תקשורת בסיסית

[gloria11]

תקשורת בסיסית

אני יודעת שהפורום הזה בדרך כלל מיועד לקשרים "מחייבים" יותר... אבל אני מחפשת תשובה רצינית, וחשבתי שאולי יש סיכוי טוב יותר לקבל אותה כאן... אני בת 18 וחבר שלי בן 25, אנחנו חברים כבר מעל שנה, אבל יש לנו ויכוחים על עניינים עקרוניים שהם בעיקר על רקע ההבדלים ביננו: פער גילאים, הבדל אישיות, והבדל תרבויות (הוא אמריקאי... אנחנו גם מדברים באנגלית מה שדי מפריע לי לבטא את עצמי כמו שצריך לפעמים). אחד מהבעיות שהתעוררו לאחרונה היא זו: הוא אומר שאני לא תומכת בו מספיק. למה אני לא תומכת מספיק? הטענה היא שאני צריכה להראות תמיכה כל הזמן - מוסכם עליי. אז איפה הבעייה? הבעייה היא בדברים קטנים כביכול... כשהוא מקטר בעצם על כל מיני דברים קטנים יחסית כמו אפילו "נשרטה לי הקופסה של הדיסק" (רק דוגמא לצורך קנה מידת הקיטור) לפעמים התגובה הראשונית שלי לזה (לא קרוב אפילו למחצית המקרים, אבל כנראה עדיין באחוז ניכר) היא לא בדיוק המילים בסגנון "כן, אני מבינה אותך" "כן אני שונאת כשזה קורה" "אני יודעת" או כל דבר אחר שהוא ניסוח כלשהו של "כן"... עכשיו... זה לא אומר שאני הולכת לקיצוניות השנייה... אני לא באה לבקר אותו, אני לא צוחקת עליו, אני לא מתנשאת מעליו, אלא בעדינות מנסה לראות איך אפשר לפתור את הבעייה. הויכוח הוא על עניין התגובה הראשונית - הוא אומר שהתגובה הראשונית לא משנה מה היה הדבר שהציק לו, צריכה להיות הבעת תמיכה, וכל דבר שאינו גרסה של "כן" היא למעשה הבעת אי תמיכה מצידי. עכשיו, הבן אדם עבר התעללות בילדותו, מה שלחלוטין מצדיק התחשבות יתר, והבנה... אני יודעת ואני מתכוונת לבוא לקראתו ולהראות יותר התחשבות בהמשך. רק שבחינתי, בהשערה שבאמת לא הייתי בוטה, מדובר במשהו שהוא גם צריך לנסות להתגבר עליו... הוא לא חושב ככה. עם כל הרצון הטוב, אני לא מרגישה שהתנהגות כזו מצידי באופן עקרוני (עם בן אדם שלא עבר התעללות למשל) מראה חוסר תמיכה, ובכנות אני מצפה ממנו לעשות כמוני. אם אני מתעצבנת למשל מדבר טפשי, אני אשמח אם הוא יעצור אותי ולא ייתן לי סתם להתעצבן, אם יש לו דרך "להאיר את עיניי" ולהראות לי שלא שווה לי להתעצבן, ואולי להבין יותר ממה אני מתעצבנת, אני פתוחה לרעיונות... מתוך הבנה שלפעמים מה שאני צריכה לשמוע זה לא מה שאני רוצה לשמוע... מן הסתם עם הוא יגיב ככה כל הזמן זה יהיה אופססיבי ומעצבן, אבל זו לא תגובה פסולה מעצם היותה חסרת תוכן של "כן נכון" ואף משאירה מקום פתוח לאולי טעות מצידי... גם אם אני מעוצבנת אני יכולה לשמוע שאני טועה... הכל תלוי במינון. בעיניי כל מקרה הוא לגופו... והמילים, הטון ושפת הגוף כולם ביחד נותנים לבן אדם הרגשה שהוא נתמך או לא. אני יודעת שאני צריכה להיזהר יותר איתו בגלל הרקע שלו ולבוא יותר לקראתו, להיות יותר סבלנית ועדינה... השאלה שלי היא אם באופן עקרוני זו התנהגות פסולה או לא בלי קשר אליו. - האם תגובות שאין להן תוכן בסגנון של "כן נכון" בזמן שאדם קצת מעוצבן באמת בהכרח מראות חוסר תמיכה.

