תקין או לא תקין

[dina199]

תקין או לא תקין

ולמעשה 'פורנוגרפיה זה עניין של גיאוגרפיה (אל תתנפלו עלי - זה משפט תקין , הא מתוך סרט

). ומה שאני כותבת חשבתי על זה הרבה זמן על סמך הרבה מקרים , ללא קשר לשרשורים שיש היום בעמוד. אנחנו כל כל רוצים שהילד יהי תקין (ז"א 'כמו כולם') ויתנהג בצורה 'תקינה' (ז"ר 'כמו כולם'). אז לפני האיבחון בד"כ האמא היא 'היסטרית' ומצד כל האחרים יש משקפיים ורודות של 'הכל תקין' . אמא אומרת לילד שלי יש א' אז מרגיעים אותה יש עוד ילדים עם א' אמא אומרת יש ב' ושוב מרגיעים אותה יש ילדים שי שלהם ב' .ואז לכל דבר שהיא אומרת נותנים דוגמאות שזה קיים אצל אחרים .עד שהיא מגיעה למסקנה שאם לילד שלה יש גם א' גם ב' גם ג' וגם ד' וגם וגם .. היא צריכה להפסיק להקשיב לכל האחרים וללכת לאיבחון. ואז אחרי שיש אבחנה שהילד א"ס כולם כבר יודעים שהיא לא היסטרית, אבל אז מתחילים (כולם כולל האמא) לבדוק כל מעשה של הילד תחת זכוכית מגדלת ולברר האם יש קשר לספקטרום האוטיסטי . ז"א עכשיו כל דבר שהילד עושה (גם אם ילדים נ"טים עושים בדיוק אותו דבר) עובר את הניתוח האם זה תקין (ז"א לא שייך לספקטרום) או האם האם זה שוב מוכיח שהילד א"ס . ואם הילד כבר למד דברים 'תקינים' עדיין בודקים בזכוכית מגדלת האם הוא מבצע את הדברים האלה בצורה 'תקינה' ולא 'מוזרה'. הרבה פעמים אומרים 'כן הוא כבר עושה את זה ואת זה , אבל עדיין לא כמו כולם' .ז"א מישהו החליט שיש דברים מסויימים שצריכים להתבצע בצורה מסויימת (לפי הספר) ולמרות שאת הילדם הנ"טים לא בודקים אם הם עומדים בסטנדרט הזה ,מהא"ס מצופה ללמוד ולבצע את המצופה ממנו בדיוק לפי ציפיות של מי שקבע מה תקין.

 

[galitkm]

אני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת

גם אני מרגישה ככה בקשר למה שאני עברתי עם הבן הא"ס שלי. אותי באופן אישי הרגיז המצב שברגע שיש לילד קושי או שיש בו שוני כלשהו, כל מיני אנשים בסביבה פתאום הופכים למומחים וידענים בנוגע למה טוב לילד ומה הוא צריך, יותר ממני, האמא. גם אני כאמא הרבה פעמים מרגישה כאילו כל מה שאני אעשה איתו, תמיד יש מישהו שימתח עליי ביקורת. כל דבר שהוא עושה נראה להם לא בסדר ויוצא שגם אם הוא עושה משהו לגמרי לא מזיק אז זה מפריע להם רק בגלל שהוא שונה ואם אני לא "מתקנת" אותו אז זה אומר מבחינתם שאני לא מחנכת אותו נכון. אני חושבת שיכול להיות שהבחינה תחת זכוכית מגדלת שילד א"ס חווה כל הזמן מהסביבה והמסר שהוא מקבל, שזה שהוא לא כמו כולם זה לא בסדר ועד שהוא לא יהיה כמו כולם אז הוא נחשב בעיניי הסביבה לאדם פגום ולקוי, לא תורמת הרבה לביטחון העצמי שלו ועלולה לגרום לו מתח נפשי מיותר, שגורם בין היתר להחמרה בקשיים בקשב ובריכוז ועושה אותו פחות פנוי ללמידה. למה זה חשוב שהוא יהיה כמו כולם? חברה שבה כולם אותו הדבר היא חברה מנוונת. המגוון האנושי והשונות בין בני אדם זה דווקא מה שעוזר לאנושות להתפתח.

