אשכרה האיש בעל אלף הקולות והפרצופים...
ובד"כ גם אני מעדיף לשמוע את המקור, אבל לדעתי גם אדי עשה עבודה לא רעה. הוא הבין שבניגוד לסקוט, לחקות את ג'ים מוריסון יצא לו כנראה לא משהו, ונשאר נאמן לקול הרגיל והמוכר שלו. זה יצא דווקא מתאים לדעתי, וכנראה שגם לדעת שלושת החבובים שעמדו שם וניגנו איתו (מה שבהחלט נותן לזה עדיפות על פני סתם קאבר של להקה אחרת לשיר של הדורס...) אבל בואנה, אשכרה אי אפשר לדעת מה הפרצוף או הקול הרגיל של סקוט ויילנד. אם כי האמת שמבחינת הקול הוא תמיד משחק סביב אותו אזור, ויצא שקול שממש דומה לקול של ג'ים מוריסון נופל בהגדרה הזאת... אבל ואו... מרשים ביותר.