תרגול (כמעט) שבועי #2

GnomeBubble

New member
תרגול (כמעט) שבועי #2

הפעם היה לי יותר קשה למצוא סיפור. יש הרבה אגדות ילדים יפניות יפות, אבל בניגוד למה שמקובל לחשוב, הן לא כתובות בשפה פשוטה כל-כך. בסופו של דבר החלטתי לקחת אגדה כזאת ולערוך אותה קצת, ולהחליף או להעיף כמה מבנים דקדוקיים מסובכים. האגדה שהבאתי היא האגדה המפורסמת על ילד-האפרסק (מומוטארו), ואני עומד לחלק אותה לכמה חלקים (בסביבות השישה חלקים) מכיוון שהיא די ארוכה.
 むかし、むかし、あるところに、おじいさん と おばあさん が ありました。毎日、おじいさんは 山へ しばかりに、おばあさんは 川へ 洗濯に 行きました。  ある日、おばあさんが、川のそばで、せっせと 洗濯をしていますと、川上から、大きな桃が 一つ 流れて来ました。 「おやおや、これはみごとな 桃だ。おじいさんへの おみやげに、どれどれ、うちへ 持って 帰りましょう。」  おばあさんは、そう 言いながら、腰を かがめて 桃を 取ろうとしましたが、遠くて 手が とどきません。 おばあさんは そこで、 「あっちの水は、 辛いぞ。  こっちの水は、 甘いぞ。  からい水は、  避けてこい。  あまい水に、  寄って来い。」 と歌いながら、手をたたきました。すると 桃は また、おばあさんの前へ 流れて 来ました。 おばあさんは にこにこしながら、 「早くおじいさんと 二人で 分けて 食べましょう。」 と言って、桃を ひろいあげて、洗濯物と いっしょに たらいの 中に入れて、家に帰りました。  夕方になって やっと おじいさんは 山から しばを 背負って 帰って来ました。 「おばあさん、今帰ったよ。」 「おや、おじいさん、お帰りなさい。 待っていましたよ。 さあ、早く お上がりなさい。 いいものを 上げますから。」 「それは ありがたいな。 何だね、そのいいものというのは。」 המשך יבוא​
את הגרסה המקורית של האגדה אפשר למצוא בספריית AOZORA, עם פוריגאנה, אבל בלי רווחים ועם דקדוק טיפה יותר מסובך.
 

GnomeBubble

New member
../images/Emo219.gif כלים

כרגיל, כלים. הפעם תצטרכו אותם יותר.
אל תשכחו לנסות לחפש מבנים דקדוקיים לא מוכרים ב-JGram או במילון הדוגמאות (ALC). למשל, אם נתקלתם ב-取ろうとしました, נסו את שני דרכי הפעולה: 1. חפשו במילון הדוגמאות משהו כמו 取ろうと. 2. חפשו ב-JGram את המבנה המתאים. אנחנו רואים שבמקרה הזה מדובר בצורת ההצעה של הפועל toru בתוספת to shimashita, אז נחפש to shita או to suru (צריך להמיר לצורה הפשוטה כמובן). מילונים אונליין - WWWJDIC http://www.csse.monash.edu.au/~jwb/cgi-bin/wwwjdic.cgi?1C אופליין (תוכנה להתקנה במחשב): JWPCE - http://www.physics.ucla.edu/~grosenth/jwpce.html או בבילון - http://www.babylon.com/redirects/download.cgi?type=2208 מילון דוגמאות (להבנת משמעויות שונות של מילה, ביטויים ומבנים דקדוקיים מסויימים): http://www.alc.co.jp מילון אנגלי-יפני/יפני-אנגלי/יפני-יפני (אם שום דבר אחר לא הולך...): http://dictionary.goo.ne.jp כפתור אדום (英和) - אנגלי-יפני כפתור כחול (和英) - יפני-אנגלי כפתור ירוק (国語) - יפני-יפני פלאגין תרגום לפיירפוקס (מומלץ למשתמשי פיירפוקס) - http://www.polarcloud.com/rikaichan פופג'ישו - אתר שמוסיף תרגום קופץ (כמו הפלאגין ממקודם) למשתמשי פיירפוקס ואקספלורר ללא צורך בשום התקנה: http://www.popjisyo.com קישור ישיר לסיפור הראשון בפופג'ישו - http://tinyurl.com/yjafov הוראות ליצירת כפתור מיוחד לפופג'ישו בסרגל הכלים של אינטרנט אקספלורר: http://www.popjisyo.com/WebHint/en/help/Bookmarklet.aspx דקדוק JGram (הלינק|http://www.jgram.org|סלינק|) הוא מילון די טוב לדקדוק. אם נתקלתם למשל במשפט ここへ着いたばかりです ואתם לא יודעים מה אומר הביטוי ばかり פשוט חפשו ב-JGram: הלינק|http://www.jgram.org/pages/viewList.php?s=bakari&search.x=0&search.y=0|סלינק| מקווה שכל זה מספיק.
 