 

[arana1]

פשוט בדיוק

ולא צריך להיות יותר מדי תמימים כי לא פעם הצורך הבלתי פוסק של הסביבה לתקן נובע בעיקר מהכשלים של המתקנים פשוט אין זמן ועצבים למי שעסוק בהתמודדות הלא פשוטה עם רגישות ותפישת מציאות מעט פחות שגורה אבל אני בטוח שברוב המוחלט של המקרים אם לא בכולם ברגע שיעמתו את ה"מתקן" עם הנחותיו המקובעות ועם הסיבות האמיתיות מאחורי הגישה והדבקות שלו בנורמה השטחית יתברר שכרגיל מה שנאמר ונעשה מבטא חוסר מחשבה ,מודעות,רגישות ואכפתיות מהותית משום מה דווקא לאנשים שאין באמת מה להגיד הכי חשוב לומר את זה כל הזמן לכולם(זה לא בדיוק "משום מה",גם כאן התהליכים די גלויים, אבל נעזוב את זה עכשיו)

 

[Navva]

כמה שאת צודקת, תמצית העיניין להיות הורה של...

 

[arana1]

וזו הדרך הקצרה להרוס אדם ולשלול ממנו את חייו

כי יש סיבה טובה לכך שא"ס הם "לא תקינים" ודווקא עליהם ומהם דורשים תקינות ברמת אינטנסיביות שלא מושתת על אחרים ומכאן הדרך להפרעת אישיות קשה וגם לתחלואה היא מאוד מאוד קצרה כך מקבלים אנשים וילדים שהם סופר בסדר בזמן שמקור כוחם וחיוניותם ויופיים והסיכוי להגשמת עצמאותם כיצירתיות תורמת נמצא בדיוק במקומות שבהם הם לא מתנהגים ומרגישים וחווים לפי הספר(שעל האנשים שכתבו אותו חבל לבזבז מילים)

 

[dina199]

 

[אימא של את]

 

[dina199]

למרות שהשרשור די ישן אני משרשרת כאן

כל מני ציטוטים (לא מדוייקים מילה במילה אבל העיקר הכוונה): "בשיעור מילד מצופה שיעשה כך וכך" "בהפסקה הילד אמור להתנהג כך וכך" "ילד שמתנגד להוראות מתנהג בצורה לא תקינה". אז דבר ראשון. כל ההורים כאן הם הורים לא"סים ופנו לאיבחון כי ילד התנהג לפי 'לא מצופה', 'לא אמור' , התנגד וכו' . ז"א כל הילדים הא"סים הם באמת לא 'כמו כולם' הם לא בדיוק עושים את המצופה מהם או מה שהם אמורים לעשות , והם גם מתנגדים בדרך. דבר שני: מי מחליט מה מצופה מא"ס, איך הוא אמור להתנהג והאם זה רע אם הוא מתנגד ? ודבר שלישי: גם ילד נ"ט לא תמיד עשה 'מה שמצופה', לא מתנהג לפי 'מה שאמור' ואפילו מתנגד. האם מישהו עושה עניין במקרים האלה ?

 

[galitkm]

מוסיפה עוד ציטוט

משפט שמרגיז אותי במיוחד: "אם הוא מתנגד, ההתנגדות שלו היא חלק מהבעיה שלו". כאילו, ההתנגדות של א"ס היא תמיד לא לעניין ואין לה הצדקה, משמעות או הגיון, ולכן גם לא חייבים להתחשב בדעתו, אם היא מנוגדת לדעתנו. לא יתכן שהוא מתנגד בצדק, או שיש לו סיבה טובה להתנגד, כי הרי ההתנגדות זה רק סימפטום של הבעיה שלו. ככה יוצא שא"ס בעצם אינו יכול למחות או להתנגד, והמצב הזה עלול להמשיך גם בבגרותו. הוא תמיד זה שטועה והסביבה הנ"טית תמיד צודקת, וכמעט כל האמצעים כשרים כדי לגרום לו לעשות את מה שהסביבה חושבת שהוא צריך לעשות. גם ילד נ"ט לא תמיד עושה מה שמצופה ואפילו מתנגד. אבל הסביבה הרבה יותר סלחנית כלפיו ולא עושים עניין כי הוא נחשב נורמלי. אפילו אם הוא מרביץ, מתעלל בילדים אחרים או מקלל. כל עוד הוא נורמלי. אבל אם א"ס מסדר שורה של מכוניות זה נורא. ואם הוא מנפנף בידיים - ממש בושה.

