תקיעות

ש איילת

New member
תקיעות

שלום, הייתי רוצה לשתפכם בסיפור שלי ואולי גם לקבל עצות ורעיונות איך ממשיכים הלאה.. יש לי תואר באדריכלות וניסיון של כשנתיים כשכירה +פרילנסרית בתחום של רישוי עסקים ומעט ברישוי בנייה. הבעיה היא ש: אמנם יש לי תואר באדריכלות אך עדיין איני רשומה בפנקס המהנדסים והאדריכלים ולכן איני יכולה כל כך להיות עצמאית. (מה גם שיש צורך עד כמה שידוע לי גם בחתימת מהנדס על תוכניות הגשה לעירייה ולא רק של אדריכל..אני צריכה לבדוק את זה). העניין הוא שאני יודעת ומנוסה בהכנת תוכניות הגשה לעירייה, בפגישות עם מהנדסי העירייה, בדרישותיהם ובעיניינים האדמיניסטרטיביים אבל איני בעלת רישוי חתימה. עד כה לא הצלחתי למצוא משרה במשרד אדריכלים מתאים..ואני עובדת כפרילנסית יחד עם מהנדס מבוגר שאינו נייד כל כך ולכן אין לי אפשרות לעבוד עמו בצורה שוויונית..כלומר: לתת שירות ללקוחות במקום מגוריי למשל מכיוון שהוא אינו יכול לבוא לראות את המקומות בעצמו (פעם אחת בלבד זה קרה וזה הלך טוב וקיבלתי חצי סכום מהתשלום על העבודה)..אז מה שקורה הוא שאני עושה עבודות ללקוחות שהמהנדס מביא ומרויחה כשכירה לפי שעות עבודה. והעניין הוא שאני לא מקבלת משכורת חודשית סבירה רק כפרילנסית בצורה כזו כי אני לא עובדת מספיק שעות.. אני מתלבטת מה לעשות...אם לחפש משרה מלאה בתחום אחר ולהניח לזה? אם לחפש משרה חלקית לשעות אחר הצהריים בתחום אחר ולהמשיך בשעות הבוקר בעבודה הזו? כובן שאני ממשיכה לחפש עבודה גם בתחומי האדריכלות. הייתי רוצה יותר להשקיע ולקדם את עצמי במקצוע ולא להתחיל לעבוד בעבודות מזכירות או טלמרקטינג של אחר הצהריים והערב בלי שיישאר לי זמן לעצמי ולחיי החברתיים.. תקועה קצת. אולי יש לכם רעיון איך להמשיך מכאן? תודה על ההקשבה. איילת
 
עכשיו זה הזמן ליצור את העתיד

נושא ראשון שכדאי להתבונן בו - חסימות אפשריות מלהיות עצמאית. בין השיטין עולה מצב בו את מתעכבת מלהיות עצמאית. קל לומר לך "בדקי מה נדרש לך כדי להיות רשומה בפנקס המקצועי" ועוד עצות מעשיות, אך יש לי תחושה שנכון לך ללכת למקומות חבויים יותר. הסיבה - דבר מעשי וגלוי אחד נפתר ולאחריו יתגלו חסימות נוספות. אז כדאי ללכת ולפתור צדדים מעשיים ורגשיים כאחד. מקווה שאני ברור. בתוך תהליך החשיבה הזו עליך לזהות קולות שמפריעים לך. מציע לקרוא את שיחת הקוף. בנוסף לכך עליך להתגייס ולחולל תהליך חשיבה לגיבוש חזון, לנסות לצאת לרגע מקשיי היומיום ולחשוב קדימה. ממליץ על מאמר נוסף - עצב לך עתיד. רק אחרי עבודת ההכנה הזו כדאי לחזור לשאלות המעשיות, חזקה יותר, ברורה יותר עם עצמך ועם תחושה שאת יכולה להתמודד עם קשיים. בהצלחה אמיר דרור
 

pinibs

New member
מה זה אומר להיות תקועה...

