smile2life
New member
תקופה קשה
ברגעים אלו של שפיות זמנית הייתי רוצה להתנצל בפני חברי הפורום ומבקריו. אני עובר תקופה לא קלה בחיי נסיונותיי לארח כאן אורחים שיענו על שאלותתיכם עלו בתוהו. אני מרגיש כאילו נכשלתי בשליחותי לגרום קצת נחת בימים טרופים אלו, כאשר אדם מתעורר בבוקר ולא יודע מה יילד לו יום, האם יתמזל מזל ויחזור לתהות מחר או רצף חייו יקטע כאן - לאחר שעבר נסיונות קטיעה בצבא. נכון המצב הבטחוני הוא לא תירוץ לשום דבר אבל אני שאני גם פגוע ראש וגם סובל מ PTSD, איני יכול לתפקד עם כל הסירנות שעוברות באזור (אם מתאונת דרכים ואם מפיגוע כזה או אחר), מהדורות חדשות מיוחדות וכל ה
הזה שעוטף אותנו. נוסיף לזה את מצב הזוגיות הרעוע שלי (או מצב חוסר הזוגיות) המשווע לשינוי, חתולה שלא נותנת לישון בלילות ומכת חום שגרוע ממנה ניתן למצוא רק בגיהנום - ואני חושב שאפשר אם לא להזדהות אז לפחות לנסות ולהבין אותי. בנוסף מופעלים עלייל לחצים מצד גורמים בארגון לשנות תכנים בפורום ואיני מוכן להתעמת עם צד זה או אחרף אז אני מנווט בשקט בין הקרחונים, בתקווה שלא אתנגש באחד הקטלני, שיפער חור בבטן ספינתי. שוב אני מתנצל בפני כל אלו שחשו כי אני רודן ומבטיח כי לא השתניתי ואני אותו המני החייכן שהכרתם.
ברגעים אלו של שפיות זמנית הייתי רוצה להתנצל בפני חברי הפורום ומבקריו. אני עובר תקופה לא קלה בחיי נסיונותיי לארח כאן אורחים שיענו על שאלותתיכם עלו בתוהו. אני מרגיש כאילו נכשלתי בשליחותי לגרום קצת נחת בימים טרופים אלו, כאשר אדם מתעורר בבוקר ולא יודע מה יילד לו יום, האם יתמזל מזל ויחזור לתהות מחר או רצף חייו יקטע כאן - לאחר שעבר נסיונות קטיעה בצבא. נכון המצב הבטחוני הוא לא תירוץ לשום דבר אבל אני שאני גם פגוע ראש וגם סובל מ PTSD, איני יכול לתפקד עם כל הסירנות שעוברות באזור (אם מתאונת דרכים ואם מפיגוע כזה או אחר), מהדורות חדשות מיוחדות וכל ה
