תרבות של קופים-
המדינה עדיין בת שבע עשרה וכבר עלה בידה לאבד כל פרצוף, כל צביון, כל סגנון משלה. היא נהפכה לארץ של חקיינים, רק הנאה לזולת, טוב גם בעיניה אין לה דבר משלה. אך כל מה שאחרים עושים הי יודעת לעשות כמעט כמוהם. תרבות,בידור,אורך חיים,הליכות,חגיגות,הכל טוב ויפה ובלבד שיהיה מצוי תחילה אצל אחרים. אם הצפרתים נוהרים בליל סלווסטר אל המסעדות ואל מועדוני הלילדה לסעודה של חג, למה לא יעשו כמוהם גם הישראלים? האם לא שאיפתה הנעלה ביות של מדינת ישראל היא, וגולת הכותרת של כל מאוויה שנהיה גם אנחנו ככל העמים? האם איננו עוסקים כאן,בעקביות ובהתמדה,בהתערטלות מכל המייחד אותנו, מכל עצמיותומכל עצמאות אמיתית?? במשך דורות היינו כפופים לתרבויות זרות:חיינו בתנאים שהכתיבו לנו אחרים: היינו עבדי נסיבות שלא אנחנו יצרנום.עכשיו, בפעם הראשונה אחרי אלף ושמונה מאות שנה, אנו חופשיים לפתח תרבות לאומית משלנו ולקבוע דפוסי חיים על דעת עצמנו. מה עשינו בהזדמנות הגדולה שבאה לידנו? מה יצרנו, שיש בו כדי לשמש ביטוי לאופיינו הלאומי,לאוצר הערכים שלנו, לייחודינו בקרב העמים? האמת היא שלא יצרנו מאומה. לא סגנון של חיים, לא חידוש של הליכות ולא ביטוי של ייחוד. כאילו לא חיכינו בכל הדורות לשעה הגדולה שבה נוכל לחיות כפי שאנחנו,רק אנחנו יכולים וצריכים לחיות. כאילו ייחוד היה לנו- רק בגלות, ואילו במולדת משלנו שוב לא נותר לנו מה לומר לעולם, לעצמנו ולבנים שיבאו אחרינו. מוזר וגם עצוב מאוד: כל עוד ישבנ בתוך הגויים, כאורחים נחותי דרגה בכל אותן תפוצות שבהן ניסנו לשווא להיטמע, וטיפחנו את תרבויותיהם של זרים. הצלחנו בכל זאת להיות שם חלוציים וחדשניים, נושאי דגלים והולכים לפני המחנה. בספרות,בעיתונות,בתאטרון,במוסדות ההשכלה הגבוהים,במוסיקה ובמחקר המדעי, רשמנו את שמותינו ברשימות הכבוד של יוצרי התרבויות. עכשיו שאנחנו כאן לא עוד אורחים בלתי רצויים הסמוכים על שולחנותיהם של אחרים, אלא בעלי בית משלנו, ואנחנו יכולים לפעול בתנאים של שוויון וחירות רוחנית מלאה, אנחנו מצליחים בסך הכל להיגרר,לרשת, באיחור של כמה שנים, את צביון חייהן הבילוי של אירופה ושל אמריקה, ולחירות על דגלנו את ססימת דלותם: " גם אנחנו" גם אנחנו יודעים לחגוג בליל סילווסטר,גם אנחנו יודעים להתבדר נוסח אירופה,לשיר נוסח פריס,לרקוד נוסח לונדון,ולכתוב נוסח אמריקה. גם אנחנו יודעים להאחז בזנבה של תרבות זרה-ולהיגרר! מה דעתכם?...אני מסכימה עם כל מילה.
המדינה עדיין בת שבע עשרה וכבר עלה בידה לאבד כל פרצוף, כל צביון, כל סגנון משלה. היא נהפכה לארץ של חקיינים, רק הנאה לזולת, טוב גם בעיניה אין לה דבר משלה. אך כל מה שאחרים עושים הי יודעת לעשות כמעט כמוהם. תרבות,בידור,אורך חיים,הליכות,חגיגות,הכל טוב ויפה ובלבד שיהיה מצוי תחילה אצל אחרים. אם הצפרתים נוהרים בליל סלווסטר אל המסעדות ואל מועדוני הלילדה לסעודה של חג, למה לא יעשו כמוהם גם הישראלים? האם לא שאיפתה הנעלה ביות של מדינת ישראל היא, וגולת הכותרת של כל מאוויה שנהיה גם אנחנו ככל העמים? האם איננו עוסקים כאן,בעקביות ובהתמדה,בהתערטלות מכל המייחד אותנו, מכל עצמיותומכל עצמאות אמיתית?? במשך דורות היינו כפופים לתרבויות זרות:חיינו בתנאים שהכתיבו לנו אחרים: היינו עבדי נסיבות שלא אנחנו יצרנום.עכשיו, בפעם הראשונה אחרי אלף ושמונה מאות שנה, אנו חופשיים לפתח תרבות לאומית משלנו ולקבוע דפוסי חיים על דעת עצמנו. מה עשינו בהזדמנות הגדולה שבאה לידנו? מה יצרנו, שיש בו כדי לשמש ביטוי לאופיינו הלאומי,לאוצר הערכים שלנו, לייחודינו בקרב העמים? האמת היא שלא יצרנו מאומה. לא סגנון של חיים, לא חידוש של הליכות ולא ביטוי של ייחוד. כאילו לא חיכינו בכל הדורות לשעה הגדולה שבה נוכל לחיות כפי שאנחנו,רק אנחנו יכולים וצריכים לחיות. כאילו ייחוד היה לנו- רק בגלות, ואילו במולדת משלנו שוב לא נותר לנו מה לומר לעולם, לעצמנו ולבנים שיבאו אחרינו. מוזר וגם עצוב מאוד: כל עוד ישבנ בתוך הגויים, כאורחים נחותי דרגה בכל אותן תפוצות שבהן ניסנו לשווא להיטמע, וטיפחנו את תרבויותיהם של זרים. הצלחנו בכל זאת להיות שם חלוציים וחדשניים, נושאי דגלים והולכים לפני המחנה. בספרות,בעיתונות,בתאטרון,במוסדות ההשכלה הגבוהים,במוסיקה ובמחקר המדעי, רשמנו את שמותינו ברשימות הכבוד של יוצרי התרבויות. עכשיו שאנחנו כאן לא עוד אורחים בלתי רצויים הסמוכים על שולחנותיהם של אחרים, אלא בעלי בית משלנו, ואנחנו יכולים לפעול בתנאים של שוויון וחירות רוחנית מלאה, אנחנו מצליחים בסך הכל להיגרר,לרשת, באיחור של כמה שנים, את צביון חייהן הבילוי של אירופה ושל אמריקה, ולחירות על דגלנו את ססימת דלותם: " גם אנחנו" גם אנחנו יודעים לחגוג בליל סילווסטר,גם אנחנו יודעים להתבדר נוסח אירופה,לשיר נוסח פריס,לרקוד נוסח לונדון,ולכתוב נוסח אמריקה. גם אנחנו יודעים להאחז בזנבה של תרבות זרה-ולהיגרר! מה דעתכם?...אני מסכימה עם כל מילה.