והנה פירוט וציטוט הכתבות הרלוונטיות
טרחתי ועברתי שוב על המוסף של השבוע שעבר, והנה פירוט וציטוטים נבחרים המדגימים את טענותי. נתחיל מהמאמר של אלכס פישמן בעמ´ 7-6: המאמר מנתח את המהלכים הקשורים במצור על המוקטעה + המצב בתוך החברה הפלשתינית. נתחיל מקטע הפתיחה של המאמר שמתאר את רצון הצבא לפעול ואת שר הבטחון המונע זאת. והנה ציטוט מהקטע: "זה אמור היה להיות שיאו של "הא"ש לילה" שניהל הצבא במוקטעה: לא רק שגנבו את הדגל לקבוצת האויב, רצו גם לצבוע אותם במשחת נעליים. מזל שנמצא המדריך הבוגר שעצר את המשחק". שים לב לתיאור לפיו הצבא לא פועל מתוך רצון לדאוג לבטחון המדינה, אלא כחלק כמשחק הרפתקאות בתנועת נוער. ואילו שר הבטחון הינו הגיבור האחראי המונע את הטעות. רציתי לדעת האם המשפט "מזל שנמצא המדריך הבוגר..." הינו קביעת עובדה אובייקטיבית אינפורמטיבית, או שמא הבעת דיעה של העתונאי. הקטע הבא הוא "הרפלקסים של שרון", המובא בטורים 2-1 בעמ´ 6. הקטע מציג את שרון כחצי מטורלל, ומתאר "תרגולת" קבועה שבה הצבא מרגיע את שרון הפועל לפי רפלקסים ומנוע ממנו לעשות שטויות. (קרא בעיון את הפיסקה האחרונה בטור הראשון) נעבור כעת לטור האחרון בעמ´ 6 + לעמוד 7: כאן המאמר מתאר כעובדה את חשבון הנפש בחברה הפלשתינית, בעוד שזו כמובן דעת השמאל (ועמדת העתונאי). משפט מפתח (פיסקה אחרונה בעמ´ 6): "בישראל מתקשים לקלוט עד כמה משמעותיים הם גלי הביקורת ברחוב הפלשתיני נגד ערפאת. איזה חשבון נפש פנימי אמיתי נערך שם, של הישגי המהפכה הפלשתינית עד היום". נעבור כעת למאמר של סימה קדמון בעמ´ 9-8: המאמר מתאר את שרון כאילו השיקול העיקרי שלו אינו בטחון המדינה אלא הצלחתו במרכז הליכוד. משפטי מפתח מהכתבה: 1. עמ´ 8, טור 2, פיסקה 2: "ברור לכולם שאי-אפשר לנקות את המהלך הזה ממניעים פוליטיים. המהלכים של שרון הם עם הפנים לליכוד". 2. עמ´ 9, טור 2, פיסקה 2: "אי אפשר להסביר את הפעולה במוקטעה במנותק מועידת הליכוד. שרון מסתכל היום בעין אחת על המוקטעה ובשניה על הועידה. כל ילד ראה שערפאת הלך והתייבש, שהתחילה נגדו התקוממות פלשתינית. אבל שרון יודע שהפעולה במוקטעה מנערת את הליכוד ממצב רוח מדוכדך שנובע ממצב רוח כלכלי קטסטרופלי". 3. עמ´ 9, טור 2, פיסקה 2 (המשך מהקטע הקודם): "שרון יודע שמראות הבולדוזרים שמוחקים את מתחם המוקטעה לא מחזקים את מעמדו בעולם, הם אפילו עושים נזק תדמיתי גדול לישראל. אבל מהו העולם לעומת אולם הועידה. מהן מחאות מנהיגי עולם לעומת מחיאות הכפיים של חברי המרכז". הקטע הבא הוא עמ´ 9 טורים 4-3. הקטע מתאר את חגיגות הסוכות בחברון מנקודת מבט שמאלנית מובהקת. משפטי מפתח לא חסר. ניקח אחד מהם - טור 3, פיסקה 4: "אי אפשר להבין את שר הבטחון שמטיל את העוצר ומקצה כוחות בטחון לטובת הסיורים הסהרוריים האלה. הבטן מתהפכת במחשבה שחיילי צה"ל משמשים מגן אנושי לטירוף הזה". לסיום נעבור למאמר של עופר שלח בעמ´ 15: המאמר הינו ניתוח של המצב המדיני-צבאי מנקודת מבט שמאלנית מובהקת. המאמר מנוסח כאילו הוא מתאר עובדות, למרות שבעצם מדובר בדעת העתונאי. שים לב לכותרת המאמר "שעת המחנך נכשלה" (כאילו מדובר בנסיון "לחנך" ולא בדאגה לבטחון המדינה ואזרחיה). וראה בייחוד את החצי העליון של הטור הראשון במאמר. דרך אגב, בוא ונראה מה דעתו של עופר שלי על הדרג המדיני-צבאי הישראלי: "הדרג המדיני והצבאי מצייר לנו תמונה טוטליטרית, שבה אדם אחד - שהוא הרשע בהתגלמותו - עושה כרצונו". (טור ראשון, תחילת חצי תחתון) כלומר: הדרג המדיני והצבאי בישראל אינו אמין. לעומת זאת, איך מתייחס העתונאי עופר שלח לנתוני המרכז הפלשתיני למחקר מדיניות ודעת קהל ברמאללה, בראשות ד"ר חליל שקאקי? "הסקר המקיף והאמין ביותר". כלומר: הנתונים של גוף פלשתיני שודאי רואה עצמו שותף ללוחמה הפסיכולוגית הפלשתינית - הם כמובן אמינים על העתונאי. -------- סיכום: כאשר דיעות אלה מובאות ברצף מאמר אחר מאמר, ומתחזות לדיווח אינפורמטיבי על הנעשה מאחורי הקלעים של השלטון ושל תהליך קבלת ההחלטות - הרי ש"ידיעות אחרונות" עוסק באינדוקטרינציה שמאלנית ומועל בתפקידו. אשמח לשמוע תגובות.
