אנקדוטה
ביוני נאחרון בצרפת, ביום שנראה רגיל עם שמיים ללא ענני עדשה, בטרמיקה רגילה אך מעט שבורה עם מוקד חמקמק, צועק עלי מדריך הדאיה: "אתה לא בישראל! מדוע אתה נסחף עם הרוח. זו לא טרמיקה זה גל" גל? נראה לי לא הגיוני. המדריך שמכיר את האזור יודע אם הרוח יותר מ 25 קמ"ש יש שם גלים. אם לא היה מסביר לי הייתי מטרמל כרגיל, והרוח היתה סוחפת אותי אל מאחוריו. היתי בטוח שסתם פקששתי את המוקד של טרמיקה קשה. למעשה מה שהוא לימד אותי לעשות זה שאם בהרים יש רוח אז לחשוד בכל טרמיקה כגל. יש לשים לב אם צריך כל סיבוב למשוך יחסית הרבה אל הרוח בכדי להשאר בעילוי. אם זה המצב, לראות ולסמן את המקום של הכנף הפנימית על פני הקרקע. עכשיו למרכז סביב הנקודה הקרקעית מבלי להסחף. יותר מאוחר יצא לי לתרגל לבד. בגלים חלשים שכאלו, זה ממש מרגיש כמו עוד טרמיקה, וצריך הרבה אמונה ושכנוע עצמי בכדי לנסות לשחק אותה גל. גם החתך האורכי קטן ולא ניתן היה לטוס כמו ברכס בקוים ישרים. לדעתי, בארץ הדבר מצוי יחסית הרבה. דואי מגידו מכירים גל שנוצר מאחורי הכרמל בדרך קבע.