ToHrU

New member
שוב אני קרצייה קצת . . .

אבל באמת שיש לי בעיה עם קנג'ים......... יש לך אולי איזושהיא דרך לפענח אותם? או מילון מומלץ????
 

GnomeBubble

New member
כל אחד מהמילונים ../images/Emo6.gif

ובמקרה הזה אלה קאנג'י במחשב - פשוט תעשי Copy&Paste לתוך המילון ותבדקי. אם את רוצה חיים ממש קלים, תעתיקי את הטקסט הזה לתוך POPJISYO (בכלים). אני באמת לא התכוונתי שכולם יכירו את כל הקאנג'י האלה דרך אגב. וגם לא את כל המילים. המטרה היתה להביא טקסט ולראות שאנשים כאן יכולים לקרוא ולהבין יפנית עם מילון - ואני רואה שזה באמת ככה. ככה שלעבוד עם מילון זאת לא הקלה - זאת חובה
 

bekN

New member
נסיון מעט עילג

החל מאמצע הפיסקה ממש נתקלתי בקושי להבין במה מדובר: לפני שנים רבות חיו להם אי שם סבא וסבתא,מדי יום סבא היה יוצא להרים לאסוף עצים להסקה,ואילו סבתא היתה יוצאת לנהר לכבס את הבגדים. יום אחד,בעודה מכבסת בהתמדה ליד הנהר ,הבחינה סבתא באפרסק ענק נסחף ממעלה הזרם. חי נפשי! איזה אפרסק נהדר, אקח אתו הביתה ואתן אותו לסבא במתנה... לאחר דברים אלו שלחה ידה להרים את האפרסק,אך לא עלה בידה להגיע אליו.
שם,אמרה, יש מים מרים בכיוון הזה,מים מתוקים אמנע מהמים המרים,ואתקרב אל המתוקים [ ] התקרבה שנית עוד ועוד אל האפרסק עד שסחפו הזרם להישג ידה. חייכה לעצמה סבתא. הלו שני אנשים יוכלו לחלקו בניהם ולאוכלו.. אך אאלץ לסחוב את האפרסק ביחד עם הכביסה,וכך לחזור הביתה. לבסוף חזר סבא ואיתו עצי ההסקה ... סבתא...אמר,חזרתי הביתה הו! אמרה סבתא ברוך הבא הביתה,סבא,חכה,בוא お上がりなさい,ואז הרימו את החפץ הנחמד, תודה על כך (אמרה סבתא?) מהו הדבר הנחמד הזה? (שאל סבא?) כאמור נתקלתי במבני תחביר שהיו חדשים לי,את הקטע עם המים כנראה שלא ממש פירשתי נכון,ובסוף נתקלתי בקושי להבין מיהו הדובר... כאמור...נסיון עילג במקצת,אך לשם כך הנסיונות... נעם
 

GnomeBubble

New member
יפה מאוד!

