תקשורת

[O Lilith]

תקשורת

יש נושאים שאנחנו צריכים לדבר עליהם ואנחנו יודעים שזה יגמר במריבה, אז שנינו דוחים את זה וזה הופך ליותר נורא. לא יודעת מה לעשות. יש לנו מעט זמן יחד ואנחנו מעדיפים לעשות בו דברים שאנחנו אוהבים ודוחים את השיחות הקשות - עד שזה מתפוצץ. והוא כועס ואני בוכה. אוף. ל.

 

[באדי תות]

את השיחות האלה עושים רק

אחרי אוכל (חס וחלילה לא כשרעבים) ואחרי סקס טוב וחוץ מזה, עכשיו ברצינות, לכו לארוחה רומנטית באיזה מסעדה שבו תדברו על כל מיני נושאים שעושים לכם טוב. ואז לאט לאט תטפטפי את הדברים שאת רוצה אבל לא בקריזה, בעדינות, לאט, עם חיוך, כמו שאישה יודעת לעשות

 

[ק א ס י ו פ א ה]

../images/Emo45.gif עצה טובה

לבוא לגבר שלך ולהגיד לו "בוא ונדבר" והוא כבר דרוך ובמגננה. אבל לשבת איתו באווירה נפלאה ומחוייכת ולאט לאט להפוך את השיחה לרצינית יותר, זה כבר מתקבל אחרת.

 

[lili81]

מסכימה עם שניכם..

בכל אופן .. שניכם תיהיו חייבים להגיע לפשרה מסויימת בנושא.. וכדי להגיע לזה אתם חייבים לדבר בנועם.. על מה שבאמת מציק.. לא כדאי לסחוב את זה יותר מידי.. ככה באמת צפויה היתפוצצות

 

[O Lilith]

מחר מריבה

הרקע: נשארו לי עוד כמה נקודות להשלמת התואר שלי, אבל המבחנים נורא מלחיצים אותי ונמאס לי מהאוניברסיטה. אז הוא וחברים נורא עודדו אותי שנשאר לי ממש מעט וכדאי לי לסיים עם זה. אז נרשמתי השנה ומחר יש לי מבחן נורא גדול של 6 נקודות בעל פה ! מה שהופך את העניין להרבה יותר מלחיץ כי כשהמרצה רואה שאני עונה על משהו בחדווה ויודעת הוא מפסיק אותי ועובר לנושא הבא, כי אולי אותו אני לא יידע. אני גם הראשונה מכולם להבחן כשיש להם עוד כוח להציק לי. ובמקום לעזור לי הוא התנהג זוועה. אני כל כך כועסת. ימים שני ושלישי אני עובדת רק בוקר והייתי אמורה ללמוד בהם. אבל אז הוא נזכר לעשות שיחות על כסף (כשהוא זה שמבזבז המון יש לו מחשב נייד, וטלפון מצלמה ואוזנייה על חוטית ופאלם וכל הדברים הכי חדשים ואני באמת לא מוציאה על כלום חוץ מדלק לעבודה וחזרה אפילו לא בגדים) בנוסף לשיחת הכסף כמו שכבר התלוננתי כאן הוא החליט שצריך תוך שבועיים לעבור דירה וגם זה מלחיץ אותי. וכל זה היה ממש דחוף לו בזמן שאני אמורה ללמוד. ביום שלישי כבר נסענו לראות דירות במקום זמן לימודים יקר שלי. וגם רבנו וזה כל כך התיש אותי. ימים רביעי וחמישי הוא היה בעבודה בחיפה והצלחתי ללמוד קצת, אבל עדיין יש המון חומר. לכן לקחתי יום חופש בשישי (גם שישי שעבר לקחתי חופש אבל סידרנו את הבית ואני מצטטת אותו "יש לך המון זמן ללמוד עד המבחן") ביום חמישי בערב דיברתי איתו, הוא אמר שהוא לא מבין למה אני כל כך לחוצה ממבחנים וזה הדבר הכי מעצבן בעולם לשמוע. כאילו אין הצדקה לזה שאני מרגישה ככה (יש לו מלאי משפטים כאלה - אני לא מבין למה את עצובה וכאלה שלא מעודדים סתם גורמים לי להרגיש מטופשת) ובשיחה הזו הוא אמר שנראה לו שהחיים שלנו (כסף, ואיפה נגור) יותר חשובים מהמבחן שלי שאפשר לעשות מועד ב'. (כבר נחנקתי מדמעות) ביום חמישי בלילה אחת החתולות שלנו שלא יוצאת החוצה ברחה דרך החלון, חיפשתי אותה עד השעות הקטנות, בקושי ישנתי וקמתי בשש לחפש אותה עוד. (היא עדיין לא חזרה