הי איילת, לפני הכל, שאלה פרקטית קצרה: מה צריך כדי להיות רשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים? ועכשיו ישר לשאלות שלך (אני רק מביע דעה, טובה כמו כל דעה אחרת, ואת משקלה את תקבעי): האם לחפש משרה מלאה בתחום אחר ולהניח לזה? בעיניי, השאלה היא מה מניע אותך לחפש משהו אחר. אם זה בגלל שאת נתקלת בקשיים ולכן מעדיפה להניח לזה - הייתי משיב בשלילה. אם התחום מעניין אותך ויש לך בו יתרונות יחסיים, למה לעזוב אותו? בגלל שקשה? הרי אם תרצי בזה מספיק תפתרי בסופו של דבר את הקשיים ואז תוכלי להפיק הנאה מלאה ממה שאת עושה, ממה שאת טובה בו. בנוסף, מי אמר שבתחום אחר לא יצוצו קשיים...? האם לחפש משרה חלקית לשעות אחר הצהריים בתחום אחר ולהמשיך בשעות הבוקר בעבודה הזו? גם כאן הייתי אומר לך - חפשי את הסיבה. למה לחפש משרה חלקית בשעות אחה"צ? אם הקשיים הנוכחיים אינם מאפשרים לך להתפרנס ברמה שאת מעוניינת בה ומשרה חלקית נוספת יכולה לעזור לך בזה - אדרבא. אבל אם העניין הוא לא הכסף או ההבדל בכסף, אולי כדאי לך להמשיך להקדיש את כל הזמן לתחום שלך, ולהמשיך להתמקצע בו, לצבור נסיון, לצבור לקוחות ועוד. כפי שאת בעצמך מעידה: "הייתי רוצה יותר להשקיע ולקדם את עצמי במקצוע ולא להתחיל לעבוד בעבודות מזכירות או טלמרקטינג של אחר הצהריים והערב בלי שיישאר לי זמן לעצמי ולחיי החברתיים..." זה נשמע לי כמו תשובה מאד ברורה, אז מה בכל זאת השאלה...? לדוגמה, אולי את שואלת את עצמך אם התחום הזה באמת מתאים / נכון לך? אולי את שואלת את עצמך אם ההחלטות שקיבלת ושאת מקבלת הן החלטות נכונות? אולי את לא לגמרי מאמינה שביכולתך להתגבר על הקשיים? אולי עדיין לא לגמרי ברור לך לאן את רוצה להגיע? יש לך נכסים מאד משמעותיים, שהם הידע והנסיון שלך בהכנת תוכניות הגשה לעירייה, בפגישות עם מהנדסי העירייה, בדרישותיהם ובעניינים האדמיניסטרטיביים. זה לא טריוויאלי, וזה בטח לא הולך ברגל. אבל, גם נכס משובח לא יעזור לך בכלום אם לא תהיי מוכנה ללכת עד הסוף כדי לממש אותו. אם את אוהבת את תחום האדריכלות ורוצה לעסוק בו - נפלא. תוכלי למקד את משאבייך בפתרון הקשיים, וביצירת תוכנית פעולה שתאפשר לך להתקדם (על כך אפשר לדון בנפרד, אם תרצי. בשמחה!). אם לא מספיק טוב לך במקום בו את נמצאת (לא בגלל התקיעות, אלא בגלל "הכל") - מצויין שאת מזהה את זה. במקרה כזה תוכלי למקד את משאבייך במציאת וביצירת מקום חלופי וטוב עבורך (וגם על כך אפשר לדון בנפרד). כדי לסכם את הדברים, אדגיש את המילים הבאות: רצון מטרה סיבה שאלות כמו: "מה אני באמת רוצה?", "מהי המטרה שלי?", "מדוע אני עושה בחירה מסוימת?" - שאלות כאלה יכולות לעזור לך לנווט ולהתמצא במרחב בו את נמצאת כעת. אבל חשוב לזכור - כדי לאפשר לעצמך לשאול את השאלות, וכדי לאפשר לעצמך למצוא תשובות, כדאי לך לקבל את תחושת התקיעות ולתת לה להיות. כלומר, אל תמהרי לרצות לסלק אותה, אלא נצלי את ההזדמנות שתחושה זו מציגה בפנייך. מה את אומרת? אשמח להמשיך איתך את השיחה בכל כיוון שתבחרי. הצלחה מרובה
פיני
 

ש איילת

New member
תודה רבה לכם

כדאי שאחשוב קצת על הדברים שהעליתם , כדי וכדאי שאהיה יותר ממוקדת עם עצמי ואשכיל לקחת מה שמתאים לי לפני שאמשיך לדון בזה הלאה.. הרבה תודה.
 
