תקופה של איכס...
לפני שבועיים קיבלתי הודעה שלדוד שלי יש סרטן.. איכשהו אוכלים את זה ומנסים להמשיך בלי יותר מדי דאגות... אתמול בערב..אמא התקשרה - שוב מרחוק...סבא שלי (אבא של אמא)גוסס..סרטן - אלא מה הרי אצלנו לא קשור מאיזה כיוון - הכל נישאר במשפחה..-...הרופאה אמרה שלא יותר משבועיים שלושה...את חנוכה ניראה לי אני אבלה בדנמרק(כן משפחה שלי מכל העולם..)..בחיי..חיים שכאלה..שנתיים וחצי אני מטיילת לי במטוסים בין לוויות לאזכרות לביקורי חולים ואבלים.מארץ לארץ..הרי את ההודעה על מות סבא בישראל קיבלתי כשהייתי אצל הסבא בדנמרק לפני שנה....משפחה שכזו...תארו לכם כמה אייר מייל הייתי יכולה לאסוף הודות למשפחה שלי...סבתא אמרה לי - מה לעשות זה החיים..כן אני יודעת,,,אבל אולי שיהיה מרווח יותר גדול....ובין כל זה יש ריצות לימי הורים ובעיות עם הגדולה בבית ספר ועבודה ..ואיפה אני בכל זה - כמו סרט...אומרים שצריך לתפקד...בא לי להיות ולו ליום אחר להיות יען..אתם יודעים - כזו שיכולה לתקוע את הראש באדמה ולשכוח הכל... לפני חודש כמעט כתבתי לכם על איזה כייף היה לי בהופעה של שלמה ארצי..איך ולו לשלוש שעות הצלחתי להשכיח את כל הכאב והבעיות ולהינות... אבל כניראה שאסור יותר מדי..אסור לקחת את ההנאה במובן מאילו... תיתפסו ליום ח,ברה, תהינו מכל רגע..כי מי יודע מה יביא המחר...עוד אסון, עוד כאב, עוד עצב... מצאתי תמונה מקסימה שהדפסתי לעצמי והחלטתי לשתף אתכם..כל אחד יכול לדמיין לעצמו - סוף העולם, ניגמר הים, תחילתה של בריאה חדשה.....אבל לי זה ניקוי נשמה...מקווה שתהינו
לפני שבועיים קיבלתי הודעה שלדוד שלי יש סרטן.. איכשהו אוכלים את זה ומנסים להמשיך בלי יותר מדי דאגות... אתמול בערב..אמא התקשרה - שוב מרחוק...סבא שלי (אבא של אמא)גוסס..סרטן - אלא מה הרי אצלנו לא קשור מאיזה כיוון - הכל נישאר במשפחה..-...הרופאה אמרה שלא יותר משבועיים שלושה...את חנוכה ניראה לי אני אבלה בדנמרק(כן משפחה שלי מכל העולם..)..בחיי..חיים שכאלה..שנתיים וחצי אני מטיילת לי במטוסים בין לוויות לאזכרות לביקורי חולים ואבלים.מארץ לארץ..הרי את ההודעה על מות סבא בישראל קיבלתי כשהייתי אצל הסבא בדנמרק לפני שנה....משפחה שכזו...תארו לכם כמה אייר מייל הייתי יכולה לאסוף הודות למשפחה שלי...סבתא אמרה לי - מה לעשות זה החיים..כן אני יודעת,,,אבל אולי שיהיה מרווח יותר גדול....ובין כל זה יש ריצות לימי הורים ובעיות עם הגדולה בבית ספר ועבודה ..ואיפה אני בכל זה - כמו סרט...אומרים שצריך לתפקד...בא לי להיות ולו ליום אחר להיות יען..אתם יודעים - כזו שיכולה לתקוע את הראש באדמה ולשכוח הכל... לפני חודש כמעט כתבתי לכם על איזה כייף היה לי בהופעה של שלמה ארצי..איך ולו לשלוש שעות הצלחתי להשכיח את כל הכאב והבעיות ולהינות... אבל כניראה שאסור יותר מדי..אסור לקחת את ההנאה במובן מאילו... תיתפסו ליום ח,ברה, תהינו מכל רגע..כי מי יודע מה יביא המחר...עוד אסון, עוד כאב, עוד עצב... מצאתי תמונה מקסימה שהדפסתי לעצמי והחלטתי לשתף אתכם..כל אחד יכול לדמיין לעצמו - סוף העולם, ניגמר הים, תחילתה של בריאה חדשה.....אבל לי זה ניקוי נשמה...מקווה שתהינו