תקציב המדינה

[סוציאל דמוקרטי]

תקציב המדינה

1. ע"פ ידיעה של הפרשן הכלכלי סבר פלוצקר בעיתון "ידיעות אחרונות",
התוצר הצפוי במשק לשנת 2014 יעמוד על כ-1,200 מיליארדי שקלים.

2. תקציב המדינה לשנה הנוכחית ע"פ ספר התקציב הוא 405 מיליארד שקל.

כלומר גודל התקציב בשנת 2014 יעמוד על כ-33.75% מהתוצר בלבד (לעומת לפחות 50% ברבים ממדינות אירופה).
נשאלת השאלה, מדוע גודל התקציב הוא כל כך נמוך? למעשה הנמוך ביותר אי פעם (ככל הידוע לי).

 

[ai21]

צריכות להשאל מספר שאלות חשובות.

1. מהו הגרעון הרצוי?
במדינות אירופה מדובר על תקציב גרעוני גבוה במיוחד.
גרעון הוא מנהג הרסני במיוחד - שבו לשם חלוקת הטבות לבוחריה המפלגה השלטת משעבדת את עתיד התושבים - מכניסה אותם לחובות.
בישראל של העשור האחרון לעומת זאת, שומרים על גרעון הנמוך מקצב האינפלציה+קצב הצמיחה,
כך שבטווח הארוך זה לטובת התושבים.

לאחר מכן עולה השאלות:
2. מהו אחוז המיסוי האופטימלי לכל סוג מס?
אחוז מס חברות גבוה מדי מבריח חברות יצרניות. וחדשניות, וגורם לאבטלה ומיתון.
אחוז מס הכנסה גבוה מדי מעודד מקלטי מס והעלמות מס, ומפחית פריון עבודה.
אחוז מע"מ גבוה - פוגע בעיקר בחלשים,
ומיסוי נדל"ן גבוה - פוגע בחלשים באופן קשה במיוחד.

3. מה הצורה האופטימלית לחלק שירות מסויים?
יש ויכוח גדול האם חוסר היעילות במגזר הציבורי הוא "גזירה משמים" או שיש דרכים להפחיתה.
למשל - במצב שיש וועד עובדים גדול וחזק, הוא תמיד יוכל לסחוט עוד ועוד הטבות - מפוליטיקאי שרק רוצה שקט תעשייתי.
ומצד שני - תמיד יש לך הרבה יותר "מתנות" שתרצה לחלק, מאשר תקציב נוסף..
לכן, נוהגים לקחת שירותים שבהם השירות הממשלתי הינו ברמה נמוכה מדי - ולהפריטן.
הפרטה כזו מעבירה את התשלום מהכיס הממשלתי לכיס הפרטי (ולכן מפחיתה את "תקציב המדינה") אבל חשוב מכך - מאפשרת לאזרח לבחור את רמת השירות רמת המחיר, וספק השירות.
הכי חשוב - ומאפשרת ליזם להפחית את הבזבזנות לטובת רווחים - שיושקעו במקום אחר.

 

[סוציאל דמוקרטי]

מספר תשובות

1. רוב הממשלות שומרות בתוואי רגיל על גרעון נמוך.
לגרעון גבוה יש תפקיד בזמן משבר, בו ההכנסות ממיסים נמוכות
והממשלות על מנת לייצר מנועי צמיחה, משתמשת באופן זמני בגרעון יחסית גדול
כמשאב זמני לצאת מהמשבר.

2. גם הטענות בדבר מיסוי גבוה שפוגע, הוא בעל הטיה אידיאולוגית יותר מהוכחה בשטח.
ראה הדוגמה הסקנדינבית כעדות סותרת.

3. גם זה הוא יותר דעה מאשר עובדה.
א. רוב הוועדים אינם סחטנים, וחלק משמעותי מהם הם וועדים קטנים שהוקמו לאחר ניצול תעסוקתי מחפיר.
ב. יעילות המגזר הציבורי היא פונקציה לאו דווקא של העובדים שרובם בסדר גמור, אלא של ההשקעה הממשלתית במגזר הציבורי שהוזנחה בישראל.
ג. לא כל הפרטה משרתת את ייעודה וישראל היא דוגמא שבה רוב ההפרטות העבירו נכסי ציבור לידיהם של טייקונים מעטים, תוך הרעת השירות
דוגמא: הפרטת אחיות בתי הספר.

