תראו איך הם מתפתלים

תראו איך הם מתפתלים

במקום להגיד: יש לנו בעיה של נפלטים מהחדרים, מהישיבות, נוער במצוקה, שבבניקים וכו´, תראו איך הם מתפתלים: ניהול ידע [!], לגיטימציה [!]. איזה חאריאטים. הם לא יודעים איך לבלוע את הצפרדע.
 
הם מפחדים

הם מפחדים להודות שיש להם בעיה, ועוד יותר מפחדים להגדיר את הבעיה. והבעיות הן רבות, ומהן: נערים רבים אינם מוצאים ענין בלימודי הקודש בישיבה, לו הייתה מסגרת חרדית אחטרנטיבית, היה לאן לשלוח אותם, והם לא היו מסתובבים ברחוב. אבל! ילדים מהמשפחות הטובות, לא מגיעים למסגרת כזו, כי למשפחה חשוב מה יגידו. ילדים שהם מוכשרים ורציניים מטבעם, מצליחים להשאר במסגרת הישיבה ולמלא את עולמם בקריאה ועיון "מהצד". מה נשאר? שכל המסגרות האלטרנטיביות, הן מסגרות "חלשות"... רבנים וראשי ישיבה רבים, מגלים, שהכלים שיש להם כדי להתמודד עם בעיות, במקרה הזה בעיות גיל ההתבגרות, לא מתאימות לילד שחי בעידן מודרני, וכבר "הציץ" וראה שאפשר אחרת. התנדבות ב"הצלה" ו/או במשמר האזרחי ו/או זק"א, היא פתרון חלקי שלט מתאים לכולם. >אתאיסט היה רוצה לשנות מבפנים! למישהוא יש רעיון?<
 

חי אדר

New member
שינוי מבורך

מצטרף אני לדבריו של איתאיסט הנכוחים והישרים. עם זאת אציין, כי זה כבר אתחלתא דגאולתא, שמוכנים להבין ולפעול מתוך הכרה שהחינוך עד עתה מהווה מקור שאינו תצורם כלל לילדים. ולגבי הדשפעה מבפנים, אני מברך על הצעה כזו. אולם יש צורך להעמיד פוסקים עם מודעות לעידן החדש. הכרה עמוקה וזיקה לדפוסי התרבות השונים. לטעמי מקור הבעיה היום, שרוב הפוסקים היום חסרה להם היכרות עם תחומי עיון של התרבות המודרנית, וחסרה להם ההיכרות עם טיבו של הציבור היושב בציון. בשל כך, דיין היושב היום בבית דין נוקט בשיטת השליפה, וההשלכה. כלומר, הדיין סבור לתומו כי זוג שעומד להתדיין לפניו הוא אותו זוג שעמד לפני הרשב"א למשל, ועל כן, הוא אינו טורח כלל להבין את השוני התרבותי החברתי והדתי בין הזמנים, ועל כן הוא שולף לו את ההלכה מתשובת הרשב"א, ומבקש להחל אותה ככתבה וכלשונה, על בני הזוג העומדים לפניו. הבעיות העולות מכך הינן רבות מכדי שאפרטן. אך כבר עמד על כך פרופ´ רוזן צבי המנוח בספרו ´ דיני הנישואין בין קודש לחול´ 7וכן עמד על כך, במאמרו ´באין פוסק´ שהתפרסם בגליון מימד, לצערי איני זוכר עתה את מס´ החוברת. בכל אופן גירסה מורחבת של מאמר זה הופיעה בכתב עת ´משפט וממשל ג, תחת הכותרת בתי הדין הרבניים, ההלכה והציבור: גשר צר מאוד´. מאמר מעניין אחר מופיע אצל הרב אהרן פיקאר, ,הפוסקים פסקו מלכת´ בגיליון מימד, גיליון 10, 1997.
 
אני דוקא רואה את זה בחיוב

הפעילות הזו שהחלה לפני כ - 3 שנים היא תוצאה של תהליכים איטיים מאד שמי שיזם אותם היו שירותי הרווחה. מהכרות שהיתה לי בעבר עם עובדות סוציאליות בעירית בני ברק אני יודע שמצבן לא פשוט. רובן חילוניות או דתיות ואין כמעט חרדיות. הן איתרו מזמן את הבעיות אבל עברו 7 מדורי גיהנום בנסיון לשכנע את המימסד הרבני המאובן (כפי שתאר חי אדר בצורה כל כך יפה כהרגלו) הסיבה שמשהו בכל זאת זז היא שנמצאו פעילות ציבור מודרניות יותר ועסקני (ופה ושם גם רבנים יותר פתוחים) שהעלו את הבעיה. בכל מקרה, כמו בכל התמודדות עם בעיה (גם במישור האישי) השלב הראשון הוא תמיד ההודאה בקיום הבעיה. צריך להבהיר שמגוון הבעיות שהם מתמודדים איתן הוארב ואינו מתייחס רק לשבבניקים. עצם הנכונות להתמודד עם בעיות בחיי הנישואים הוא כבר התקדמות. היום יש שם יותר מודעות גם לטיפול בילדים חריגים ואפילו להתמודדות עם אלימות במשםחה, כולל גילוי עריות שנפוץ שם לא פחות מאשר בכלל החברה. השאלה הגדולה היא , האם אחרי שהודו בקיום הבעיות יהיה להם האומץ להבין שהן נובעות במידה רבה מהעוני, מהבורות, מריבוי הילדים, ובכלל מהשיטה המעוותת של חיים פרזיטיים ושל חיים ללא חירות.
 