 

[arana1]

זה פשוט מחריד

וכמי שנתקל בזה אין סוף פעמים בחיים,בעיקר,אבל לא רק,מאלה שרואים את עצמם ונחשבים לצערי כבעלי סמכות מקצועית ואחרת,אני רוצה להעיד שהנזק של הגישה הזאת הוא מערכתי ומביא לאיבוד אימון מוחלט במערכות ולהרבה מהתופעות כמו חרדה ודכאון שאחרי זה מנסים לפתור אותן באמצעים כימיים ואחרים שרק מחמירים את הבעייה מה שמוסיף פצע על החבורה זה שיש כאן גם בהחלט מרכיב מוסרי של טוב ורע ואיפשהו דווקא בגלל זה אף אחד לא מוכן להתמודד עם הבעייה הזאת ביושר ובאומץ להפך,כל ניסיון להצביע על העובדה שבחברה עם ערכים מעוותים התעללות ויחס רע לאחרים נתפשת כנורמטיבית בעוד שנסיון לחיות כמו בן אדם ולהתנגד לרוע ולחוסר האהבה נתפש כמחלה שדורשת התערבות מיידית ,פולשנית וקשוחה,גם וביחוד על ידי המימסדים ה"חינוכיים" וה"מקצועיים" (שאין לי מספיק מרכאות בשביחל לבטא את הבוז שאני חש כלפיהם) מזמנת עוד האשמה בדבר חוסר יכולת התמודדות והטלת אחריות על אחרים גדל כאן דור של אנשים שמסוגל וצריך להסתכל גם לצדדים ולהתחשב גם באחרים ולא רק לשעוט קדימה בעיוורון אלים מתישהו מישהו יצטרך להבין זו לא מופרעות קשב או אספרגר אלא פשוט נסיון וצורך בקיום מעט אנושי יותר להערכתי המישהו הזה בוודאי שלא יבוא מקרב המימסדים הרפואים והחינוכיים בגלל שאלה כרגיל מאוכלסים בפחדנים חסרי עמוד שידרה שמוכנים להשתנות רק אחרי שהם בודקים טוב טוב את כיוון הרוח(ואז הם כמובן הראשונים לקפוץ בראש ולהצטייר כמובילים כי זה טיבה של סמכות,לא חשוב מה,העיקר להצטייר כחשוב ומשפיע,אפילו ,ביחוד אם אתה הכי נגרר בעולם)

 

[schlomitsmile]

לא יפתיע אותך שאני מסכימה איתך, נכון?

כל המרוץ אחר הנורמליות נעלם מבינתי. מה כ"כ נשגב בה שאנשים כמהים אליה כ"כ? לא מדברת רק בהקשר של אוטיזם, בכלל, גם נ"ט יכול להיות לא נורמלי מכלמיני בחינות. אני בכלל מצטמררת כשאני שומעת את המונח "תקין/לא תקין" בהקשר לבני אדם... כנראה רגישות-היתר ההיסטרית שלי... כבת הדור השני לשואה עושה לי רע לחשוב על תווי-תקן ותקינות לבני-אדם. לא שופטת את מי שמשתמש במונחים האלה, לי אישית זה עושה רע.

 

[dina199]

ומה את חושבת על דברים כמו :

'צריך לבצע' ,'אמור לעשות ' ו'מצופה ממנו' ?