כמה תיקונים קטנים למדי: יש כמה מילים שדילגת עליהם どれどれ - רק עכשיו שמתי לב שזאת מילה שלא נמצאת ברוב המילונים (רק ב-ALC). זאת מילת השהיה שכזאת. בערך כמו "הממ..." בעברית. 遠くて 手が とどきません תרגמת נכון, אבל שכחת לתרגם את 遠くて. 「あっちの水は、 辛いぞ。  こっちの水は、 甘いぞ。  からい水は、  避けてこい。  あまい水に、  寄って来い。」 כל הקטע הזה נמצא בתוך גרשיים. זה שיר ששרה הסבתא ובגלל זה הוא מחולק לשורות. 早くおじいさんと 二人で 分けて 食べましょう צורת ה-OU מציינת מעין הצעה (כמו Let's באנגלית), אבל פה היא מציעה לעצמה לאכול עם סבא כמה שיותר מהר. DE מתפקד כאן כתיאור אופן (אחד התפקידים החשוביים שלו) ו-FUTARI DE זה "בשניים" - כלומר "שנינו". זה משפט קצת קשה לתרגום בצורה ישירה, אבל אפשר להסתפק ב: "אמהר לי ואז אני וסבא נאכל [אותו] ביחד." 桃を ひろいあげて、洗濯物と いっしょに たらいの 中に入れて、家に帰りました כאן זה כבר לא דיבור אלא תיאור (מפי המספר). נסה שוב
夕方になって やっと おじいさんは 山から しばを 背負って 帰って来ました שכחת את 夕方になって (נהיה ערב). 「おや、おじいさん、お帰りなさい。 待っていましたよ。 さあ、早く お上がりなさい。 いいものを 上げますから。」 שיערתי שהמשפט הזה יהווה בעיה. במשפט הזה מופיעים הפעלים あがる (עומד) ו-あげる (יוצא) אבל במשמעות שונה מהמשמעות הראשית של "לעלות (עומד) "או "להעלות/להרים (יוצא)". אני לא אגלה עדיין, אבל אני אתן רמז שבכל אחד מהמקרים מדובר במשמעות שונה מהשני. 待っていましたよ חיכיתי לך. שים לב לשילוב של צורת TE + הפועל IRU שמסמן פעולה מתמשכת (קצת כמו is + verb + ing באנגלית, אבל זה עובד באופן גורף גם עם פעלים כמו לגור או לאהוב - כל עוד הפעולה מתמשכת). כש-IRU נוטה בזמן הווה (המונח היותר נכון הוא אימפרפקט - כי הזמן הזה מציין פעולה שלא הושלמה עדיין), מדובר בפעולה מתמשכת שעדיין לא הסתיימה (ולא משנה מתי היא התחילה). כאשר הפועל הוא בזמן עבר (פרפקט), כמו כאן, זאת פעולה מתמשכת שהסתיימה. סבתא סיימה כבר לחכות (פעולה מתמשכת) לסבא ולכן משתמשים בזה. שים לב לזמנים בכל מקרה. אם אתה לא מכיר צורה מסויימת של הפועל, אל תנחש - חפש אותה. באתר של טים יש כמעט את כל הצורות שתצטרך. それは ありがたいな ARIGTAI - אסיר תודה 何だね、そのいいものというのは לא בדיוק. אני אתן כאן עוד רמז - נסה לחלק את המשפט לשניים ואז לתרגם: いいものという 何だね、そのA? ותקרא, עם אתה עוד לא מכיר, על המילית NO ב-JGram. כך תדע איך לחבר את שני המשפטים הללו.
 

ToHrU

New member
יש!!!!!!!!!!!!!!

תמיד רציתי לקרוא את האגדה הזו!!!!!!!!!! הפעם אני באמת מדפיסה ומשקיעה!!!!!!!!! תודה :)
 

Magma99

New member
次ぐのは、&#311

פעם, פעם, במקום רחוק, חיו סבא וסבתא. כל יום סבא הלך להר לקושש עצים וסבתא הלכה לנהר לעשות כביסה. יום אחד, כשסבתא עשתה כביסה בשקדנות על יד הנהר, ממעלה הנהר זרם אפרסק אחד ענקי. "אלוהים ישמור, זה אפרסק נהדר. האם אביא את האפרסק הזה במתנה לסבא?" בזמן שכך אמרה סבתא, כופפה את ברכיה וניסתה לתפוס את האפרסק אבל ידיה לא הגיעו למרחק. אז שרה סבתא "המים האלו שם חריפים, המים האלו מתוקים מים חריפים הסתלקו, מים מתוקים התאספו" ובזמן זה הושיטה את ידה במאמץ. בשלב זה, האפרסק שוב זרם לפניה. סבתא אמרה בזמן שחייכה "במהירות, יחד עם סבא, ואז שנינו נאכל אותו", את האפרסק הרחב כולו, והכביסה לשטיפה הכניסה יחדיו לתוך הגיגית וחזרה לביתה. שירד (הפך ל) הערב, סוף סוף, סבא חזר מההר כשהוא נושא את העצים על כתפיו. "סבא חזר עכשיו" "או, סבא, ברוך השב. חיכית לך! קדימה, התיישר" "כי אביא לך משהו טוב" "אם כך, אני מודה לך. מה זה? הדבר הטוב הזה?"
 

