תקופת משבר

[קשת וגם שמש]

תקופת משבר

עוברת על תלתלית
כל זמן היא עסוקה במשהו שנעים לה היא מרגישה טוב
ברגע שעושה משהו פחות כייפי מיד היא מרגישה לא טוב
דוגמאות?
מתקשרת מבית ספר או צהרון שכואבת לה הבטן
כשאני מגיעה לקחת אותה היא מרגישה טוב ומזמינה חברה
איך שהחברה הולכת וצריך להתקלח ולישון היא מרגיש לא טוב
ככה מתחילת השנה...
כאב בטן, כאב אוזן, לקחתי אותה לבדיקות - פיזית הכל תקין
ברור לי שזה רגשי
השאלה אם להתייחס ברצינות ולחפש טיפול רגשי
או לתת לזה לעבור מעצמו כמו שהתחיל

לא לצטט בשום מקום

 

[פרת וחידקל]

זה נראה לך רגשי "אמיתי" או מניפולטיבי?

שהיא לא מרגישה טוב היא באמת לא מרגישה טוב או שהיא למדה שזו דרך להתחמק ממה שאין לה חשק לעשות?
אם היא מתקשרת מבי"ס שכואבת לה הבטן ואחר כך אומרת שהיא מרגישה טוב ומבקשת להזמין חברה - את מאפשרת לה? או שאת אומרת לה שלא כדאי להזמין חברה אם היא לא מרגישה טוב?
אני שואלת כי אצל האמצעי היו לפעמים התחלויות כאלה, ובעיקר "עייפויות" שחלפו במהרה כשנלוותה להן גם תוצאה לא משמחת. (נניח - "תיכנס להתקלח", "אבל אני נורא עייף, אני לא יכול לזוז", "טוב, חבל, אז כדאי שתלך לישון מוקדם ולא נספיק לקרוא היום", "לא, לא, יש לי כוח לקרוא").

מצד שני, בשנה שעברה שהוא באמת חווה משבר בבי"ס, הקושי הרגשי שם תורגם לעייפות גדולה, וכשהוא אמר שם "אני עייף" זה היה ביטוי לקושי אמיתי, ואני מאמינה שגם הוא באמת חווה את הקושי הזה כעייפות.

 

[קשת וגם שמש]

אז אני מאמינה

שכמו שהוא תרגם את זה לעייפות
היא מתרגמת את זה לכאב בטן
את יכולה לספר מה הקושי?
כי ממה שאני מדברת עם המחנכת (המדהימה) שלה, לא עולה קושי

 

[מיסיס מייס]

אם את לוקחת אותה באמצע היום מבית ספר

אז אין חברה באותו יום, ולא הולכים למכולת לקנות ארטיק, ולא הולכים לגן שעשועים ו.. הבנת, נכון?

אם כואבת הבטן כ"כ עד כדי שיצאה מבי"ס באותו היום, אז אין כזה דבר "עבר הכאב" באותו היום... צריך לחכות עד למחרת כדי לודא שבאמת עבר ולא יחזור

כך הבטן תפסיק לכאוב מהר מאוד.. (או בעצם תכאב רק כשיש וירוס או כשנאכל דבר מה מקולקל)

 

[macaroni35]

בדיוק....

 

[קשת וגם שמש]

ניא קצת יותר מתוחכמת מזה

גם אם אני לא לוקחת אותה באמצע היום, כי כבר הבנתי שזה לא על אמת, אז למחרת בבוקר תכאב לה הבטן שוב
והיא תלך לבית הספר אבל תתקשר אלי במהלך היום
ואני אגיד לה להתגבר, ולא אבוא לקחת אותה, ואחרי הצהריים היא כבר תהיה עצובה
בקיצור לא פשוט כל כך

 

[מיסיס מייס]

אם את משוכנעת שזה מניפולטיבי

ושאין בעיה רצינית שמעיקה עליה בבי"ס, אלא סתם "לא בא לה", ושאין לה מחסור חמור בשעות בילוי איתך (גם סיבה לרצות שתקחי אותה), אז ה"עצובה" מבחינתי הוא גם סוג של מניפולציה רגשית.