 

[arik1982]

תמיכה

שלום אין כאן חוקיות (לדעתי), אם את אוהבת אותו, התמיכה צריכה להיות כמעט ללא מגבלה, מה שהוא מבקש , תני לו, בני אדם בדרך כלל לא מנצלים (אם את מזהה ניצול, תתרחקי) לאחר שהתמיכה תהיה ללא גבול אז הוא יעריך את זה ויתן מעצמו. הדבר הכי חשוב, להבין מה הוא רוצה (ולא לחשוב מה הוא צריך) אריק

 

[s h o o s h a]

תמיכה או כפייה

בכל קשר צריך שתהיה תמיכה, שיהיה גיבוי, שיהיה פירגון, אבל לא שתינתן הצדקה עיוורת לכל גחמה של בן/בת הזוג. ולהבנתי, את זה הוא מבקש ממך. בהחלט מותר לך לחשוב אחרת ממנו, לחשוב שהוא טועה, לא להסכים עמו לחלוטין. אין בזה ולחוסר תמיכה ו/או פירגון כל קשר. בהתנהגות שהוא דורש ממך הוא למעשה מבקש שליטה מלאה גם על מחשבותייך. האם נשמע לך הגיוני שכל מעשה שלו או מחשבה שלו יהיו זהים לאלו שלך? להבנתי, אם תנהגי כפי שהוא מבקש, את פשוט תתבטלי בפניו. וככל שיחלפו הימים ואת תתבגרי ותחליטי לעמוד על דעתך, כך יהיה לך קשה יותר לשנות את הדפוס שאת בעצמך היום שותפה לבנייתו. "...האם תגובות שאין להן תוכן בסגנון של "כן נכון" בזמן שאדם קצת מעוצבן באמת בהכרח מראות חוסר תמיכה." - התשובה שלי חד משמעית: לא

 

[gloria11]

תודה

הוא כביכול לא מבקש ממני לחשוב כמוהו - אלא רק לרגע שהוא מעוצבן. הוא "לא נעול" לדעות אחרות -זה עובד ככה מצידו: "כשאני מעוצבן- גם על דבר טפשי תגידי לי "כן כן" (וזה כמובן בשיא הטבעיות) ואחר כך... מי יודע מתי... את יכולה להגיד מה את חושבת (ובמיוחד אם מדבור בשטות מלכתחילה, למה שאני אחשוב על זה אחר כך ואעלה את כל הנושא שוב). אני לא ממש מצליחה לתאר לו מה מפריע לי במילים הנכונות אני לא יכולה ממש ממש להסביר למה ואיך כל העניין הזה נראה לי מעוות לחלוטין. אני לא יכולה שלא להשוות בין איך שהוא חושב שצריך להתייחס לבן אדם (ובאופן ספציפי אליו), לאיך שהייתי אולי מתייחסת אל מישהו שאני בוודאי ממש חוששת מהתגובה שלו - מישהו מטורף שלא יודע לקחת דברים בפרופורציה, שאם הוא לא שומע מה שהוא רוצה לשמוע הוא פשוט משתגע. זה כאילו משהו בן חוסר בגרות לפראנויה... אולי שניהם... - עכשיו אם זה באמת זה... אז אפשר להתגבר על זה... אבל כשהוא משוכנע ש"ככה אמורים להתנהג עם כל אחד" (וגם אומר לי שחברים שלו חיזקו את דבריו וחושבים כמוהו... מצד שני הם גם אמריקאים.. אולי זה משהו תרבותי?!?!?!) אני פשוט לא יודעת איך להסביר לו ש<b>לא</b> מן הסתם אני לא יכולה להגיד לו על ההשוואה שמצטיירת לי בראש... אני לא מנסה לפגוע בו. אבל אני מרגישה במלכוד כאן... אני לא מצליחה להגיד לו שמשהו פה לקוי. דבר עוד יותר מציק זה, שכמה שלי קשה למצוא את המילים המתאימות, ולהסביר לו את זה, הוא מצידו פוליטיקאי. אני לא אתן לדברים לצאת משליטה, אבל... אני גם לא יודעת איך אני מגיעה איתו להבנה עם זה (הבנה אמיתית... לא להגיד לו סתם "כן כן צודק... ברור, טעות שלי") בלי פשוט להפסיק את הקשר (-דבר שאני מאוד לא מעוניינת לעשות).

