תרבות של רצח?

[shellyland]

לא מדובר בתרבות או בנורמות.

זאת אומרת כן מדובר, אבל לא בדיוק. כל חברה אזרחית מאגדת את עצמה סביב מספר יסודות ערכיים בסיסיים, שמהווים את הסולם על פיו נמדדת מידת התאמתם של הפרטים לחברה. אם תפיסת עולם מסויימת או נוהג תרבותי מסויים לא עולים בקנה אחד עם הערכים הבסיסיים של אותה חברה עד כדי קונפליקט ערכי חריף, משמע שהשידוך הזה לא מוצלח. השאלה היא האמנם בחברה שלנו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו או הזכות לחיים נמצאים בסולם לפני חופש הפולחן, למשל.

 

[עפרונית מהודרת]

אלה גם לא היו מוסלמים.

הם היו דרוזים.

 

[mucool2]

ה"מנהג" הזה קיים גם אצלם

אולי פחות, לא יודע.

 

[טופז2]

המנהג הזה קיים אמנם גם אצלם

ומוצא הדרוזים למעשה מהאיסלם.

 

[שבולת ירוקת העין]

כדי לבדוק מדוע היא עדיין נפוצה

- וגם אני מסתייגת מה"שלנו", כי זו תופעה שבהחלט מבחינה בין שני המגזרים במדינה - כדי לענות על שאלתך צריך קודם כל לדעת את שורשיה, מקורותיה וגם כנראה את מקומה של ההלכה הדתית בחברה המוסלמית. אין לי תשובה מלומדת על השאלה הזאת, אבל אין לי ספק שאם יש דבר שבגללו הורים מחליטים לרצוח במו ידיהם את בִתם - הדבר אומר הרבה על מקומה של הנורמה המוכתבת על ידי הדת בעולמם. וגם על מקומה של החברה וחוקיה בעולמו של הפרט (שהרי רצח על רקע "חילול כבוד המשפחה" נועד להשתיק קולות של הסביבה על מעשים לא מקובלים)

 

[ihtiyar]

רצח הוא רצח הוא רצח

מהר מאוד נהפוך לסדום אם מערכות החוק והמשפט יכנעו לסלחנות ויקלו בענשו של אזרח X בגלל שרצח את תינוקו, של אזרח Y שרצח את בִּיתו, או של אזרחית Z שרצחה את בעלה הבוגד. זה מתחיל ב"הבנה" וסלחנות שהמערכות מגלות כלפי "סקטורים". אלה שורפים תחנות אוטובוסים, ואלה יורים בכלי נשק בחגיגותיהם; ההם עוקרים כרמי זיתים, והללו נוהגים כמטורפים כל שבת על כביש הצפון; אלה לא מכניסים "אתיופים וערסים" למקומותיהם, ו...הרשימה ארוכה ומוכרת לכולנו. המומחיות הישראלית היא לעטוף דברים במילים של איפכא מסתברא: עם שגדל על ביטויים נלוזים המערפלים את השקריות שבמציאות כגון "נשק/טהור", "דמוקרטיה/יהודית", "גדר/טובה" וכיוב', מסתגל לכינויי רצח מעורפלים כמו "כבוד המשפחה" או "רקע רומנטי". הלו!! מדובר ברצח!!! נסיון קטן, ברשותכם: אב עיוור את בִּיתו באמצעות סיגריות, על רקע כבוד המשפחה או נערה נאנסה באכזריות ושפכו חומצה על פניה, על רקע רומנטי מזעזע, נכון? למה רצח על רקע רומנטי או כבוד המשפחה הפך למזעזע פחות (ומובן יותר) במקומותינו?

 

[תם ונישלם]

בהלכה היהודית - בתורה

היו עונשים את האנס בנישואין לקרבנו, ועוד היו מונעים מהם להתגרש. כלום יעלה על הדעת שדבר כזה היה מיושם בחברה המודרנית? אינני מבין את מי שמעלה את השאלה בכלל. ברור שרוצחים כאלה צריכים להענש בכל חומר הדין.

 

[mucool2]

למה באמת?

ומי אמר לך שרצח מובן יותר? זו לא יותר מפרשנות מוטעית שלך שמסתמכת על טיעון מאוד לא משכנע (של ה"איפכא מסתברא", כאילו רק בישראל יש כאלה דברים).

 

[ihtiyar]

מדיניות הדלת הפתוחה../images/Emo8.gif

# לא זוכר שכתבתי ש"רצח מובן יותר". ציינתי שהמערכות מגלות לעתים "הבנה" לסקטורים מסויימים בתחומי עבירה על החוק. # לשון-הפכים אינה המצאה ישראלית. זו שיטה ידועה בעולמנו (1984 האורווליאני, למשל) - מה שלא הופך את השיטה למשכנעת או יעילה פחות. עובדה שמשתמשים עדיין ב"רקע רומנטי", "מצא את מותו" וכיוב' - כשמדובר ברצח. התרעמתי על השימוש בלשון הזאת ההופכת במידה מסויימת את הרצח למשהו מתועב פחות בתודעת השומע. על כך, נדמה לי, שנינו מסכימים.

 

[mucool2]

א. כן כתבת (בסוגריים)

אבל יתכן שלא הבנתי את כוונתך. אם התייחסת לכך שהמינוח "על רקע רומנטי" או "כבוד המשפחה" מוריד מחומרת הרצח אבל השומע, אצלי זה מעורר דווקא זעזוע גדול יותר מאשר "על רקע פלילי" ואפילו "על רקע לאומני". ב. לשון-הפכים לא רק שאינה המצאה ישראלית, היא משמשת בכל העולם (כולל המתקדמות שבדמוקרטיות) בהצלחה רבה, הרבה לפני 1984. די נמאס לי לשמוע עד כמה אנחנו רעים יותר מכולם. זה לא פחות שחצני מלטעון שאנחנו טובים יותר. בעצם זה צד שני של אותה מטבע.

 

[mucool2]

*אבל->אצל

 

[ihtiyar]

סגירת פערים

יתכן שהניסוח שלי היה לא בהיר, ומכאן המחלוקת-לכאורה. ביטויים כמו "על רקע רומנטי" או "כבוד המשפחה" הם עטיפה מחליאה לרצח. ורצח - ככתוב - הוא רצח. עוד ביטוי שתמיד מצמרר אותי הוא מצא את מותו (בשימוש על רקע פלילי ולאומני גם יחד). כאילו מישהו חיפש את מותו, עד שיגע ומצא סוף סוף. לסיום: הצדק איתך. אנחנו רעים יותר מכולם. ואנחנו גם טובים יותר מכולם. בו-זמנית

 

[mucool2]

"מצא את מותו" כבר הרבה זמן לא שמעתי

אולי לא הקשבתי מספיק, אבל נראה לי שלא רק לך זה הפריע.