תקופה מחורבנת

[אירלוי]

תקופה מחורבנת

כלכך כואב לי הלב, קשה לי , וכל מה אני רוצה לאחל לעצמי שהקושי הזה היה נובע מבעיות אכילה, אבל דווקא שם אני בסדר, והכל בסדר, עם האוכל ועם המשקל..
אבל כל העולם נחרב לי , הכל קשה לי , ודווקא עכשיו הגוף שלי בוגד בי..
אני מטפלת בו כלכך יפה, כלכך משתדלת.. לא להשמין לא להקיא , לאכול בריא.. ללכת לעשות ספורט, והוא בוגד!!
לפעמים בא לי לחזור לתקופה ההיא, שאז הייתי מקבלת אם הגוף היה בוגד בי, ואז הוא לא בגד..

אוף

 

[פרפר בתוך אגרוף]

זה באמת לא תמיד ברור

איך הגוף מחזיק מחזיק תקופות שלמות של התעללות,
ופתאום כשאת מנסה ומשתדלת, הוא כאילו לא מגיב, או פועל הפוך.
אני מאמינה שהזמן עושה את שלו ודברים משתנים, וזה גם מה שמראה הניסיון שלי,
אבל גם יודעת לאיזה תסכול וייאוש יכול מצב כזה להביא.

ואת יודעת- דווקא כשמפסיקים להתעלל בגוף, מפסיקים את ההשתקה של רגשות דרך ההפרעה, את העיסוק האובססיבי באוכל שמשכיח הכל-
אז מרגישים בעצמה גדולה יותר את הקשיים ואת הרגשות הרעים שכל הזמן ברחנו מלהרגיש אותם.
כך שהגל הגדול של הקושי הוא בעצם הדבר שהיה שם תמיד וממנו ברחת. וכדי להרגיש אחרת, צריך לחצות את הכאב הגדול הזה, ולראות שאת יכולה לו גם בלי ההפרעה...

רוצה לספר מה כואב לך עכשיו?