תקציב המדינה - החלוקה :

[ם פ]

תקציב המדינה - החלוקה :

אילו היתה ניתנת לכם האפשרות לנהל את תקציב המדינה , כיצד הייתם מחלקים את ה"עוגה" בין משרדי הממשלה השונים , ולמה ? *דוגמא: (לפי סדר עדיפויות). 1.משרד הבריאות , כי... 2.משרד הבטחון , כי... 3.משרד החינוך , כי... וכך הלאה... מטרת השאלה היא לבדוק את דפוס ההתנהגות והחשיבה של הציבור אילו המושכות היו בידיים שלו. כך גם ניתן לבדוק האם הציבור מגובש בדעתו לגבי הדרך בה צריך לנהוג , וכמו-כן את הפערים בין תפיסת הציבור את המצב לבין תפיסתו של השלטון , ולהעריך מדוע הפערים הללו קימים , אם בכלל.

 

[קוקימן]

חינוך, אבל רק אם יתאפסו על עצמם.

ויפסיקו לבזבז את הכסף על מפקחים וביורוקרטיה ותוכניות לימודים "חדשניות" שלוקחות אותנו אחורנית. החינוך זה הכי חשוב... אחר כך בטחון-ותעתיק את אותה הסתייגות, בלי הפנסיות הכפולות, והבזבוז ... אחכ בריאות - שוב ...

 

[יאיר בן משה]

הקטנת תקציבי החינוך והבריאות

הפרטה של רוב פעולות הממשלה, עידוד הקמת בתי ספר פרטיים, רפואה פרטית. ביטול משרדי החקלאות והתיירות ואיחודם עם "מסחר ותעשיה". ביטול רוב רובם של מענקי עידוד השקעות. יקבע בחוק שתקציב הבטחון יכלול לא יותר מאשר 20 אחוז לסעיף כוח אדם, ולא 55 אחוז כפי שקיים היום. תקציב הבטחון יוגדל לשנה אחת, ולאחר מכן ילך ויפחת במשך חמש שנים, ובפרק הזמן הזה משרד הבטחון צריך לבצע את הפעולות המתאימות כך שהוא יהיה מיותר למעשה בתום חמש השנים. ביטול הסיוע הכספי לאוניברסיטאות והעמדת שכר הלימוד כך שיכסה את ההוצאות בפועל. כך שהסטודנט, כמו כל מי שמגדיל את כוח הייצור העתידי שלו, ישלם עבור השקעתו זו כמו כל משקיע אחר. ביטול החזקות והמנהגים והמורשות, החזרת הקרקע והמים למדינה, יצירת שפע היצע, והחכרת אוצרות הטבע לבני העם ללא אפליה וללא העדפות פוליטיות.

 

[ם פ]

מדוע לבטל את מענק עידוד ההשקעות ?

זה לא יבריח משקיעים פוטנציאלים ?

 

[יאיר בן משה]

כן זה יבריח כמה משקיעים פוטנציאלים.

אך זה יעמיד על בסיס ראלי את הברירה בין הון לעבודה. משמע יסלק המניע, דווקא באיזורים בהם יש חוסר תעסוקה, להעדיף השקעת הון (מסובסד), על פני שכירת עובדים נוספים. ככל שהסבסוד על ההון גדול יותר, כך משתלם להקים בישראל עסקים עתירי הון, ולהפחית הקמת מפעלים עתירי עבודה. המדינה רואה ברכה מעטה בכך שהון נכנס ויוצא. אך רואה ברכה רבה כאשר הון נכנס ומתחלק בין העובדים, מניע את גלגלי המשק, חלקו נספג באמצעות מסים על השכר ומסי הוצאות למניהם כמו מע"מ ומסי קניה ומכס. כאשר מסבסדים את ההון, רומזים למעשה למשקיע, "כדאי לך להעסיק חמישה עובדים בארה"ב או בגרמניה במפעל ליצור מכונות משוכללות, ולייבאן ארצה, ולפטר עשרים עובדים ישראלים". כי פעולה זו מקבלת מענקים. ואילו העסקת עובדים מקבלת הוצאות נלוות גבוהות ושביתות וועדים מיליטנטיים.

 

[ם פ]

נשמע לי קצת מוזר...

