תקופת מעבר....

תקופת מעבר....

תקופה מוזרה. משהו בוער בי, משהו שרוצה להתפרץ החוצה ומחפש בתוכי את הכיוון. שום דבר לא יציב, כלפי חוץ. תקופה של שינויים... בעבודה - בתהליך שינוי. בזוגיות- השלמה עם פרידה וצעידה איטית קדימה .... ובכל זאת, למרות שאין יציבות חיצונית והכל כל כך מורכב... יש בי תחושה חדשה של צמיחה, של שינוי, כמו משב רוח רענן. אין בי פחד. יש אולי חוסר שקט וציפייה לבאות... אבל אין פחד. אפילו גיליתי מעט התרגשות לקראת הבאות....כי גם אם כל מה שבחוץ לא יציב.... מרגישה שבתוכי היציבות גואה, והתחושה הזו, שלמרות אי הוודאות הכללית, הדרך היא נכונה, כל כך נעימה ומרגשת..... רק שלא הופכת את תקופת ה"בינתיים" הזו לקלה יותר....מרגישה שמשב הרוח הזה יביא גם הפעם שינוי משמעותי ושוב משתדלת ללכת בעקבות הלב....עם כל מה שכרוך בכך. ועם כמה שזה לא בטוח? זו הרגשה נפלאה, לא לשכוח להקשיב מעבר לכל הסערות שמסביב....למה שקורה בפנים עמוק. מנסה בין כל אלו לשמור על שפיות ועל ההנאות הקטנות שמנתבות תמיד הביתה , בסופו של יום.... אוף, איך שומרים על שפיות זמנית? התחלתי בסופ"ש של פינוקים עם אחיות שלי. היה פשוט נפלא. נקודת התחלה מעולה... אבל מה עכשיו? : ) איך עוברים תקופת "בנתיים" רוויית שינויים?
 

nuritpm

New member
שאלה מעולה!

עדכני אותי אם תמצאי תשובה מספקת... :) מתחבטת בשאלה הזו גם, אבל עוברת כל יום ואומרת תודה שעבר, כל יום, לאט לאט... אבל נראה שאת כבר בשלבים הטובים של הדרך, מקנאה בך (בפירגון כמובן...) על תחושת ההתרגשות, הציפיה והצמיחה, בטוחה שעברת דרך עד שהגעת לשלב הזה, מחכה בכיליון עיניים להגיע גם לשם, לגעת קצת ברוחות טובות שינשבו סביבי... ומה עכשיו? תהני מהתחושות האילה, אמצי אותן לליבך, קחי נשימות עמוקות כדי להרגע, תעשי לעצמך טוב, פנקי את עצמך, פרגני לעצמך, היי סלחנית עם עצמך על כל מה שאת מרגישה, כי מותר לך. שבוע נפלא וימים טובים לך המון בהצלחה! נורית
 
תשובה מספקת???

אני יודעת לשאול שאלות, לגבי התשובות? הן משתנות עלבסיס יומיומי : ) את יודעת, אהבתי את הרעיון שלך להנות מהתחושות, לאמן אותן, לקבל אותן, ממש כמו לחבק ילד. יש משהו מאוד תמים מצד אחד בתהליך הזה ומאוד מפכח, מצד שני. ובתחושה שלי, זה הולך ביחד ולא מתנגש. אני לא יודעת אם אניבשלבים טובים, היום אני ביום טוב, מחר הקערה יכולה להתהפך על פיה, ובדיוק בגלל זה אהבתי את הרעיון שלך, לאמץ את הרגע, לאמץ את הרגש, כאן ועכשיו באשר הוא. נדמה לי שכל החיים הם רגעים שחוברים יחד, גם מה שמרגיש כעבר מתמשך, זה רק בדיעבד, בסופו של דבר, בעיניי לפחות, כל החיים הם רצץ של רגעים .... והאמת? נשמע לי דווקא שאת במקום הרבה יותר טוב (הדשא של השכן, נו הירוק הזה... מכירה?) ומפוכח ממני.... אני היום קצת בתחושה של חלומות באספמיה, (ואפילו מודעת לזה) אבל כרגע לפחות, זה גם בסדר, מאפשרת לחלומות להתקיים כחלק מהמציאות, כי אם אוותר עליהם, איך אגשים אותם..."מחשבה יוצרת מציאות" לא? תודה על העצה, מאמצת אותה בחום לליבי, באמת ובתמים.... ושבוע קסום ומלא תשובות גם לך.....
 