! ובשעה עשר כבר היינו בחוץ לחפש עוד דירות - אף אחת מהן לא נראתה לנו, חבל שהוא לא הלך לבד ואני הייתי רואה רק מה שעבר סינון שלו. בשעה 12 הוא אמר שהוא רוצה לקפוץ לקנות משהו. חיכיתי לו באוטו 50 דקות ! הזמן עובר כל כך לאט כשאתה רוצה להיות במקום אחר, הוא שאל למה לא נכנסתי איתו, לא רציתי להכנס כי הייתי פרועה מלא לישון ועיניים אדומות מלבכות על החתולה. רק אחרי עוד שעה פקקים ועד שמצאנו חנייה הגענו הבייתה. אני כל כך כועסת על זה שהוא לא מניח לי ללמוד. אני שונאת את זה שיום לפני מבחן יש חומר שאני מגלה לראשונה. אוף אז אתם יכולים להבין למה החלטתי שלא לריב על זה לפני המבחן אבל מחר אני מתכוונת להגיד לו שאני כל כך מאוכזת ממנו שלא רק שלא עזר אלא גם הפריע. לעזאזאל המבחן אני כל כך רוצה את החתולה שלי חזרה

תודה על ההקשבה, חוזרת ללמוד. ל.

 

[באדי תות]

שלום שלום ושוב שלום

קראתי את דבריך ולהלן תגובתי נכון, יש בדברים שאת כותבת דברים שמאוד מעצבנים (הזכיר לי קצת את האיש שלי) אבל....... קודם כל אני חושבת שאת לחוצה ומתוחה מהמבחן ואת בעצמך כותבת את זה, אז זה לא הזמן לשפוט אותו את בעצמך כותבת שנמאס לך והוא והחברים שלך עודדו אותך להמשיך ובאמת שלא נשאר עוד הרבה. תסיימי את הבחינה תני לעצמך יום יומיים להירגע !!!!! ואז אפשר לדבר על הדברים לא ככה שאת בשיא הקריזה אולי אני טועה אבל אני חושבת שלא לפעמים אני רוצה להעיר לבעלי על משהו כשאני עושה את זה בשיא העצבים ולא במקום ובזמן הנכון אני מפסידה כשאני מעירה לו במקום ובזמן - אני מרוויחה קחי לך כמה דקות של מחשבה באדי

 

[ק א ס י ו פ א ה]

קודם כל-מחזיקה אצבעות ש../images/Emo108.gif תחזור

אני יודעת מה ההרגשה שחתול הולך לאיבוד

וכמה דברים שכתבת הזכירו לי בצורה כזו דברים שאני עברתי עם בן זוגי. וצריך לדבר על זה ולעמוק. על התחושות ההדדיות שלכם ועל איך להגיע להבנה, הסכמה וסדר עדיפויות משותף. אבל את צודקת, לא לפני הבחינה כשאת בלחץ. אחרי שהכל ירגע. ובהצלחה בבחינה

 

[Tully Is Here]

../images/Emo50.gif

במבחן ובשיחה ובחיפוש הדירה והכי חשוב שהחתולה תחזור

 

[מחזיר אהבות עתידיות]

למה שהוא לא יבכה ואת תכעסי ?../images/Emo62.gif

בקיצור ..את חייבתלהיות נסוגלת לדבר עימו ...והוא חייב לדעת להיות מסוגל להקשיב לך וכך גם להיפך..אחרת זה לא נקרא זוגיות.. נקודה..

 

[O Lilith]

אני שונאת מריבות

הוא חושב שזה טוב ומחשל או משהו. אני לוקחת נורא קשה אפילו שינויים בטון דיבור ונורא לא רוצה שיכעסו עלי אף פעם... ל.

 

[O Lilith]

עדכון

המבחן היה בסדר. היו דברים שאמרתי שאני לא יודעת, וכאלה שאמרתי שאני לא בטוחה... (נראה לי עדיף מאשר סתם לנחש ולטעות) המרצה היה עדין איתי ולא שאל על הנושאים הבאמת מסובכים וקצת חבל כי נורא למדתי אותם ואני לא יודעת אם הוא יודע שאני יודעת. החתולה עדיין לא חזרה

(היא כבר ברחה פעם וחזרה למחרת) מאז ההודעה ההתנהגות שלו השתפרה, כנראה שהוא הבין כמה אני לחוצה. הוא הכין פשטידת פטריות ומרק בטטה (כן, הוא מבשל כי אוהב את זה) וקרמבו. ועבר איתי על החומר ושאל אותי שאלות וממש עזר לי ללמוד - בהתחלה חשבתי Too Little Too Late אבל עכשיו אני חושבת מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. הבוקר הוא נסע איתי למבחן וכשנכנסתי הוא שם ברמקולים של המחשב שלו, שיר שאני נורא אוהבת (שיר החתונה שלנו) מה שקצת בילבל אותי, אבל הכוונה הייתה טובה. אני יודעת שאני בלתי נסבלת כשאני לחוצה ואי אפשר לדבר איתי בכלל. דרך אגב, הוא זה שרוצה לעשות את השיחות ואני זו שמרגישה בהם אשמה בכל ונזופה ושונאת אותן. אז נדבר כנראה מחר, אחרי ארוחה טובה כממולץ בהודעות לעיל. תודה לכולם ל.

 

[ק א ס י ו פ א ה]

../images/Emo24.gif טוב לקרוא את העדכון

ומקווה שהחתולה תחזור הביתה.