 

[ai21]

מספר השגות

1. מאז שנת 2001 רוב המדינות המפותחות נמצאות בתהליכי "המרצה" שונים.
מאז שנת 2008 - הדבר הוביל לגרעונות חריגים מאוד.
כשמדובר על תקציב גרעוני במשך 6 עד 13 שנים, ולא רואים סוף לגרעונות, קשה לטעון שמדובר ב"אמצעי זמני".
שהרי אם ממשלה נכנסת לגרעון וחובות היום - היא מחלקת היום הטבות לבוחריה.
ואם ממשלה היום מפחיתה גרעון - היא צריכה לעשות קיצוצים, להעלות מיסים ומסתכנת בהדחה.

2. הטענה על מיסים היא עובדתית ולא מוטית.
שהרי חברות נוטשות בפועל פעילות בגלל מדיניות מיסים, ומס הכנסה בהחלט משפיע על העלמות מס (חוקיות ובלתי חוקיות).
לכן כל מדיניות המיסים צריכה להיות מדודה ושקולה.
זה ממש לא אומר שאסור להעלות מיסים - אלא שמדיניות העלאה חדה במיסים - היא מתכון בטוח לכישלון.
במדינות סקנדינביה לא העלו מיסים בעשורים האחרונים - אלא להפך: היו הפרטות והורדת מיסים.
בזמנו כשהמיסים היו גבוהים, חברות העבירו את ההנהלה למדינות אחרות כדי לחמוק ממיסוי. שמעת למשל על איקאה?


3. א. בחברות ממשלתיות יש תופעה די קבועה של וועדים סחטנים.
זה לא רק עניין של סחיטת משכורות עתק והטבות.
יש גם למשל מצב שבו לא מבצעים שדרוגים - כי שדרוג כזה יגביר יעילות ויגרום לפיטורים.
תופעה כזו תגרום לפשיטת רגל בחברות פרטיות - ולא קיימת שם כמעט בכלל, אבל נפוצה מאוד בחברות ממשלתיות.
במצב כזה הפרטה יכולה לגרום לצמיחה.

ב. ברור שיעילות המגזר הציבורי מושפע מבעיות ניהול. זאת בדיוק הטענה.
בתור התחלה - הניהול מוביל לשירותים מונוליטים שלא נותנים מענה לחלק מהציבור.
אבל כשיש לך עכשיו חברה ציבורית במצב קשה, והשקעות שהיו בה נכשלו,
אז הפרטה יכולה לשפר מאוד את המצב.
לכן למשל יישמו רפורמה בחינוך בסקנדינביה והפריטו את מערכת החינוך.
כדי לפתוח בית ספר חדש, צריך רק לעבור קורס בין יומיים.

ג. ברור שניתן לנצל את ההפרטות לרעה. המתכון לכך מאוד פשוט.
במצב שבו תעשה דה-רגולציה ותאפשר לכל המעוניין בכך להיכנס ולהתחרות בשירות הקיים. והממשלה יוצאת מהמשוואה.
המדינה לרוב מעדיפה לא לעשות זאת, ומשמרת הטבות מופלגות בחברות שנמכרו.

אם תיקח למשל את הרפורמה עם האחיות: הממשלה ממש לא עשתה הפרטה לשם הפרטה. היא השתמשה בהפרטה ככלי - כדי להפחית את מספר האחיות בבתי הספר (יש בישראל מחסור חמור באחיות). המשמעות היא שיש לך יותר אחיות בבתי החולים, ויותר כסף במערכת החינוך לדברים אחרים.

 

[paretomc]

הכל אפשרי, השאלה היא מה המטרה

יחס תקציב המדינה לתוצר אכן נמצא בין המדינות בהן המגזר הציבורי והשירותים לאזרח מצומצמים יחסית.
עוד לא נמצא החוק שקובע מה היחס ה"נכון" בין מסים לתוצר.
יש מדינות, כמו ישראל לפני 40 שנה בהן היחס הוא גבוה מאוד, ומדינות כמו אחרות בהן היחס נמוך מאוד.
אין פונקציה ישירה או הפוכה הקושרת בין מסים, שירותים ציבוריים ל...

