תקוע
אני בחור צעיר בסוף שנות העשרים לחיי. על פניו הכל עובד חלק - אני בריא, בעל תואר שני, דירה במרכז בבעלותי, ולאחרונה קודמתי משמעותית במקום עבודתי (גוף ממשלתי). תזרים המזומנים שלי נראה כך שאני מכניס 5 ספרות ומוציא 3 ספרות.
אלו הם נתוני ה"מסגרת". בפועל, ויתרתי לחלוטין על חיי האישיים.
ניסיון רע מאד עם נשים (3 קשרים משמעותיים שלא ארכו יותר מ-3 חודשים כל אחד) הביא לכך שבשלוש וחצי השנים האחרונות לא הייתה לי בת זוג על כל המשתמע מכך - כולל ירידה משמעותית בבטחון העצמי שלי שרק מזינה עוד ועוד את ההתרחקות שלי מבנות המין היפה.
אני נוטה מאד להתבודד ומבלה במשרד עד שעות מאוחרות מאד. בסופי השבוע אני חוזר לבית הורי כדי להיות איתם, ומבלה את סוף השבוע על האינטרנט, עד לתחילת העבודה הבאה. לא הייתי בחו"ל קרוב ל-10 שנים, ואת החופשות השנתיות שאני מרשה לעצמי לקחת אני מבלה בבית הורי - שוב, על האינטרנט. הדירה שלי, כמו שאתם מבינים, עומדת ריקה חלק גדול מהזמן.
הקשר היחיד שלי עם בני אנוש למעשה הוא דרך מקום העבודה שלי, ששם אני כמובן מקובל ואהוב אבל לא באמת מצליח ליצור חברויות מחוץ למסגרת העבודה.
אני מודע (ברמה הקוגניטיבית) לכך שהתשובה הבנאלית לבעיה שלי היא ש"הכל תלוי בי" , ובכל זאת לא מצליח להביא את עצמי למצב שבו אני משנה דברים. גם ניסיונות שעשיתי בזמנו (פתחתי כרטיס באתרי היכרויות, למשל) לא הוכיחו את עצמם.
אני רוצה להינות יותר מהחיים. אני רואה אנשים בני גילי מקימים משפחות, יוצאים לטייל, הולכים למסיבות, בעוד שאני נחשף לכל זה דרך סרטונים ביוטוב. האם זה מצג שווא, או שמא אמת? אשמח לכל רמז, קריאת כיוון או הרמת דגל, בעיקר ברמה הפרקטית, לשיפור החיים שלי.
תודה על שקראתם.
אני בחור צעיר בסוף שנות העשרים לחיי. על פניו הכל עובד חלק - אני בריא, בעל תואר שני, דירה במרכז בבעלותי, ולאחרונה קודמתי משמעותית במקום עבודתי (גוף ממשלתי). תזרים המזומנים שלי נראה כך שאני מכניס 5 ספרות ומוציא 3 ספרות.
אלו הם נתוני ה"מסגרת". בפועל, ויתרתי לחלוטין על חיי האישיים.
ניסיון רע מאד עם נשים (3 קשרים משמעותיים שלא ארכו יותר מ-3 חודשים כל אחד) הביא לכך שבשלוש וחצי השנים האחרונות לא הייתה לי בת זוג על כל המשתמע מכך - כולל ירידה משמעותית בבטחון העצמי שלי שרק מזינה עוד ועוד את ההתרחקות שלי מבנות המין היפה.
אני נוטה מאד להתבודד ומבלה במשרד עד שעות מאוחרות מאד. בסופי השבוע אני חוזר לבית הורי כדי להיות איתם, ומבלה את סוף השבוע על האינטרנט, עד לתחילת העבודה הבאה. לא הייתי בחו"ל קרוב ל-10 שנים, ואת החופשות השנתיות שאני מרשה לעצמי לקחת אני מבלה בבית הורי - שוב, על האינטרנט. הדירה שלי, כמו שאתם מבינים, עומדת ריקה חלק גדול מהזמן.
הקשר היחיד שלי עם בני אנוש למעשה הוא דרך מקום העבודה שלי, ששם אני כמובן מקובל ואהוב אבל לא באמת מצליח ליצור חברויות מחוץ למסגרת העבודה.
אני מודע (ברמה הקוגניטיבית) לכך שהתשובה הבנאלית לבעיה שלי היא ש"הכל תלוי בי" , ובכל זאת לא מצליח להביא את עצמי למצב שבו אני משנה דברים. גם ניסיונות שעשיתי בזמנו (פתחתי כרטיס באתרי היכרויות, למשל) לא הוכיחו את עצמם.
אני רוצה להינות יותר מהחיים. אני רואה אנשים בני גילי מקימים משפחות, יוצאים לטייל, הולכים למסיבות, בעוד שאני נחשף לכל זה דרך סרטונים ביוטוב. האם זה מצג שווא, או שמא אמת? אשמח לכל רמז, קריאת כיוון או הרמת דגל, בעיקר ברמה הפרקטית, לשיפור החיים שלי.
תודה על שקראתם.