שלום

תוכלי לשתף בחוויה שלך במפגש ? גם אם דברים עדיין לא מעובדים, כמו שאמרת, לא מבושלים, משהו בוודאי היה שם. יום טוב, אמיר
 

ש איילת

New member
חוויות

בהתחלה הייתי קצת המומה מאיך שאלה קטנה ופשוטה שנשאלה "התנפחה" לממדים מורכבים כל כך.. אבל לאחר זמן מה הבנתי.. הבנתי את 'חוקי התקשורת החדשים' שביקשת ליצור..כאלה אשר בעזרתם נתבונן בתוך עצמנו ונפיק משאלותינו (רגשותינו שבאים לידי ביטוי-אי השקט-) משהו שיכול לקדם אותנו..דיסקסנו על זה בדרך הביתה וגם על חשיבות הסליחה. מקובל עליי הרעיון של מימוש עצמי בכל תחומי החיים ולא רק בעבודה והצורך בסביבה תומכת. והיתרונות שבלדבר עם אדם נוסף שבעזרתו אפשר להבין מהן החסימות והדפוסים ולעזור לשנותם וחשוב האמון וכמובן שאי אפשר בלי אומץ וכנות..ואותנטיות על מנת להגיע לשלמות הזאת. (עניין האותנטיות גם העסיק אותי בדרך הביתה..) (ואני חושבת כעת גם כמה הפחד מעכב, וכמה בלבול יכול להיות כשלא יודעים איך לאכול את כל המחשבות שמתרוצצות, וגם כשאין חיבור לפעמים בין רגש לשכל..ומה זה אומר..) ערב טוב ותודה אמיר
 
אור

אני מקווה איילת שברור לך כמה חשובה ההתייחסות שלך. ההתנסחות יוצרת בהירות, מעבירה אלי חזרה הד מאד חשוב. עבורי כאדם שמבקש להקנות . . . ומצליח בפגישה אחת להסביר, בלי שתכננתי בכלל עד כמה חשובים חוקי התקשורת החדשים, זוהי ברכה גדולה מאד לקבל ממך את הפידבק הזה. אני משוכנע שהכנות והפתיחות מתוכם שיתפת יחזירו לך אור חיוני ובהיר. תודה על השיתוף בהצלחה, אמיר
 

ש איילת

New member
לעניין השאלה הפרקטית הקצרה..

זו שאלה מאוד עצובה עבורי ועבור בוגרי המכללה האקדמית ***** ו******. אנחנו , הבוגרים, עושים את רוב המאמצים בתקופה הזו על מנת שירשמו גם אותנו בפנקס האדריכלים והמהנדסים כפי שרשמו את חברינו מממקומות הלימוד המקבילים. לא ברור לי מדוע את התואר הראשון באדריכלות B.ARCH קיבלנו אך עניין הרישום בפנקס כה בעייתי. בעצם...... ברור לי שזה נובע מחוק שחוקק פעם בכנסת- חוק בעייתי שמעכב את הרישום שלנו בפנקס. חוק שאולי יש צורך לשנות אותו. (חוק הרישום בארץ שונה מהחוק שמופיע במרבית המדינות בחו"ל בעניין בוגרי אדריכלות). אספנו כסף מכל הבוגרים על מנת שעו"ד יטפל בנושא הזה..יש בידינו התכתבויות של הועדה המלווה של הרשם,המל"ג, הטכניון, גורמים בכנסת, ראשי המכללה.. אני די מבולבלת מכל הגורמים שמעורבים בעניין הזה ואני כבר לא יודעת מי אחראי ומי מטפל.. נראה כי אנחנו, הבוגרים והסטודנטים חייבים לקחת אחריות (ואנחנו לוקחים) ולנקוט בפעולות כדי לקדם את הנושא כי אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו. אם יש כאן אדם בעל השפעה שחושב שהוא יכול לעזור לנו אשמח לדבר איתו. מתנצלת על אורך התשובה לשאלה הפרקטית הקצרה ובטח זה גם נושא שלא מעניין כל כך הרבה אנשים פה...אבל הרגשתי צורך לנסות להסביר. תודה על ההקשבה ותודה על הודעתך שמבהירה לי כמה דברים
 