1. רווחת האזרחים
2. רמת החיים בהשוואה בינלאומית
3. פערים בתוך החברה

יחד עם זאת ברור שמדינה שלא לוקחת אחריות על בריאות, חינוך ובטחון פנים, שלושת מרכיבי הרווחה המשמעותיים והשוויוניים ביותר, פוגעת בשוויון ובצמיחה גם יחד.

גם אין חוק שאומר שבהכרח שירות ציבורי יעיל פחות מפרטי
יחד עם זאת, לטעון שרוב ההפרטות בישראל כשלו זו טענה לא מבוססת - מה הפרמטרים לפיהם נבחנת הצלחה או אי הצלחה?
לא כל הפרטות הן צים וכי"ל, בהן הועברו נכסי ציבור לגורמים פרטיים, כנראה ללא תמורה הוגנת, ואף בהן לא ברור בהכרח מה גובר - העלות או הנזק. (כמוך, אני חושב שהנזק)
באילו מובנים הלאמה ומכירה מחדש של בנקים, קרנות פנסיה מושחתות היתה רעה? ובאילו טובה?
באילו מובנים הפרטת תעשיות בטחוניות היתה רעה? האם הנזק רב על התועלת?
האם ניתן להצהיר שהפרטת בזק גרמה לייקור שירותים, העברת נכסים מידי הציבור ופגיעה בו? לדעתי לא.

 

[סוציאל דמוקרטי]

הדבר שמנחה אותי

שרמת איכות החיים הגבוהה ביותר היא במדינות הסקנדינביות
בעלות המיסים והשירותים הממשלתיים הגבוהים ביותר.
ורמת האי-שיוויון, מצד שני, הנמוכה מאוד.

ארה"ב לעומת זאת, היא מעצמה כלכלית (בעלת מיסים ושירותים נמוכים)
אך מצב רבים מהאזרחים לא תואם לסטנדרט של עולם מערבי.
(שכונות עוני נרחבות, גיטאות, וחוסר נגישות בסיסי לשירותי רפואה)

 

[paretomc]

אבל זה לא נכון!

יש מדינות עם שיעורי מס נמוכים - שוויץ, אוסטרליה, אירלנד בהן הפערים אינם עצומים כמו בארה"ב, המיסוי נמוך והתוצר גבוה.
פערים בחברה הם אכן דבר רע לרווחה של כולנו אבל מסים הם לא בהכרח הפתרון
&nbsp

 

[סוציאל דמוקרטי]

אירלנד

הכניסה את עצמה לתעלולים בנקאיים פיננסיים וכלכלתה כמעט נפלה לטמיון
רבים מאזרחיה איבדו את כל עולמם.

בשוויץ יש מיסים עקיפים גבוהים.

אוסטרליה ממוסה יותר מבישראל. והפערים בה גם גבוהים.

על מנת לצמצם עוני ואי שיוויון, צריך מדיניות אסטרטגית המטפלת בבעיה.
וזה, מה לעשות, דורש כסף והשקעות לטווח הארוך, וכסף מגיע ממיסים
כיוון שלכל האזרחים צריך להיות אינטרס שהשכן ליד לא יחיה בעוני מחפיר.
זאת המשמעות של חברה ערכית וסולידרית.

כמובן שכל השקעה מצמצמת עוני, מחזירה את עצמה דה ריבית בטווח הארוך,
כך שאני אף פעם לא הבנתי את ההתנגדות לתוכנית כל כך חיובית שכזאת.

 

[paretomc]

אני מסכים איתך. הפערים בישראל גבוהים, המסים הישירים נמוכים

הפערים בישראל אכן גבוהים וצריך לפעול לצמצמם.
המסים הישירים אכן נמוכים, בעיקר על הכנסה מהון ובפרט נדל"ן, וצריך להעלות אותם.
המסים העקיפים גבוהים, וצריך לצמצם אותם.
&nbsp
אבל, ההנחה שצמצום פערים ועליית מסים בהכרח קשורים זה בזה לא מבוססת כלל.
הטענה שמדינות עם מסים נמוכים צומחות פחות פשוט לא נכונה.
אירלנד אכן נפלה אך עדיין התוצר לנפש אצלה גבוה יחסית והשוויון במצב טוב יחסית לעולם המערבי.
גם אם לא, אין בעיה להביא דוגמאות שכנגד ממדינות מזרח אירופה וגם ממדינות צפון אירופה והסקנדינביות שחוו משברים לא פחות חמורים.
&nbsp

 

[סוציאל דמוקרטי]

אין אכן מחקר כלכלי

שמוכיח קשר בין גובה המיסוי לגודל הצמיחה.