 

[s h o o s h a]

אלימות

הדברים הבאים שלי אולי ייקראו קשים, אבל מכל מה שאני קוראת אותך כך יותר נגלה לי מעגל אלימות אליו את נכנסת. "...מישהו שאני בוודאי ממש חוששת מהתגובה שלו - מישהו מטורף שלא יודע לקחת דברים בפרופורציה, שאם הוא לא שומע מה שהוא רוצה לשמוע הוא פשוט משתגע..." ילדונת- אלימות היא לא רק פיזית. היא גם מילולית ומנטלית ומה שאת מתארת כאן הוא בדיוק זה (להבנתי הלא מקצועית). הוא מתעמר בך, מנצל את אהבתך אליו, מתעלל בנפשך הרכה ובדרכו הפוליטית גורם לך להרגיש אשמה במתרחש ולהישאר. אני בטוחה שאת מנסה לא לתת לדברים לצאת מכלל שליטה אבל הם כבר לא בשליטתך. והצעד הראשון שעשית בפניה לכאן ובבקשת עזרה הנו סימן ראשון. חוששני שיש עוד דברים רבים שכנראה אינך מספרת ("...הוא פשוט משתגע...") אבל אם את רואה אותם ומודעת להם, ראי בהם אותות אזהרה גדולים ומהבהבים. גלוריה- שמרי על עצמך ועצמיותך. את בסך הכל ילדה בת 18 ואין שום סיבה בעולם שתשאי על כתפייך עומס רב כל כך. ילדונת יקרה- המשיכי בחייך בלעדיו. המשיכי וחַיְי

 

[gloria11]

אי הבנה

הציטוט שהתייחסת עליו לא היה לגביו אלא לגביי למה הדרך שהוא רוצה שאני אגיב בה לא נראית לי לעניין - התכוונתי שלי זה נראה כאילו להתייחס אל מישהו כשהוא מעוצבן באופן קבוע בלי לחשוב פעמיים אפילו ב"כן צודק" זה משהו שעושים כשמדבור במטורף שלא רוצים להתעסק איתו בכלל כי התגובות שלו מאוד לא צפויות. לא התכוונתי שהוא ממש משתגע למשמע דברים כאלה... - מתווכח - זה כן...

 

[s h o o s h a]

כולי תקווה שאני טועה בהבנתי

 

[seeyou]

How to Deal with Conflict../images/Emo140.gif

מה שרואים מכאן לא רואים משם בזוגיות מכול סוג יש צד אחד שמנסה כול הזמן לשנות את השני. כאשר יש בסיס רחב לזוגיות קל יותר "לשרוד" ... ישנם שני גורמים בזוגיות שלכם שמוסיפים מימד לעימות שלכם: -פער גילים -תרבות שונה תמיד יהיו לך פרצות בזוגיות(כמו לכולנו!) בגלל השוני בין בני אדם. צריך מאומנות לחליק את הסדקים ולא להפוך אותם לקרע. How to Deal with Conflict How to Deal with Conflict Document Author: Steve McCurley Date Posted: 4/00 Clarify what the problem is; clarify what the problem is not. Identify any commons goals, values, assumptions. Experiment until you find an approach that gets through effectively. Keep conversations focused on issues, not personalities. Use simple wording to explain your position. Practice your position in advance until you know it well and can say it effectively. Rehearse positive interaction before the meeting. Keep your attitude positive. Clarify what you want/need from the other person. Distinguish between the two. Watch out for old attitudes that are interfering with your current effort. Make sure your body and verbal language are in agreement. Don’t get sidetracked into irrelevant arguments. Speak in private if a difficult issue must be addressed. Don’t take their dislike personally. Don’t discuss them with other people. The walls have both ears and mouths. Set a limit on what you will put up with and stick to it. Remember that you are not God. ‘Winning’ may only mean arranging a tolerable working relationship, not solving all their personality defects. Treat them nice, anyway. If may make them like you or it will, at worst, simply confuse them keep smiling יוסי