בן הרב

New member
אין ספק שזה חיובי >>>אבל<<<

השאלה הגדולה היא איך הם יתמדדו עם זה? כי זה שיש כתובת זה עדיין לא מספיק! צריך גם לטפל בזה. ומנסיני האישי הטיפול שלהם חלקו הגדול הוא בשיטת ההדחקה בני! מי יתן וכל הילדים, ואני מתכוון בזה את האחינים שלי בני דודים וכל שאר הילדים התמימיפ שלא יודעים מה מחכה להם יזכו לגדול באווירה יותר תומכת ואוהבת! ותאמין לי לא אכפת שה-רע-בנים יקחו את הקרדיט אני יודע שהכתיבה שלי קצת מבולבלת אבל זהו נושא יותר מדי רגיש בשבילי <בן הרב בפרץ של השתפכות רוצה לשתף אותכם באלפי הדולרים שהוצאתי על פסיכולגים כדי להבין שהבעיה זו לא הבן אלא הרב אוהב אותכם א.
 
לא יקרה עם דבר בעולם החרדי

משום מה זה מזכיר לי את המשפט הכי מעצבן והכי שגור בפי חבריי החרדיים (אם עוד יש כאלה): אתה עוד תחזור בתשובה. הם אומרים את זה על כל ה"תינוקות שנישבו" שכולם עוד יחזרו בתשובה. שמו שיש להם תשוקה כזאת, כך אנחנו רואים את זה הפוך: אנחנו מדמיינים שהנה, אט אט (ככה אומרים?), עוד שנה שנתיים, מקסימום עשר שנים, יהיה מהפך בעולם החרדי. בולשיט, לא יהיה שום מהפך. העולם הוא כמו גלגל, זו לא הפעם הראשונה שהחרדים מכריזים שהולכים לטפל בבעיה וזו לא הולכת להיות הפעם הראשונה שהעניין יקבר בטרם יוולד. די עם הפנטזיות.
 
אני יודע מה יהיה...

אתם יודעים איך יטפלו בזה? יתנו לאיזה כמה חארות קטנים שחושבים שהם יותר טובים ממני להטיף לי מוסר ולנסות לשכנע אותי שהנה אוטוטו מגיע משיח ואני עוד יצטער על כל מה שאני עושה (מענין למה הוא לא מצלצל אלי) ואז כשאני שוב יהיה דתי אני כבר לא יבכה על הצרות שלי כי הרי הכל מלמעלה בקיצור עוד משהו שנועד רק כדי להטעות אנשים שיחשבו שמישהו דואג להם
 
כבר היו דברים מעולם

העולם החרדי כבר עבר כמה וכמה שינויים גדולים. האחרון הוא עם הקמת חברת הלומדים, עולם הישיבות שאחרי מלחה"ע השניה ובעיקר בארץ ישראל, לפני זה רוב החרדים עבדו לפרנסתם, ומיעוט קטן למד, בדרך כלל על חשבון המשפחה הפרטית. (קעסט) לפני זה, המעבר מחברה בורה, אנשים שרובם לא ידעו קרוא וכתוב, ובבתי הכנסת, תיקנו תפילות מיוחדות לחזן כדי שיוציא ידי חובה את המתפללים שלא ידעו להתפלל בעצמם, לחברה שכמעט כולם לומדים לפחות "איוורע". עוד לפני זה, בזמן התלמוד, מחברה שהסטנרד בקיום המצוות היום יומי, לא היה אחיד, והמעמד "חבר" נהנה מיוקרה שסומכים עליו שמאכליו כשרים, ואילו עם הערץ אין אוכלים אצלו, כי הוא לא ידע לשמור אני אמנם לא בטוח שאנחנו עומדים כעת בפני מהפך נוסף, אבל אם כל אחד יזיז רק אצבע קטנה בכיוון הנכון - השמיים הם הגבול.
 
שום שינוי לטובה עד כה

כל השינוים שציינת הם או לרעה (בעיני) או כלל-עולמיים. אין שום שינוי פנימי לקראת משהו טוב יותר. ולא נראה לי שיש משהו באופק, זה הדמיון המתעתע שלנו.
 
זהו בדיוק

שהשיוניים היו כלל עולמיים, והחברה החרדים, גם אם באיחור נגררה אחריהם, יתכן שגם מהפיכת הידע לא תפסח על החברה הזו. >יאללה! קצת אופטימיות!!<
 
זה רק יגרום לזליגה החוצה

אבל לא לשינוי פנימי. יהיו יותר יוצאים ויוצאות בשאלה, אבל בגדול, שום שינוי. צריך לקחת בחשבון שתמורת כל פירצה חדשה יש התלכדות פנימה לצורך קיום הקהילה, שלא תתפרק. [בעיני, זה אופטימיות!]
 
באמת??

אני בודק אפשרות.... אם השרת נמצא בארצות הברית, אז יהיה מותר לגלוש בארץ כל זמן ששם עוד לא שבת..
 
למעלה