אך מטרת הממשלה היא להעלות את איכות החיים (לא רק רמת החיים)
של מירב האזרחים בה. וזאת עושים קודם כל ע"י דאגה לחלשים ביותר בחברה
ותוכניות כאלה דורשות מימון מתמיד כחלק מהסכמה חברתית רחבה
של "ישראל ערבים זה לזה". זה דורש הסכמה על מיסוי והבנה שמיסים הם גם דבר חיובי.
כיוון שהם מאפשרים השקעות שיוצרות חברה בריאה:

השקעות בחינוך לכולם, ושירותי רפואה נגישים לכל ומדינת רווחה, כל זאת תחת עולם תעסוקה קפיטליסטי ותחרותי.

 

[Kayben]

השרשור רווי אידיאולוגיה וחבל

להצביע על 3 עובדות ואז לטעון שיש ביניהן סיבה ותוצאה זו פשוט לוגיקה גרועה.
לנתח את מדינות סקנדיביה כאילו המס הגבוה הוא הגורם המוביל והבלעדי של ההצלחה שלהן זה די עלוב.
דה מרקר, עיתון בעל אידיאולוגיה קפיטליסטית לחלוטין עשה סדרת כתבות על המדינות הסקנדיביות כדי להראות היכן הן מצליחות.
&nbsp
בקיצור, נראה שבאת להטריל.
כדי לאזן:
זה נחמד להגיד "מס מדכא תמריצים" אבל השאלה היא מי משלם את המס (בסיס המס). כמה הוא משלם ומהם אחוזי הגביה האמיתיים. לגבי חברות יצרניות, השאלה באמצעות מה הן מייצרות. באמצעות ידיים של פועלים או באמצעות ידע ומכונות.
מפעלי ידיים יצרנים נוטים לעבור למדינות שבהן העבודה זולה ואילו מפעלי ידע נוטים להתבסס במדינות שבהן יש עובדים עם ידע.
מדיניות המס היא שיקול משני הרבה יותר כי כל חברה בינלאומית ש"מכבדת את עצמה" יודעת להתחמק ממס מצויין לא משנה איפה היא ממוקמת פיסית.
חברות בינלאומיות עובדות ככה. מרכז הפיתוח בישראל. מפעל הייצור בסין. המטה/החברה רשומה באיי קיימן.
לכן הן אדישות למדיניות המס בכלל.
&nbsp
בישראל בסיס המס (כמות האנשים שמשלמים) היא מאוד נמוכה, זאת תוצאה של שכר במשק שהוא מאוד נמוך.
לכן גם אם היינו רוצים לקיים משטר של מס גבוה, כנראה שזה היה נתקל בקשיים גדולים. כי כמה אפשר להעמיס על פלח אוכלוסיה מצומצם. משכורת של 15,000-20,000 במונחים מערביים זה לא הרבה. בישראל זה נחשב המון, זה כבר עשירון תשיעי פלוס.
&nbsp
בקיצור, במקום סיסמאות ותיאוריות שמופרכות שהרבה מהן זה קשקוש תיאורטי הן הסוציאליסטי והן הקפיטליסטי.
בואו ננסה להסתכל במציאות ולהבין למה הדברים כמו שהם.
&nbsp

 

[סוציאל דמוקרטי]

לא באתי להטריל

אידיאולוגיה היא חלק מהפוליטיקה וקביעת המדיניות
כי אידיאולוגיה היא השקפת עולם, ועל בסיס זה נבחרים בבחירות.

ברור שיש יותר פרטים על מיסוי, כמו מי משלם יותר ומי פחות.
אני רק התרכזתי על העקרונות הכלליים.

כדי שיותר אנשים ירוויחו יותר ויגדילו את בסיס המס,
צריך קודם להשקיע בהם בהכשרה מקצועית וחינוך (זה לא יקרא מעצמו)
ולכן צריך הכנסות מדינה, דהיינו, מיסים.