 

[gloria11]

תודה

הלוואי שזה היה פשוט כל כך

 

[seeyou]

אלו היסודות-שום דבר לא פשוט!

גם ללמוד ללכת לוקח זמן! תשאלי כול תינוק! Do not be desirous of having things done quickly. Do not look at small advantages. Desire to have things done quickly prevents their being done thoroughly. Looking at small advantages prevents great affairs from being accomplished. Author: Confucius BC 551-479, Chinese Ethical Teacher, Philosopher

 

[חידון בחרוזים]

לא תומכת מספיק לא מפרגנת

את מרגישה ש- יש משהו אבל את לא יכולה להצביע במדוייק או לפרט את יכולה לתת בערך דוגמאות. לכי עם הרגשות שלך, כשאין משהו פיזי להצביע עליו כגורם הולכים עם התחושות, הבחור צריך להתבגר ממספר בחינות את בעצם "הולכת סביבו על קצות האצבעות" את מבטלת עצמך לרצונותיו לרגשותיו לפגיעותו. הבחור אולי בן 25 אבל נראה לי שמבחינה נפשית את הבוגרת ביחסים ביניכם, וחישבי טוב טוב אם את מעוניינת לבסס קשר לכל החיים עם האדון, כי ייתכן שתתעוררי עוד 20 שנה ותראי שאת כבר לא קיימת כי ביטלת עצמך לחלוטין כדי "לרצות" אותו ואז יהיה מאוחר מידי. מותר שתהיה לך דעה שונה את לא חייבת "ללטף לו את הנוצות" כל פעם שמשהו לא מתנהל כמו שהוא רוצה והדבר מרגיז אותו, עצם זה שהדברים הקטנים האלה משפיעים עליו בצורה כל כך קשה מראה על חוסר בגרות. חוץ מזה בלי קשר הבחור צריך ללכת לייעוץ / טיפול בקשר לחוויות הילדות הקשות שעבר.

 

[איש המערות]

אני חולק עלייך

אינני חושב שתמיכה פירושה אמירת "אתה צודק" לכל טענה. לפעמים דווקא התעמתות והצבעה על דרך אחרת הינה תמיכה. אינני חושב גם שהרקע שלו מצדיק התנהגות מיוחדת כלפיו (יש הבדל בין הבנה של השפעת הרקע לבין התנהגות מיוחדת כלפיו). אני סבור שככל שתתנהגי אליו בכפפות של משי בגלל הרקע שלו, כך תעזרי לו לקבע ולהנציח את "עובדת" היותו מסכן - כלומר לא תעזרי לו להשתנות ולהתגבר על הטראומה. יתרה מזו - עלייך לשמור על הגבול שמעבר לו תתחילי לבטל את עצמך. לפעמים עדיף לא להגיב או למשל במקרה של פגיעה בקופסא של הדיסק, לאמר פשוט "חבל" ולא יותר מכך. לגבי הדיבור באנגלית - אל תנסי לדבר אנגלית מושלמת והיכן שקשה לך עם זה תתחילי לשלב מילים או חלקי משפטים בעברית. תסמכי על האינטיליגנציה שלו שתאפשר לו ללמוד די מהר ומאידך לך לא יהיו מעצורים בהתבטאות. בהצלחה

 

[gloria11]

תודה לכולם

על התגובות, כתבתי על הבעייה בשלושה פורומים נוספים וכאן קבלתי יותר תגובות מבכל פורום אחר, וגם הרבה יותר לעניין. תודה

 

[סייבר12]

חברך הוא טיפוס יקה פוץ, ואת רק ...

תסבלי במחיצתו, הוא יודע הכל , את תמיד אשמה, וכו' חבל על זמנך אני מכיר טיפוסים כאלה ובסוף יש רק פיצוץ ביחסים ואני מאחל לך לחפש ולמצוא טיפוס גמיש יותר שלא עושה עינין מכל דבר.

 

[gloria11]

יכול להיות

אבל אני אוהבת אותו...

 

[adam33]

פילוסופיה

יש לי הרגשה שאת כל כך חכמה עד שאת בעצם בזה לו בליבך. יש בך שליטה עצמית לכל מה שאת עושה ויש בך התבוננות על עצמך מלמעלה. ולכן את מתעצבנת עליו כשהוא "בוכה" על שטויות. אבל זה אינו כך. את לא יכולה לעמוד במשבצת שלך ולנסות לחשוב כמוהו. את צריכה לעמוד במשבצת שלו ורק אז תוכלי להבין אותו. לפעמים הדברים הקטנים הללו הם הדברים הכי חשובים לו בעולם יותר מדברים שלכאורה הית חושבת שאמורים לכאוב לו יותר. ולכן. תנסי לעמוד במשבצת שלו. להביט אחרת. ואם את לא יכולה, אז לפחות תעמידי פנים שאת מזדהה איתו. כי הוא רגיש לציניות והתנשאות. בהצלחה.

 

[gloria11]

וואו

חלק ממה שכתבת כל כך נכון, שזה מפחיד ממש. לגביי לנסות להסתכל על כל זה מנקודת המבט שלו - זה מה שאני מנסה לעשות כל הזמן, ואני חושבת שבסך הכל אני די מבינה גם את זה... ואני מאמינה שאני צריכה באמת להשתדל יותר לבוא לקראתו ולהיות עדינה יותר בכל מיני דברים כאלה... במיוחד בגלל הרקע שלו והעובדה שהוא רגיש יותר השאלה היא אם בכל זאת אני צריכה לדבר איתו על כל העניין הזה בשביל העקרוניות שבדבר - כדי להבהיר שזה משהו שהוא בכל זאת צריך להתגבר עליו במובן מסויים... וגם בשביל עצמי - אני בעצמי מאוד רגישה לדברים ועדיין אני מאמינה, שהגישה שלו כאן מאוד לא נכונה... הקיבעון הזה של "כשאני מעוצבן, ואפילו בגלל הדבר הקטן ביותר, אל תגיבי במשהו שאינו במפורש 'אני מבינה אותך/כן...' כי זה מראה חוסר תמיכה" פשוט משגע אותי. מאז שכל העניין הזה עלה זה אני מרגישה שאני לא יכולה פשוט לשכוח מזה - אנחנו מדברים ושמחים והכל כביכול בסדרף אבל אני לא שוכחת מזה וזה מכרסם בי. מצד שני, אני כאילו יודעת בתוכי ש"אין עם מי לדבר", אני נורא רוצה לתת לו את הקרדיט שהוא מסוגל להבין את זה, אבל אחריי הניסיון שכבר היה (היה יותר מאחד... אבל לא הרבה יותר) פשוט אין לי מושג איך לגשת אליו עם זה.

 

[gloria11]

המשך ל"חלק השני" שהזכרתי

אני מפחדת שאני צודקת בזה, ושהוא באמת לא יבין, ואם זה מה שיהיה אני לא יודעת מה עדיף - לשתוק, כי אני רוצה להמשיך את הקשר, או... שאולי הקשר יסתיים בכל מקרה כי אולי אין לו עתיד. הבעייה נובעת גם מזה, שהוא בדרך כלל פתוח לאפשרות שהוא אולי טועה, והוא מאוד חכם, ובהחלט גם מודע לחוכמה שלו. אני מאוד מעריכה אותו בזכות הרבה תכונות מיוחדות שיש לו, אבל בכל זאת, אני מרגישה שגם בגלל הגיל, הוא קצת פחות פתוח לאפשרות שהוא טועה, ולא מסוגל לראות דברים מסויימים. היו גם דברים אחרים שגרמו לי חשוב באופן דומה. גם כשפחדתי פחד מוות מאנטימיות היה מאוד מאוד קשה להסביר לו "למה אנחנו מחכים", והוא לא ממש הבין, עד שהייתה הפעם הראשונה, והייתי מכווצת מאוד מרוב פחד - מה שגרם לזה לכאוב הרבה יותר, בגלל זה אפשר להגיד שזה נמשך בערך חצי דקה - לא נתתי לזה להמשיך יותר מזה, והוא סוף סוף נבהל וקלט (לפחות לכמה שבועות). כמה הייתי צריכה להודות על הסבלנות שהוא הפגין... כמה זמן לקח לי לסדר את המילים בראש "זה שאתה נשאר חבר שלי עדיין לא הופכת את ההמתנה הזו להמתנה סבלנית... אתה פשוט לא יכול לכפות את זה עליי ואתה יודע את זה... אבל כל הדיבורים האלה ממש לא מראים סבלנות" (עכשיו, זה סיפור לגמריי אחר, עם המון פרטים... זה לא שהוא באופן קבוע האיץ בי... זו פשוט דוגמא לחוסר הבנה ודי חוסר רצון להבין באופן מובהק) אני מרגישה שאני תמיד צריכה להיות ה"ראש גדול" גם כשהעיה היא שלו וגם כשהבעיה היא שלי. אני לא מרגישה שהוא מנסה מספיק להבין אותי, כשמדובר במקרה שאני צריכה להתגבר עליו, וזה עוד גורם לי לרצות פחות להתנהג בהבנה כלפיו, אבל אני לא נותנת לרצון ב"נקמה" לשלוט בי, לפחות לא במודע, ומנסה בכל זאת להבין אותו כשמדובר בו. אבל בנוסף לכל זה אני תמיד מקבלת ממנו את ה... מסר הזה של "אני הבוגר, ו... לך יש עוד הרבה ללמוד" (דבר שאני מסכימה איתו, אבל באותה מידה מאמינה שגם לו יש הרבה ללמוד ממני) - אני לא בן אדם ששותק (למרות היותי ביישנית), אבל אני מוצאת את עצמי שותקת. מנסה להבין יותר ממה שאני מרגישה שמנסים להבין אותי. חושבת על כל דבר מאלף צדדים אפשריים. מנסה להסתכל באופן הכי אובייקטיבי על המצב, ומתייעצת עם אנשים (או יותר נכון מעמידה לפניהם את כל הצדדים הקיימים ומנהלת בעצם שיחה עם עצמי לפניהם שעוזרת לי להבין ולהחליט). מאוד משתדלת להבין אם אני טועה ואיפה אני טועה כדי להיות טובה יותר כבן אדם וכחברה, וזה מבלי לבטל את עצמי כבן אדם ובלי ליטול על עצמי אשמה מיותרת רק כדי להמשיך להיות איתו בלי ריבים... אבל... אני מפחדת ללכת לאיבוד בכל זה.

 

[seeyou]

חושבת על כל דבר מאלף צדדים אפשריים.

כול הכבוד! יש לך גישה טובה לחיים. למרות זאת, עם כול המאמץ שלך לא בטוח שאפשרי "להמשיך להיות איתו בלי ריבים..." לכול אדם יש דרך מחשבה יחודית . מה השוני בין חכם לפיקח? הפיקח יודעה לצאת מכול בעיה החכם יודעה לא להכנס בה.

 

[gloria11]

*

לרגע לא השלתי את עצמי שאפשר באמת להחזיק קשר בכלל בלי ריבים, ברור שיהיו מדי פעם כל מיני חיכוחים... זה אפילו לא נשמע כמו מערכת יחסים עם אין ריבים מדי פעם... התכוונתי בלי הריבים הענקיים מהסוג הזה, על דברים עקרוניים מאוד, ריביפ שנראה כאילו לא ניתן להגיע בהם לפשרה.