חחח סבבה!!!
לפעמים זה פשוט קורה, בלי שום אזהרה. בלי שום הקדמה, זה פשוט קורה.פשוט מגיע משום מקום, ומשנה הכול.הורס, משחית, משמח.הכול יחדיו, אבל מתסכל ומדכא במיוחד. בלי סיבה. פשוט בא. תמיד רצויי, תמיד דחוי, בכול עת בכול עונה, ממשיך הוא במלאכתו הרבה.לפעמים הוא מפריע, לפעמים משתלט אבל מנסה הוא בסך הכול לגרום לכולם לחייך.זה לא כול כך קל, זה לא כול כך מקסים, אחריות רבה מאוד היא לכולם לדאוג. לרצות את כולם, לעזור ולתרום ורק את עצמו הוא מחשיב לסוד, לכלום. כול כך צנוע כול כך מסתורי, יודע על כול דבר שעובר במוחי. על עצמו לא מדבר, מכולם מסתתר, ועל אלה שהוא סומך, הוא ממשיך ומברך. כול כך לבן, כול כך חלק, מחליט מה נעשה, מתיי נפרח. מחליט הכול, משחק במציאות. הוא הריי התחיל אותה. אולי זאת טעות? הוא לא מתחרט, לא חוזר לאחור, רק מביט לעתיד, ומזהיר אם הוא שחור. אם לא הבנת את האזהרה, זה מה שנועד לקרות, כנראה שזה הזמן שלך, לסגור את כול הדלתות. אבל כמו שתמיד אומרים- נסגרת דלת נפתח חלון, נלך כולנו לישון, וכשנתעורר נבין-זה רק חלום. אין לדעת מתיי יגיע הרגע, שיהיה הסוף, הרגע האחרון או הראשון, הרגע הסופי או ההתחלתי. הוא יגיע.הרגע שבו תשמע את החצוצרות מנגנות, ומלאכים מביטים בך, ואז תראה אור לבן, שיהיה התחלה חדשה שתתאים לך.אולי אפילו תראה אותו בכבודו ובעצמו, ואז תבין, שתמיד הוא היה איתך, פשוט לא ראית אותו. היית צריך לפקוח את עינייך, זאת הייתה ההחלטה שלך, תבין שהוא תמיד ליווה אותך, ותמיד היה לצידך. אך מה לעשות, מטבעו של עולם, לסיים את הסוף ברגע מושלם, לראות אור לבן, ולעזוב את העולם, זה אומנם לא לנצח, אבל זה למספיק זמן. זה כבר לא בגדר חלום, זה לא רק דמיון, הוא הריי נמצא בכול מקום, צופה בנו, מתכנן מה נומר, בכול רגע שעדין לא נגמר. כך כול רגע תמים, כול שנייה בודדה, ממשיך הוא את המשחק שעוד לא מיצה. משחק שנקרא חיים ומוות, המשחק שבשבילו כולנו פה. אך בין סוף להתחלה, יש תקופה דיי קצרה, שלב ביניים, שמטרתו היא למצוא אהבה. מישהו לבלות איתו שלב בחיים, לפניי שעוזבים, ואחריי שמתחילים. אך לפעמים טועים, ומתבלבלים, ומבזבזים את הרגעים הלא נכונים, הזמן הוא קצר המלאכה מרובה, לאבד אהוב יקר, זו אינה הכוונה.אולי זה לא לאבד, אולי זה פשוט אף פעם לא למצוא, וזה יהיה חבל, כי ניתנת רק הזדמנות אחת לנסות. נצלו את הזמן, עד קצו המר, תקוו שיהיה מחר, תמיד תזכרו שהוא נמצא בלבכם, כול ילד, אב ואם. ואם תנסו, לשמוע אותו תוכלו, כי כולם יכולים,אך רק מעטים מנסים, והמיעוט הזה, בדרך כלל מצליחים.
