תקופות
אני בן 23 ובגיל הזה כבר חשבתי שהחוסר ביטחון הזה שמלווה אותי כל חחי יעלם אבל זה רק הולך ומתעצם אני במשך 5 שנים רצופות השתמשתי בסמים ומצאתי לי עולם של אנשים כמוני והבעיה הזאת נעלמה לתקופה אבל עכשיו שאני מנסה לצאת מזה והתחלתי ללמוד זה כאילו חזר אליי בבום אחד אני לא מצליח להתחבר לסביבה למרות שאני מנסה אני פותח את הפה והמילים הלא נכונות יוצאות במיוחד כשאני מנסה להתחבר לבנות אני כל כך רוצה שזאת תיה רק תקופה ולדעת גם ללכת בחברה לא סטלנית
אני בן 23 ובגיל הזה כבר חשבתי שהחוסר ביטחון הזה שמלווה אותי כל חחי יעלם אבל זה רק הולך ומתעצם אני במשך 5 שנים רצופות השתמשתי בסמים ומצאתי לי עולם של אנשים כמוני והבעיה הזאת נעלמה לתקופה אבל עכשיו שאני מנסה לצאת מזה והתחלתי ללמוד זה כאילו חזר אליי בבום אחד אני לא מצליח להתחבר לסביבה למרות שאני מנסה אני פותח את הפה והמילים הלא נכונות יוצאות במיוחד כשאני מנסה להתחבר לבנות אני כל כך רוצה שזאת תיה רק תקופה ולדעת גם ללכת בחברה לא סטלנית
..ככה שאל תמהר לקחת כדורים, אם זה מפסיכיאטר או לא זה עדיין סוג של סם ואם אתה רוצה להיות בן אדם טוב בזכות עצמך לכדורים אין תפקיד או חלק בקטע הזה כי מתי שתרצה להפסיק לקחת אותם אותה הרגשה רעה תחזור. ואגב התנתקות מסמים קלים אולי יחסית קלה אבל מלווה בתחושת דיכאון וחוסר עניין, ובגלל זה צצו לך הקשיים כשהתחלת ללמוד ולהתחבר לסביבה שלא מוכרת לך. תחשוב, 5 שנים היית יחסית מנותק מסביבה "נורמלית" שלא משתמשת בסמים. היו לך תחומי עניין אחרים, ועכשיו אתה מנסה להתאקלם לסביבה לא מוכרת. ותמיד ההתחלה קשה, במיוחד שהיא מלווה בדאונים של גמילה. אז העצה שלי אליך היא כזאת, קח את העניינים בפרופורציות, לך לאט לאט. אל תצפה שהכל יגיע בקלות כי עכשיו אתה לא משתמש בסמים ומלווה ברצון אמיתי להיות שייך. תעבור עם עצמך כל יום לפני שאתה יושן על מה עשית נכון ומה לא נכון באותו יום ומה אתה צריך לשפר. לך לפסיכולוג כמה פעמים (דרך קופת חולים אתה יכול ללכת) תדבר תשפוך את הלב תקשיב למה שיש לו להגיד תשקול עם עצמך מה מתאים לך ומה לא, ותחליט איך אתה ממשיך הלאה. ניתוק מסמים לא בהכרח הופך אותך לבן אדם טוב, אם תעשן פה ושם לא יקרה כלום