pinibs

New member
לקיחת אחריות ושינוי המציאות

הי איילת, מחשבה אחת מאד ברורה עלתה לי למקרא הדברים שכתבת, והיא נסובה סביב יכולת ההשפעה שיש לנו על המציאות בה אנו פועלים. כתבת שהבוגרים והסטודנטים לוקחים אחריות ונוקטים בפעולות כדי לקדם את נושא הרישום בפנקס האדריכלים. בעיניי זה נפלא שכך אתם עושים, גם משום שאכן אף אחד אחר לא יעשה זאת עבורכם, אבל גם מסיבה משמעותית יותר. הסיבה היא, שבין השאר, העדר המוטיבציה בנושא מסוים גדל ביחס ישר להעדר יכולת ההשפעה שלנו על אותו נושא. אם אני רוצה לשנות מציאות מסוימת אבל לא ממש יכול לעשות זאת, המוטיבציה שלי להמשיך לפעול באותה מציאות תלך ותקטן. לכן, עצם לקיחת האחריות ונקיטת הצעדים יש בה כדי לקנות שליטה (לפחות חלקית) על המצב, להגדיל את המעורבות בו, ולפיכך להגדיל גם את העניין והמוטיבציה לעסוק בו. זה לא אומר שהדברים ישתנו מייד, אבל זה אומר שכל ההתכוונות של המעורבים תשתנה לחיוב ולטובה. בהקשר הספציפי של הנושא שהעלית, רציתי לשאול אותך מהי מידת המעורבות האישית שלך בפעולה מול הגורמים הרלוונטיים. אולי כדאי לך (אם את לא עושה זאת כבר) לקחת חלק פעיל / ניכר / משמעותי יותר בקידום נושא הרישום בפנקס? מעורבות שכזו יכולה ליצור אצלך אנרגיות חדשות וגבוהות, ולפתוח בפנייך שערים והזדמנויות הקשורים גם לתחומי חיים אחרים. פיני
 

ש איילת

New member
היי פיני

מסכימה עם מה שאתה אומר. אני לוקחת חלק פעיל בקידום הנושא הזה ויש לי מוטיבציה די גבוהה בנושא למרות הקושי וההרגשה הפאסימית שעולה אצל אנשים ("קרעתי ת'תחת" -סליחה על הביטוי-.. במשך כמעט 6 שנים ואני חושבת שמגיע לי לסיים בכבוד כבוגרת על כל התעודות והרישומים הדרושים). אני אופטימית למרות הכל ואני חושבת שמגיע לנו לקבל את מה שמגיע לנו. (המוטיבציה התחילה מאז שהייתי בכמה ראיונות עבודה והם ציינו בפניי שחשוב להם שאהיה רשומה בפנקס אז התקשרתי לגורמים במחלקה במכללה- אל מי שטיפלו עד אז בנושא הזה- והיתה בחורה נוספת כמוני שרצתה מאוד לדעת מה קורה עם זה ומאז התחלנו להיכנס לזה באינטנסיביות. פגישות סטודנטים אחת לשבועיים, איסוף נתונים, יידוע כל הבוגרים וכדו') אנרגיות חדשות וגבוהות..שערים והזדמנויות הקשורים לתחומי חיים אחרים..? נשמע טוב
תודה לך ושבת שלום
 
למעלה