אביב וסתיו
New member
תראו את זה
כיתה י'- בלחן של השיר : הפרח בגני קהל נכבד קהל יקר תנו לנו להסביר על בית ספר מיוחד נמצא אי שם בעיר כמות דיסלקטים נכבדה קשיים בלמידה כל אחד הוא מאובחן מגיע לו מותאם!!! ביום אחד בבוקר לח הגיע השרת הוציא מפתח מכיסו ודלת הוא פתח לרגע קט ממש נחרד בדלת הוא עמד אין מחשבים לא שולחנות וגם לא הסקות פזמון: זה מקומי אותו לרגע לא עוזב זה מקומי אפילו אם זה קצת כואב פה אני חי ופה אני נושם כולי תקווה שחלומי כבר יתגשם. אם כבר הזכרנו ת'חימום אני ממש המום כי כל היום אני קופא ולא עוזר קפה והילדים פה בכיתה ממש ממש מכה קונסרטה וגם ריטלין כולם מטופלים. הבנות יפהפיות ראשים מסובבות מכופפות גם כפיות אחת אחת שוות את הבנים הן משגעות וכל הזמן קוטלות הפראיירים לא מגיבים סובלים את המכות הבנים הם די חנונים וחלק סטלנים אחד דובר ממש ברור והשני הוא בור אחד אוהד ת'ירוקים אחד תמיד מכים יש כאלה המומים בכלום לא משתתפים. פזמון: זה מקומי אותו לרגע לא עוזב זה מקומי אפילו אם זה קצת כואב פה אני חי ופה אני נושם כולי תקווה שחלומי כבר יתגשם. והמורה די מרחף אבל לא מחפף בשולחן הוא בועט זה לא נחשב לחטא יש אחד הוא די צצקן אכן זה הספרן מכתב אישי הוא רק נותן ובלדינו מגמגם חברה הסיפור נגמר להמשיך כבר אי אפשר בתכלס המקום מקסים וכולם בו אחים בית הספר לא נסגר אנחנו נשארים אז חברה בואו תצטרפו לשיר בריקודים. פזמון: זה מקומי אותו לרגע לא עוזב זה מקומי אפילו אם זה קצת כואב פה אני חי ופה אני נושם כולי תקווה שחלומי כבר יתגשם. מבצעים: הצגה:
כיתה י'- בלחן של השיר : הפרח בגני קהל נכבד קהל יקר תנו לנו להסביר על בית ספר מיוחד נמצא אי שם בעיר כמות דיסלקטים נכבדה קשיים בלמידה כל אחד הוא מאובחן מגיע לו מותאם!!! ביום אחד בבוקר לח הגיע השרת הוציא מפתח מכיסו ודלת הוא פתח לרגע קט ממש נחרד בדלת הוא עמד אין מחשבים לא שולחנות וגם לא הסקות פזמון: זה מקומי אותו לרגע לא עוזב זה מקומי אפילו אם זה קצת כואב פה אני חי ופה אני נושם כולי תקווה שחלומי כבר יתגשם. אם כבר הזכרנו ת'חימום אני ממש המום כי כל היום אני קופא ולא עוזר קפה והילדים פה בכיתה ממש ממש מכה קונסרטה וגם ריטלין כולם מטופלים. הבנות יפהפיות ראשים מסובבות מכופפות גם כפיות אחת אחת שוות את הבנים הן משגעות וכל הזמן קוטלות הפראיירים לא מגיבים סובלים את המכות הבנים הם די חנונים וחלק סטלנים אחד דובר ממש ברור והשני הוא בור אחד אוהד ת'ירוקים אחד תמיד מכים יש כאלה המומים בכלום לא משתתפים. פזמון: זה מקומי אותו לרגע לא עוזב זה מקומי אפילו אם זה קצת כואב פה אני חי ופה אני נושם כולי תקווה שחלומי כבר יתגשם. והמורה די מרחף אבל לא מחפף בשולחן הוא בועט זה לא נחשב לחטא יש אחד הוא די צצקן אכן זה הספרן מכתב אישי הוא רק נותן ובלדינו מגמגם חברה הסיפור נגמר להמשיך כבר אי אפשר בתכלס המקום מקסים וכולם בו אחים בית הספר לא נסגר אנחנו נשארים אז חברה בואו תצטרפו לשיר בריקודים. פזמון: זה מקומי אותו לרגע לא עוזב זה מקומי אפילו אם זה קצת כואב פה אני חי ופה אני נושם כולי תקווה שחלומי כבר יתגשם. מבצעים: הצגה: