תקראו לי מוזרה....
אבל היום פתחתי את הארון, החלטתי לעשות קצת סדר... אני חושבת שהגיע הזמן
וככה, כשאני על הסולם, פתאום עבר לי מין הבזק מהיר, שבריר זכרון... לא ידעתי בדיוק מה זה... אז חיפשתי. ואז מצאתי את כל הספרים שהיו לי בילדותי... אם מישהו מכם זוכר.. היו אז ספרים של ציפי שביט, ואליהם מצורפות קלטות... אז הקלטות כנראה שאבדו מזמן.. אבל הספרים נשארו. אז דפדפתי באחד הספרים.. ספר שנקרא "המשפחה שלי" עיינתי להנאתי, הבטתי בציורים.. ופתאום נתקלתי בשיר מסוים.. אז אני מצרפת את השיר.... שיר עצוב מאת יהונתן גפן לענת יש שערות שחורות-שחורות כמו לאמא, ויש לה עיניים חומות מאירות וצחוק מתגלגל בהמון חצרות כמו לאמא. לענת - לפעמים - יש על לחי דמעות כמו של אמא. ואלפי סיפורים, אגדות ושירים, מילים של שמחה, חברות, חברים, כמו לאמא. אך לכל הילדים יש אמהות, ורק לענת אין אמא. _________________________________________________________ אני זוכרת שכשהייתי קטנה, אף פעם לא הבנתי את המשמעות של השיר הזה.. חשבתי לעצמי "מה, אמא שלה הלכה והיא לבד בבית? טוב, לא נורא, היא עוד מעט תחזור, בטח הלכה למכולת..." והעברתי דף מהר מהר.. כמה שהייתי תמימה.. איך לא הבנתי... זה אפילו לא היה בכיוון... והסתכלתי על התמונה.. ילדה עומדת בחלון.. עננים אפורים.. בובה ביד... ומחכה.. כנראה למשהו שלא יגיע...
אבל היום פתחתי את הארון, החלטתי לעשות קצת סדר... אני חושבת שהגיע הזמן
וככה, כשאני על הסולם, פתאום עבר לי מין הבזק מהיר, שבריר זכרון... לא ידעתי בדיוק מה זה... אז חיפשתי. ואז מצאתי את כל הספרים שהיו לי בילדותי... אם מישהו מכם זוכר.. היו אז ספרים של ציפי שביט, ואליהם מצורפות קלטות... אז הקלטות כנראה שאבדו מזמן.. אבל הספרים נשארו. אז דפדפתי באחד הספרים.. ספר שנקרא "המשפחה שלי" עיינתי להנאתי, הבטתי בציורים.. ופתאום נתקלתי בשיר מסוים.. אז אני מצרפת את השיר.... שיר עצוב מאת יהונתן גפן לענת יש שערות שחורות-שחורות כמו לאמא, ויש לה עיניים חומות מאירות וצחוק מתגלגל בהמון חצרות כמו לאמא. לענת - לפעמים - יש על לחי דמעות כמו של אמא. ואלפי סיפורים, אגדות ושירים, מילים של שמחה, חברות, חברים, כמו לאמא. אך לכל הילדים יש אמהות, ורק לענת אין אמא. _________________________________________________________ אני זוכרת שכשהייתי קטנה, אף פעם לא הבנתי את המשמעות של השיר הזה.. חשבתי לעצמי "מה, אמא שלה הלכה והיא לבד בבית? טוב, לא נורא, היא עוד מעט תחזור, בטח הלכה למכולת..." והעברתי דף מהר מהר.. כמה שהייתי תמימה.. איך לא הבנתי... זה אפילו לא היה בכיוון... והסתכלתי על התמונה.. ילדה עומדת בחלון.. עננים אפורים.. בובה ביד... ומחכה.. כנראה למשהו שלא יגיע...