GnomeBubble

New member
ושוב יפה מאוד

תיקונים יבואו מחר, חוץ מתיקון אחד (לטעות שדי הצחיקה אותי
) - המילה karai ביפנית מתארת כל טעם שהוא קצת לא נעים (לפחות לא נעים לחלק מהאנשים): מר, חריף ואפילו מלוח (塩辛い). במקרה הזה נראה לי שהיא מתכוונת למים מלוחים, ולא למים חריפים.
 

ToHrU

New member
טוב, בינתיים הצלחתי פסקה אחת

אבל אני מבטיחה להמשיך (או כדברי סשה: hideki fighto חחחחחח): היו היו פעם סבא וסבתא. כל יום סבא היה הולך להר כדי לאסוף עצים להסקה, סבתא היתה הולכת לנהר כדי להתרחץ (או לשטוף???). ביום ההוא, ליד הנהר, סבתא שטפה בשקדנות (או משהו בסגנון) . . . יש עוד המשך אבל אני צריכה לעבוד עליו חחחחח . . . אני מקנאה באנשים שמצליחים לתרגם הכול תוך שניות . . . והקנג'ים פשוט הורגים אותי . . למרות שהם לא אמורים להיות מסובכים מדי :)
 

GnomeBubble

New member
תרגום מלא

מכיוון שאף אחד עוד לא שלח תרגום מושלם, והשנה החדשה כבר עומדת בפתח, אני אשלח פה את הגרסה שלי (שגם אינה מושלמת כמובן), למי שרוצה להשוות: פעם אחת, לפני הרבה שנה, חיו להם במקום אחד סבא וסבתא. סבא היה הולך כל יום אל ההרים, לחטוב עצים להסקה, ואילו סבתא אל הנהר היתה הולכת, לכבס בגדים. יום אחד, כאשר סבתא כיבסה לה בגדים בחריצות, הגיח עץ ונסחף במורד הנהר(1). "חי נפשי (2), איזה אפרסק משובח. הממ, אקח אותו הביתה ואתנו במתנה לסבא." אמרה סבתא, ובעודה מדברת, כרעה על ברכיה וניסתה לקחת את האפרסק, אך הוא היה רחוק מדי וידה לא יכלה להשיגו. ואז סבתא מחאה כף, בעודה שרה: (3) "המייים שם הם מלוחים, המייים כאן הם מתוקים, סור נא מן המייים המלוחים, קרב נא אל המייים המתוקים." ואז, האפרסק נסחף אל עברה של סבתא בשנית. "קדימה, אתחלק בו עם סבא ונאכל אותו יחדיו" אמרה סבתא בחיוך רחב, הרימה את האפרסק, הניחה אותו בתוך הגיגית, יחד עם הבגדים, ושבה הביתה. הערב ירד וסוף סוף חזר סבא מן ההרים, כשהוא נושא על גבו עצי הסקה. "סבתא, חזרתי!" "הנה אתה, סבא, ברוך השב. חיכיתי לך! קדימה, היכנס (4). יש לי דבר יפה בשבילך (5). "בחפץ לב. ומה זה, הדבר היפה הזה שדיברת עליו?" התרגום די חופשי - לא נשארתי נאמן ב-100% למקןר, כי לא ממש בא לי לכתוב תרגום מילולי. זה לא כיף
1) בעברית מעלה הנהר ומורד הנהר משמשים בדרך כלל רק בתור כיווני זרימה. אני יודע ש"ממעלה הנהר" צרם לי קצת. זה לא קריטי בכל מקרה, אבל אם ממירים צריך להפוך את הביטוי בעברית, כי "במעלה הנהר" זה לכיוון "מעלה הנהר" (ונגד הזרם) ולא ממנו (ועם הזרם). 2) אהבתי את התרגום bekN
3) במקור ה-I ב-MIZU מאורך (כלומר רשום MIIZU) אבל כדי לא לסבך הורדתי את זה מהגרש שלי. כאן אני מתרגם את זה בשיר עם המילה המאורכת מייים. 4) AGARU משמש כאן כצורה מכובדת יותר של הפועל HAIRU ופירושו בקונטקסט הזה הוא "להיכנס". 5) AGERU משמש כאן במשמעות של "לתת". זאת אחת המשמעויות היותר-נפוצות שלו (לדעתי אפילו יותר מ"להרים") ככה שכדאי מאוד ללמוד אותה. מילולית המשפט אומר "אני אתן לך דבר טוב."
 
למעלה