 

[schlomitsmile]

התגובה הראשונה שלי היא שמצופה אפשר למצוא במכולת

אבל ברצינות: שלושת הביטויים האלה אומרים אותו דבר- מישהו מצפה משהו ממישהו אחר, וההוא מאכזב. אז כדאי לדעתי להתחיל מלהפריד בין הציפיות לבין ההוא שמצפים ממנו. הציפיות שייכות למצפה. יתכן שמה שטעון תיקון הוא הציפיות. זה לא אומר שהמצפה לא בסדר, זה אומר שהציפיות האלה נובעות מצורך כלשהו שלו, אלא שהשלכתן על מישהו אחר חסרת תוחלת ורק גורמת צער לכולם. ייטב למצפה, וגם להוא שמצופה ממנו, אם המצפה ילמד את עצמו, מתוך איזה צורך שלו שלא כרוך במישהו אחר, הציפיות האלה נובעות, ומה הוא יכול לעשות כדי לתת מענה לצורך הזה. יתכן גם שהציפיות לא מתממשות כי יש להוא שמצפים ממנו קושי כלשהו. למשל רובנו נצפה מבנאדם בן 15 שלא יעשה קקי במכנסיים, אז אם הציפיות האלה נכזבות, כדאי לנסות להבין למה ולא לשלול מראש שום אפשרות. אחרי שמבינים, אפשר לנסות לעזור לבנאדם, אולי נצליח, אולי לא, ואולי חלקית. אם לא או רק חלקית, כדאי שננסה למצוא דרכים עבור ההוא שמצפים ממנו ועבור המצפה, לחיות עם המצב הלא אידיאלי הכי טוב שאפשר. וזה תמיד מזכיר לי את השיר הזה http://www.youtube.com/watch?v=N8bDOjhJpyU

 

[dina199]

נכון,כל הביטוים מבטאים אותו הדבר.

לכן אחרי שראיתי אותם מופיעים ברצף במשך כמה ימים (אפילו פחות משבוע. היו גם קודם אבל השבוע היה ממש מרוכז) ) כשאנשים משתמשים בהם בשרשורים שונים החלטתי לרכז אותם. כי זו נראית לי ממש מגמה.

 

[tamarus1]

לא רוצה ילד תקין

אני בהחלט שואפת לילד בעל רמת עצמאות מסוימת ילד ששולט למשל בצרכיו שלא מזיק לעצמו שמודע לסכנות בטיחות שאפשר לתת לו אחריות על בטחונו האישי ועל סדר יומו. ילד שיוכל להתקדם ולהיות מבוגר שיודע לדאוג לצרכי היום-יום שלו. (קניות סידורים, ניקיון) אפילו עם איזו עזרה. ילד שיתקדם בהשכלה ובידע כדי שיוכל לרכוש מקצוע ילד שידע להסביר מה מציק לו ושידע גם מתי ואיך לבקש את זה ילד שיהיה בעל שליטה עצמית ומודעות ברמה כזאת שתאפשר לו להתקדם בתחומים שהוא טוב בהם בלי להזיק לאחרים... אלה השאיפות שלי.

 

[arana1]

אלא שהלחץ ל"תקינות" סותר לשאיפות האלה

וזה בדיוק מה שקשה להסביר לאנשים שמתקשים להבין איך ולמה דרכים שונות נחוצות לאנשים שונים בשביל להתקרב לאותן מטרות

 

[tamarus1]

פשוט קשקוש מקושקש

 

[arana1]

חבל,אבל בסופו של דבר אפילו את תלמדי

 

[tamarus1]

קצת צניעות לא תזיק לך לפעמים

 

[dina199]

אני לא נגד שאיפות .

יש לי בדיוק אותם שאיפות. הביצוע לא בדיוק עומד בשאיפות (הוא כבר אחרי צבא). אבל האם את בודקת כל פעולה שלו במשקפיים תקין/לא תקין ? אני למשל קוראת למצב כזה 'מבחן בוזגלו' : כשעל פעולה שנ"ט עושה אף אחד לא יתרגש , אצל א"ס בדיוק על אותה פעולה יתחילו לבדוק אם זה תקין או לא תקין.