תקופות בחיים

המונשרי

New member
תקופות בחיים

מכירות את התקופות הללו כשנראה שכלום לא זז- או לא הולך כרצוננו? או להפך - כשלפתע פתאום הכל מתחיל לזוז בכל מיני כיוונים - ואת מרגישה מופגזת אך גם אבודה מעט... פתאום אני נדרשת לקבל כל מיני החלטות ואני טיפוס די שקול שאוהבת להתלבט לפני שאני מחליטה סופית. מאיפה לי לדעת שההחלטה שקיבלתי תחת לחץ של זמן היא ההחלטה הנכונה ולא אצטער עליה בעתיד? איך אתן מחליטות ? לפי האינטואיציה? לפי הרציו? אשמח אם תשתפו מנסיונכן
 
המונשרי, את נמצאת בראש שלי

במקרה ?? מה שכתבת כאן משקף בדיוק את המקום בו אני נמצאת כרגע בחיי. שיתפתי אתכן במעט על הרצון שלי לפתוח את הבית. בית הילה סגולה. האם זו ההחלטה הנכונה ולא אצטער עליה בעתיד ? זו המחשבה הכי חזקה שלי כרגע. אז מה אני עושה... מתייעצת, חושבת, שוב מתייעצת ושוב חושבת. בודקת עם אנשי מקצוע, קרי אנשים שיש להם ידע יותר ממני בנושאים שאני לא מבינה בהם. מתייעצת המון עם בעלי, שמהווה עבורי את קול ההיגיון. ושוב... מתייעצת, בודקת, חושבת. ועד שאני אחליט סופית... הדרך ארוכה אמנם אבל זו תהא ההחלטה הנכונה ביותר .
 

המונשרי

New member
../images/Emo140.gif

גם אצלי מילת המפתח היא להתייעץ לנסות ולקבל כמה שיותר מידע לפני ההחלטה. אבל ישנם דברים שיתגלו רק תוך כדי העבודה עצמה. ולגבי שאלתך אודות המיקריות - מאמינה שאין מיקריות - ישנם דברים שהם בבחינת אות וסימן שניתן לנו ועלינו לפרש אותם- ולפעול בהתאם.
 

candy77091

New member
הולכים על הדבר הכי קרוב..

צעק קטן לאדם צעד גדול לאנושות..מה הדבר שיעזור לי הכי להתקדם לאן ואיך שאני רוצה-זו שאלה שתשאלי את עצמך..
 

hayapollak

New member
אני לוקחת החלטות

ישר מהבטן. על פניו נראה שההחלטות נלקחות ספונטנית, ככה מהיום למחר, מהיום לעכשיו אך האמת? אני לוקחת החלטות בלי איך,כמה ולמה אלא משום שאני ממש רוצה בזה - בהחלטה, יוצא שההחלטה היא שלי עם עצמי ואני חייבת לציין שלאורך כל הדרך כשלקחתי החלטות כאלו - ידעתי שזה הרצון שלי,הפרוייקט שלי לא בניתי על סיוע,לא בניתי על אפשרות שזה לא יצליח ומה יקרה אז, כאשר ידעתי מה אני רוצה באמת - פשוט קמתי ועשיתי. אלוהים , מזל,גורל,עיתוי נכון,אינטואיציה, תקראי לזה איך שאת רוצה עמדו לצידי - בעיקר אנרגיות טובות והשגחה עליונה. אני מאד מאמינה שכאשר אני שלמה עם עצמי - אני משיגה בדיוק את מה שאני רוצה. וזה גם מתקשר לחוסר יציבות שלי כאן ולא רק כאן בתקופת חיי זו וזה כנראה גם קשור לגיל - העינינים מסתדרים הרבה פחות מהר,הרבה פחות טוב, או בכלל לא מסתדרים, אני יותר מהססת,יותר מתייעצת,יותר מתלבטת - (לא חשובות הסיבות-אחריות,נסיון, סיכונים-הכל שטויות ותירוצים) עכשיו אני בגיל או בתקופה שכלום לא זז - וכנראה לא יזוז אם אני לא אזוז...חחחחחחה בדיוק אמרתי לא מזמן שזו תקופה נוראית עבורי - לא רגילה לרצות ולא לעשות, לרצות ולא להצליח, לרצות ולהשאר עם הרצון... איך אומרים כל יום שעובר - לא חוזר והכל תלוי בי , מפחיד. מפחיד לחשוב כך משום שבעבר היה לי מרגיש נהדר שהכל תלוי בי והכל גם מסתדר כרצוני. אין שום סיבה שגם עכשיו זה לא ילך כפי שאני רוצה, זה לא שהפסקתי להאמין בעצמי זה כאילו הפסקתי לחיות....... ויש לי כבר פחות ופחות לחיות (יותר עבר מאחורי) אז הנה עניתי לך כאן וזה אולי גם מסביר לך, להילה, לי ולחברות אחרות בפורום שאני נעלמת מדי פעם לא חלילה בגלל הפורום אלא בגללי. אלוהים תן לי כח.(הייתי רוצה להתעורר בעוד שנתיים בערך כי למזל אריה יהיה קשה עד 2008...) ואני מאחלת לך שתוכלי לשים בצד את כל ההתלבטויות ופשוט תעשי את מה שאת רוצה - חיים כאן רק פעם אחת.
 