פאמקי

New member
אכן...

אין עצה טובה מזו. תחווי את התחושות. מאמינה שגם את תחושות הכאב מומלץ לאסוף אלייך ולחוות, נותן תחושת זיכוך. ואח"כ, צאי לדרך מלאת תובנות ורוגע. בטוחה שהדרך תחייך אלייך. בהצלחה.
 
את תחושת הכאב...

חוויתי מכל כיוון. ועדיין הכאב חוזר אלי, בדרכים שונות ובעוצמות אחרות...בואי נגיד שאת הכאב, לא צריך לטפח.... רק נותנת לו מקום ומאפשרת לו לצאת...כדי שצוואר הבקבוק ישתחרר ויהיה מקום גם לרגשות אחרים ולדרך חדשה. אז זה קיים בכל מקרה.. אבל משב רוח רענן?? זה משהו שנאחזת בו.... ומקווה שיימשך. כל עוד הוא פה....לא מוותרת... וכשיגיעו שוב רגעים של נפילה, לפחות יהיו בירגעים אחרים להיזכר.... כי אם היה טוב, יהיה טוב שוב : ) תודה פאמקי... אני מקווה שהדרך תחייך אליי, ועד עד....אני מחייכת . אין לי מה להפסיד, לכל הפחות רק להרוויח....ולצמוח. שיהיה שבוע בסימן של משב רוח רענן....
 
צה טובה שקיבלתי

היי אני למדתי לעבוד בשיטת "24 השעות" . אם אחשוב רחוק יותר וגדול יותר אכן לפעמים נראה שלא אוכל להתמודד עם אלף ואחת דברים. לכן אני מנסה להתמודד כול יום עם אותו יום בלבד. 24 שעות, זהו זה. יותר מזה זה יכול להציף כול מני פחדים, חרדות, אי ודאויות שאנחנו מאוד לא אוהבים, סימני שאלה עוד יותר מאיימים וכן הלאה. לכן כשקשה לי או כשאני בתקופה כזו או אחרת התחלתי לחשוב רק על היום. רק היום אתמודד וככה אני מחברת את הימים לשבועות ולחודשים של הצלחה :) בהצלחה היום קראתי משפט חמוד: אהבה זה כמו שעון חול, כשהלב מתמלא הראש מתרוקן.
 
האמת...

שהיום זה יום פחות טוב....והעצה שלך מתאימה כמו כפפה.....פשוט לעבור אתהיום.... מחר יום חדש (אני מקווה)....לא תמיד אפשר להסתפק בהיום, אבל היום- בא לי להיות בכאן ועכשיו..."ולא לחשוב יותר, לרגע אחד..." באופן כללי אני מאמינה מאוד גדולה באהבה, למדתי שאולי מה שמרגיש שאהבת נצח יכול להמשך נצח לא ארוך, אבל כל נצח מבחינתי, שבא מאהבה שווה את כאב הפרידה.... בלי אהבה אמיתית, אפשר לחיות ואפשר גם להיות מסופקים ומאושרים... אבל כשיש את כל זה, כשהחיים מלאים, ומלווים בנוסף באהבה, אז כל מה שיש מקבל משמעות כל כך אחרת, כשיש עם מי לחלוק, בעיני. רוצה עוד להאמין שלא צריך לבחור בין הגיון לרגש, הם יכולים לחיות בשלום באותו בית....(לפעמים אולי בקומה נפרדת), פשוט לתת לכל אחד את הזמן שלו ואת המקום שלו.... אהבה היא טעם החיים, בעיניי. ולא רק זוגית, אהבה באשר היא... תודה לך : )
 
למעלה