיש וכמה קללות. ומכל מקום קיבלו מהצבע המקומי. שפה ,כמו כל דבר אחר,גם עינין של אופנה.היתה תקופה בהיסטוריה שלהם שערבית היתה השפה האופנתית. משוררים וסופרים של הדיוון השתמשו במילים ערביות.בתקופה אחרת הפרסית היתה אופנתית,במיוחד בסיפרות הדיווני. במאה ה-19,תחילת ה-20 זה היה תורה של הצרפתית.עד היום משתמשים במילים כמו -mersi, pardon. כיום ,כמו בכל מקום אחר האנגלית שולטת. רק שמילים אינן מספיקות כדי לשייך שפה למשפחה מסויימת. עוד כמה כללים צריכים להתקיים,כמו כללי דיקדוק,תחביר,הרקב משפט ועוד.

הללוווו

כאן תרבות לאדינו

מה לנו ולתורכית עכשיו