גישה שטוחה למדי למשחק תפקידים
לדעתך שה"מ באמת צריך את טבלת הנק"נ לעומת CR? נראה לך שש"מ טוב לא מסוגל להכין הרפתקה בלי שייתנו לו 500 מפלצות מוכנות מראש? והכי חשוב, נראה לך הגיוני שדמות, שאך לפני שבוע יצאה למסע הרפתקאות, תוכל להצביע אל יצור הביעותים המסויט שהחבורה פוגשת, יצור שאמור להקפיא באימה חסרת שם את כל הרואה אותה, ולומר ברוגע: "אה, זה Otyugh, צריך להיזהר מה- Improved Grab שלו. נראה לי הכי טוב לירות עליו ממרחק, יש לו קצב התקדמות של בסך הכל 20 רגל". זה נראה לך הגיוני?? מה שאתה מדבר עליו הוא חשיבת חוץ-משחק (או Metagame thinking, אם אתה מכיר את זה בשם הזה). הדבר היחיד שזה תורם לו הוא הריסת האשליה והפחתת ההנאה מהמשחק. אין שום סיבה ששחקן יקרא את אסופת המפלצות (קדימה, תגידו "מגדיר". לא אכפת לי). ומה אם כן? ובכן, ש"מ נבון ייקח בחשבון את האפשרות (היותר מסבירה) שמישהו ייעזר באותו חומר שיש לו. מה עושים? משנים. במערכה שאני מנהל, החבורה נתקלה עד כה בכ- 50% סוגי מפלצות שהונדסו במיוחד לצורך המערכה. אי אפשר למצוא את הנתונים שלהן בשום ספר. ואלה שהן רעיון טוב מכדי לוותר עליו, לא חייבות להיות בדיוק מה שרשום; נראה אם כאשר החבורה תשמע על אנשי-זאב קרובים היא תצטייד מלוא החופן בחיצי כסף. זה רק הופך את ההלם לגדול יותר כאשר מתברר שכל עניין ה"כסף פוגע בליקנתרופים" הוא רק אגדות עם, ואלה שמולם החבורה מתמודדת ממש לא מתרשמים. זמן לברוח... או אם לתמצת את זה: אתה יכול להרגיש מבוהל אם אתה מדמיין שאתה ניצב מול יצור עצום, בעל פה ענקי מלא שיניים מחודדות ושלוש זרועות מתנופפות. אתה בהחלט לא תחווה הרגשה דומה לכך אם אתה אומר לעצמך שלדמות יש יצור עם 6 קב"פ ומתקפה מיוחדת של מחלה. המשחק פחות מעניין - אז מה הרווחת? זכית לסמן מספרים על דף הדמות שלך? האח הידד. מוגש כחומר למחשבה.