פלח האוכלוסייה המצומצם לא משלם כל כך הרבה, כיוון שהמיסוי הישיר בארץ נורא נמוך.
נכון ש-2 העשירונים העליונים משלמים 80% מהמס, אבל זה לא בגלל שהם משלמים הרבה מס
זה בגלל שכל 8 העשירונים האחרים, הם בעלי שכר נמוך (ולכן מיסוי נמוך מצידם, רק 20%).

 

[Kayben]

אין לי בעיה עם אידיאולוגיה

אבל יש לי בעיה שמתחילים להתייחס לאידיאולוגיה כאילו היא האמת.
ואז מתחילים לבנות מגדל קלפים על אותם "עקרונות" שאינן אלא אידיאולוגיה.
&nbsp
דווקא בישראל קיבלו את העצה שלך והשקיעו המון בתקציב החינוך וגם באופציות החינוך.
אם תברר כמה סיימו תיכון בקום המדינה, כמה סיימו בגרות וכמה אנשים ניגשו לאוניברסיטה, תגלה שישראל זינקה קדימה עד שנות ה90. עממה, מהר מגלים שכל שקל נוסף שהשקענו, התועלת שמופקת ממנו במערכת הקיימת יורדת.
ע"י ניתוב מקסימום הילדים למגמות עיוניות או סמי עיוניות, חוק חינוך חובה עד גיל 18, הקלה בבחינות הבגרות ובדרישות.
הגיעו לבקושי 50% מסיימי בגרות מלאה. כאשר רק 10% מהילדים מצליחים לסיים עם 5 יח' מתימטיקה.
תנאי נדרש למקצועות מתקדמים.
&nbsp
כלומר כבר היום אנחנו נמצאים כנראה בסוג של אופטימום חינוכי, בכלים החינוכים הקיימים, בתקציב הקיים, ובתלמידים הקיימים.
לדעתי אפשר להגיע יותר רחוק, אבל על חשבון שיווין, ביצוע סלקטציות מקדמיות והשקעת המשאבים באופן יותר מדוייק ומצומצם.
&nbsp
לכן ההנחה שלך שהמפתח הוא בחינוך - אנשים ירוויחו יותר, היא לדעתי מוטעית. זה מיתוס.
לדעתי האמת נמצאת במקום אחר. היום לדעתי יש מחסור אדיר במקומות עבודה.
כלומר, באופן יחסי מעט מקומות עבודה מתחרים על היצע אנשים מאוד גדול ולכן המשכורות הנמוכות מסרבות להתרומם.
לפי ירון זליכה, החוסר תחרותיות במשק מוביל לחסימה של עסקים ושירותים ולכן פחות מקומות עבודה.
&nbsp
אני מסכים איתך שהמיסוי הישיר הוא נמוך. אבל נטל המיסוי הכללי, אני לא בטוח שהוא נמוך.
גם אם תעמיס על אותם "עשירים" מעשירונים 8-9 עוד כמה אחוזי מס, כנראה לא תחלץ את ישראל מצרותיה.

 

[סוציאל דמוקרטי]

לכל אידיאולוגיה

יש פרגמטיזם והיא לא קשיחה. אבל אידיאולוגיה כן צריכה להתוות
את העקרונות של הדרך שבה רוצים ללכת. כי אין "אמת מקצועית".

פיתוח התעסוקה הוא מאוד חשוב. אבל שלב החינוך תפקידו לא רק
לגדל ציונים, אלא גם ובעיקר לגדל בני אדם. יש לזה השלכה על תעסוקה ועל
איזה מדינה ערכית תיהיה פה.

המיסוי הכולל הוא מתחת ל-35% מהתוצר. זהו המיסוי הנמוך ביותר אי פעם בישראל.
הגדלת המיסוי לא צריכה לבוא ממעמד הביניים, אלא מאותם אלה שמשלמים מס שערורייתי נמוך:
1. מס על אוצרות הטבע
2. רווחים כלואים
3. מיסוי על שוק ההון
4. שוק שחור
5. פטורים שערורתיים בחוק לעידוד השקעות
6. מס ירושה
7. הפרשות מעסיקים מאוד נמוכות לביטוח לאומי.

ועוד...