המענקים על ההשקעות דווקא אמורות להקל על המשקיעים להעסיק עובדים ישראלים , שנחשבים לכוח עבודה יקר , ולא להיפך כפי שאתה טוען. מה שאומר שאין סיבה שלא יפתחו בארץ מפעלים עתירי עבודה. בגלל היעדר המענקים הראויים המשקיעים מעדיפים את המצב שתיארת בו כדאי להם להעסיק עובדים בחו"ל , ליצר משהו , וליבאו.

 

[יאיר בן משה]

אתן לך דוגמה.

במפעל מכרות בדרום הארץ הכלכלן בדק ומצא שבשל סבסוד השקעות ההון, כדאי ליייבא משאיות של 100 טון כל אחת, שמחירן כמליון דולרהיחידה. כי בפועל העלות לאחר הסבסוד העלות הכוללת עבודה וחלפים וכדומה היא כ 9 דולר למ"ק עופרה. לעומת המצב כיום בו העלות היא 9.5 דולר למ"ק עופרה. החלופה הייתה כאמור להמשיך להפעיל את המשאיות הקודמות, (50 טון כ"א), הדורשות כפליים כוח אדם תפעולי, וכן תוספת כח אדם בתחזוקה וחלפים. דבר שפירושו עלות יקרה בכחצי דולר כאמור לעומת החלופה ההשקעתית. אך למעשה, העלות הכוללת ללא הסובסידה למשק הלאומי של המשאיות הגדולות היא כ 11 דולר למ"ק עופרה. משמע "חוק עידוד השקעות הון" גרם נזק של כ 1.5 דולר לכל מ"ק. זאת ועוד, בעקבות הבאת המשאיות הכבדות, פוטרו עובדים מיותרים, עלות אחזקת המשפחות והטיפול באבטלה ובנזקיה גם היא נופלת על כתפי תקציב המדינה. ובחישוב הנכון האמיתי יש להוסיף גם עלות זו לתחשיב הכולל. יוצא איפוא. שאותו חוק עידוד השקעות הון, שנועד לכאורה לתמוך באנשי דימונה וירוחם. הוא הגורם לפיטוריהם. הוא המביא לאבטלה הקשה בעיירות אלו, ולפגיעה סביבתית הנוצרת באותן ערים בשל כך. עיר בה יש מובטלים רבים גם החינוך נפגע וגם פרנסתו של בעל המכולת. וכל זאת נוצר יום יום בשל אותה תפיסה בולשביקית עבשה, הפועלת נגד התחרות החופשית, ולמעשה פועלת נגד רובנו. חשוב לציין, לא כולם נפגעים מהטמטום והאיוולת. יש פה ושם גם המפיקים אושר מהפגיעה והנזק. למשל אנשי האוליגרכיה, יבואני המשאיות הכבדות, ובעיקר המעכארים במסדרונות משרדי התמ"ס, וגם השרים כולל ראשי העיר של דימונה וירוחם שגוזרים את הסרט ומשתתפים בטקס קבלת משאיות הענק במפעל, והעיתונאים הכתבלבים המלווים את האירוע. זאת האמת, וכל שאר המידע והתחושות שיש לך הן פועל יוצא של אותם כתבלבים שאינם מבינים או שמסתירים את האמת.

 

[ם פ]

ומה לגבי מצב הפוך...

שבו חברת ענק מעונינת לנצל את הידע של האנשים כאן , נאמר בתחום ההייטק מזון או חקלאות , ורוצה לפתוח מפעל בדרום שקולט מאות עובדים ? למה לא לתת כתף למפעלים/חברות האלו ? זה יכול לגרום לעוד משקיעים לבוא , ולקיימים זה יכול לתת את הרצון להתרחב. דבר נוסף , צריך לקחת בחשבון שאוטומציה תופסת את מקומו של האדם , כך שזו בעיה גלובלית שיצטרכו לתת עליה את הדין.

 

[יאיר בן משה]

מדוע לפתח מפעל בדרום?

