נוש סמים ורוקנרול
New member
תראו מי זאת!!!! זאת נושי!!
אחרי זמן לא קצר שבו לא ביקרתי בפורום, אני חוזרת לדיווח קל. עוד יום יומיים אני חוזרת פור גוד. ובינתיים, לשעשועכם הפרטי...
חוויות נושי בקרקס!
לא, מחלתי עוד לא הכניעה אותי ואינני הוזה ליצנים אדומי אף ועמוסי איפור. אכן הייתי בקרקס. לא רק הייתי, אף נקשרתי אליו בנפשי. אתם בטח חושבים לעצמכם: היא בטח דמיינה שהליצן מסתכל עליה ומעכשיו הוא החבר הכי טוב שלה, אבל לא! [נדב הוא החבר הכי טוב שלי!! ליצן לא יכול לתפוס את מקומו! *ניפוח אגו לנדבי*] אני באתי לקרקס לעשות סרט במסגרת לימודי התקשורת שלי! סרט גמר על קרקס! הבמאית שלי בטוחה שהיא המציאה את הגלגל... בכל אופן, נסענו, אני [הצלמת הטובה בעולם] וגלי [הבמאית הטובה בעולם], לבנימינה, לקרקס המקסים. איך הגענו למצוא את הקרקס הזה? אבי היקר, איש רציני [יותר מדי אם תשאלו אותי... אבל לא שואלים], מכיר אנשים נורא מוזרים. אחת מהם היא רבקה- מנהלת הקרקס. תמוה. בכל אופן נסענו לנו ברכבת עמוסת החיילים של יום ראשון, ודידינו לנו לאורך המסילה עד לאוהל. אוהל קרקס אמיתי!!! היחיד בארץ, גבירותי ורבותי... נכנסתי בברכיים רועדות קמעה. למה? אני מודה בצער רב כי אני ליצנופובית. ליצנים מפחידים אותי. אני לא יכולה להיות לידם. אני פשוט לוקחת את עצמי ורצה כל פעם שהם בסביבה. כל האיפור שלהם, הבגדים המוזרים, הנעליים הגדולות והאף האדום... מה זה אמור להביע???? בלעעע... עוברת בי צמרמורת רק מעצם המחשבה. מה גיליתי משהותי הארוכה בקרקס בנימינה, בו אין ליצנים מפחידים? גיליתי שהקרקס הוא מקום מקסים ולוואי שיכולתי להיות חלק ממנו. אחרי פעם אחת שהיינו במקום, הרגשנו בבית. אפילו עזרנו לסדר ולנקות [ניצול של קטינים? המממ...]. פגשנו אנשים תמוהים יותר ותמוהים פחות. מלבד זאת, אני לא חושבת שראיתי ריכוז כל כך גוה של ילדים מאז הייתי ילדה בעצמי. מדהים. אז ברוח היחצ"נות, אני ממליצה בחום על הקרקס בבנימינה- לא הסנאות לילדים [למרות שרובכם ילדים בנפש] אלא על הקברט למבוגרים שיתחיל עוד עונה מתישהו בחורף והוא פשוט מקסים!
מלבד זאת אני גוססת. אבל בכל זאת באה למפגש. מתגעגעת אליכם בכל רמ"ח איברי!!!!
נושי.
אחרי זמן לא קצר שבו לא ביקרתי בפורום, אני חוזרת לדיווח קל. עוד יום יומיים אני חוזרת פור גוד. ובינתיים, לשעשועכם הפרטי...