חיה ../images/Emo24.gif

את יודעת, אנחנו כאן בשבילך. את לא צריכה לעבור תקופה קשה לבד, ואם את בוחרת לקבל אז אנחנו כולנו כאן בשבילך. אוהבת את הדרך שלך, את הדרך בה את הולכת בהמשך לסיפור שנטלי הביאה, את קונה את הכרטיס וזה הכי נפלא שרק אפשר. את לא קופאת על השמרים אלא עושה למען.
 

hayapollak

New member
../images/Emo141.gif../images/Emo39.gif-תודה הילה

וכולן שכאן. שיהיה זה שבוע מלא עשייה ועניין.
 
תהיי חזקה, חיה ../images/Emo24.gif

ואל תשכחי שאת אינך לבד, אנחנו פה בשבילך- להקשיב, לעודד, לתמוך, לייעץ.
 

hayapollak

New member
חן-חן לך מלאכי

תודה חמודה. מבטיחה שברגע שיתפזרו קצת העננים ואצליח לבטא את מה שעובר עלי - אעשה זאת.
 
וואו, פשוט תיארת בדיוק מה שמתחולל

אצלי בראש, בלב, בנשמה ובחיים... הרגשתי בחודשים האחרונים מאוד תקועה, תקועה בשיגרה, תקועה בחיים שהם לא ממש חיים- אולי בגלל שזה היה סוף סמסטר עם הבחינות והרבה עבודה שהייתה לי והרגשתי שאין לי חיים, כי פשוט בסופ"ש הייתי מותשת נפשית ופיזית והדבר היחיד שהחזיק אותי עוד חיה זה החבר שלי. ופתאום שבוע שעבר הכל התחיל לזוז: התחלתי התנסות מעשית, עבדתי כל יום אחרי ההתנסות המעשית, הרגשתי חיה ובסופ"ש היינו באילת והיה מדהים, ועכשיו חוזרים לשיגרה, אבל מרגישה משהו שונה. אני מחליטה בד"כ לפי האינטואיציה, מה שהלב אומר כך עושה, אבל משלבת גם את הראש וההיגיון.
 

hayapollak

New member
או -

סוף סוף מישהיא שמבינה קצת מה עובר עלי.... ואני חושבת כמוך - אינטואיציה זה לא רק רגש זה גם היגיון ושכל . זו תובנה - שהיא אחד (רגש ושכל). נכון, בחיים יש אנרגיות מעגליות, עליות וירידות וגם - תקופות "מתות" לכאורה, (תקופה של גולם זו לכאורה תקופה מתה) שאחריה יש פרפר.. תנופה,תעופה,פריחה, החיים מטבעם אינם סטטיים, ישנה זרימה, אך העניין הוא שבגיל שלי - המעברים האלו מתרחשים הרבה פחות,והרבה פחות מהר. וזה כואב וקשה. ומה עוד כואב? (לי לפחות) כואב לעשות ולא להצליח - תחושה של ריק.
 
תחושה שלצערי מוכרת לי ../images/Emo10.gif

במיוחד למשל במבחנים- לומדת לומדת ולומדת ומשקיעה שעות רבות ובסוף מקבלת ציון עלוב. בגלל זה בבחינות האחרונות פשוט לא היה לי חשק ללמוד, בקושי למדתי ועדיין קיבלתי במרבית הבחינות ציונים לא משהו (80+)... כך שמה זה משנה אם משקיעה או לא... ברור שזה משנה, אבל בלב ככה הרגשתי שזה לא משנה... הכי כיף לראות שמצליחים לעשות משהו אחרי שעושים אותו, מסמנים V חיובי לעצמנו שהצלחנו במשימה כמו שצריך, ואם נכשלים זה בהחלט מבאס אבל דווקא צריך להשתמש בחוסר הצלחה הזה ולגרום לכך לדרבן אותנו להמשיך לנסות.
 

hayapollak

New member
לא תמיד יש הסבר

לעניין הזה. השקעה לעומת הצלחה. יש תקופות שההצלחה מגיעה מאוחר יותר. אבל אין ספק שהנושא משאיר הרהורים וסימני שאלה.וגם תיסכול...
 
למעלה