אם שללת את הדברים לעיל ודברים נוספים בסגנון, תנסי קודם כל להיות עקבית בתגובותייך -אין חברות ביום של כאב בטן, אז אין. לא פעם כן פעם לא, פעם למה לא..

אם את נתקפת יסורי מצפון מה"עצובה", היא חשה בזאת ומגיבה בהתאם.

 

[adif11]

 

[נושי 14]

גם שלי משתמש הרבה בבקרים בכואב לי הבטן

הוא יודע שזה ישאיר אותו בבית (הוא עם היסטוריה של שילשולים רציניים ואני אף פעם לא שולחת אותו ככה לבית הספר)
ברור לו שבאותו היום אין ממתקים (בכלל האוכל נהיה מאוד מבאס) ואין חברים וזה לא גורם לו לא להשתמש בזה סתם (או לבקש ממתקים וחברים)

 

[מותק 9]

בנוסף לכל מה שנכתב

הייתי מייחדת לה זמן איכות לעשות דברים רק איתך, ומנסה לחזק אותה באחת על אחת.

 

[אמאמהדרום]

לא פשוט ולא היתי עוברת לסדר היום

את יכולה להתקשר אלי
אנחנו בסוף משבר כזה ענק עם בן
עשינו את כל הבדיקות הפיזיות
חוץ מאשר רגישות ללקטוז לא מצאנו שום בעיה פיזית ובכל זאת הכאב היה מאוד פיזי .

 

[אשרז4]

אצלינו זה כבר הפך לסוג של בדיחה משפחתית

אנחנו לפעמים "בית חוליםמשפחת X" או לפעמים סתם חיים בפולניה.

היה פעם קטע מצחיק שההומופאטית באה לביקורת.
אני מספרת לה שהשבוע כאב לX הגרון אבל עכשיו לא כואב מאוד
היא קוראת ל X שואלת איך הגרון ? X אומרת בסדר כבר לא כואב
ההומופאטית אומרת: יופי אז הכל טוב? X : " לא כואבת לי הבטן"

בהמשך לשאלה מתי כואבת הבטן היתה התשובה כשהולכים לישון, לפעמים כשמגיעים לצהרון וכשאמא צרכה ללכת לחוג

במילים פשוטות אצלנו זה לרוב משמש כמשיכת יחס.
זה לא שכל הזמן מפברקות
אבל.. לפעמים בערב אחרי יום עמוס אכן הגוף עייף יותר, אצל בנותי כנראה באמת מתבטא במחושים בבטן
אבל הן כבר מספיק גדולות בכדי לבגבר לבד.

כמו כן הנהגתי כלל- כאבים/ קינוחי אף/ בקשות לכרית חמה/ משחה על עקיצות/ קרח לעקיצות/ מגבת רטובה לראש וכל שאר האביזרים- לפני שנכנסים למיטה.
נכנסת למיטה= כל הדברים התבטלו.

ואני כמובן משתדלת לתת לכל אחת זמן פינוק עם אמא (יכול להיות גם סתם חצי שעה של התחבקויות ודיגדוגים ודיבורים במיטה שלי אחה"צ אבל רק אני והיא)

 

[tiger mom]

גם אצלי זה היה

בשלב מסויים אמרתי לגדולה שממילא אני לא יכולה לעשות בשבילה שום דבר בבית
אז שתבקש לנוח בצד.
היו כמה פעמים שהיא התקשרה ואמרתי לה שאני חושבת שלנוח בצהרון זה כמו לנוח בבית וממילא זה לא שהיא מקבלת איזה טיפול אז שתנוח שם.
זה המעיט אצלנו את מספר המקרים.

בנוסף, הסברתי לה שזה לגיטימי לבקש מדי פעם יום חופש. ושבמקום לעשות את עצמה חולה היא יכולה לבקש יום חופש ואנחנו נדאג לה.

(על הסיפור של "זאב זאב" חזרנו מליון פעם)