ומדוע נדמה לך שחברה תרצה לפתח מפעל בדרום? בעולם כלכלי חופשי חברה שרוצה לנצל את הידע של האנשים, תמקם את המפעל בקרבת מקום לאותם אנשים שאת הידע שלהם היא רוצה לנצל. כך נכון לעשות, אין הגיון להקים מפעל מסובסד קשות בקרית גת למשל, ולאלץ את רוב רובם של המהנדסים והטכנאים העובדים בו לנסוע כל בוקר וערב. ולבזבז זמן ודלק יקר. אין שום הגיון לתת מאה מליון שח לחברת קוקה קולה המעבירה את המפעל מבני ברק לאשקלון. הרווח מהנדל"ן שמשתחרר די בו כדי להצדיק את המעבר, אין צורך שמשלם המסים הישראלי יממן את חברת קוקה קולה במענקים. ואין ספק שאתה צודק באומרך שתפקיד האדם בייצור הולך ומצטמצם. והנושא הוא בעיה גלובלית. אכן אין צורך בעבודה כה רבה ובעובדים כה רבים, ויש לכן לסלק את "דת העבודה" ולעבור לשבוע עבודה קצר יותר ונעים יותר.

 

[ם פ]

כיצד תיישם את סילוק "דת העבודה" בלי

שזה יפגע במישהו ?

 

[יאיר בן משה]

סילוק דת העבודה, תפגע בעסקני

המפלגה הנושאת שם זה ומרעיהם. סילוק "דת העבודה" כמו סילוק של כל מטרד ושטות יפגע באותם המתפרנסים משיעבוד אחיהם, והמפיקים עוצמה מעבדות האדם לפולחן הממון והצרכנות. כשם ששחרור העבדים פגע בסוחרי העבדים ויצרני האזיקים ושרשראות הברזל. והמאבק בסמים פוגע בייצרני המזרקים, גם בנושא שחרור האדם מדת העבודה יהיו נפגעים. אך התרומה היא נפלאה ומצדיקה את אי הנוחות הזמנית של אותם כוהני הדת המשעבדת.

 

[שיר ורד]

מה דעתך על הרעיון הבא

מס חברות מדורג בהתאם לרוח החברה למספר משרות שכיר. להבהרת דברי אתן דוגמא. נניח שקבעו מדרגות מס של 10% ל 50,000 שח לעובד, 20% ל 100,000 שח לעובד ו 40% על כל סכום גבוה יותר. חברה שתעסיק 20 עובדים במשרות מלאות תשלום 10% מס הכנסה על רוח של עד 1,000,000 שח לשנה מס של 20% על הרוח שבין מיליון לשני מיליון שח ו 40% על כל שקל נוסף שהחברה מרויחה. כך, תגדל המוטיבציה של החברה, להעסיק יותר עובדים על חשבון השקעה הונית. בנוסף, צפוי פער ההכנסות לקטון, כי חברה תעדיף לקחת שני עובדים בינוניים מאשר עובד מצויין אחד אשר שכרו ותפוקתו כפולים משכר עובד בינוני. כמובן שצעד כזה צריך להעשות בהדרגה כדי לאפשר למשק לעכל את הרעיון ולהתאים עצמו לכללי המיסוי החדשים, אך חשוב שייעשה בנחישות ובעקביות לאורך מספר שנים קטן (10?).

 

[meitush123]

להקטין את תקציב החינוך?

לפי ההצעות שלך נגיע למצב של מדינת עולם שלישי! הקטנת תקציב החינוך=הגדלת השקעת ההורים(הכספית) בחינוך= אי שוויון בחינוך=מדינת עולם שלישי

 

[יאיר בן משה]

בצפון קוריאה יש שוויון בחינוך.

וכך היה גם במזרח גרמניה וברומניה של צאושסקו. גם בקובה, בה העשירים משתכרים פחות מרבע ממה שמשתכר עני מרוד בפלורידה, יש שוויון בחינוך. שוויון פירושו ביטול המצוינות, ביטול היוזמה, הורדת המערכת לרמת המכנה המשותף, שמעצם מהותו הוא הנקודה הנמוכה ביותר. שוויון הוא תמצית הרוע. אותה "מיטת סדום" היא כלי השוויון הקדום. היו מקצצים לארוכים, ומותחים את הקצרים. ולא בכדי חרבה סדום. כי במקום בו יש שוויון, אי אפשר למצוא אפילו עשרה צדיקים.

 

[ם פ]

אם כך ,יוצא שאתה מצדיק את meitush -

לא ?

 

[יאיר בן משה]

דומני שלא הבנת נכון, קרא שנית

את דברי ואת דבריו.

 

[ם פ]

סליחה , טעיתי .