דיוויד האסלהוף
New member
תקוע בצומת דרכים....
אני בן 22 משוחרר מהצבא כבר שנה. בשנה הזאת הספקתי לעשות 2 פסיכומטרי (ועדיין חסרות לי כמה נקודות). המטרה היא להתקבל לטכניון\העברית\באר שבע. חוץ מהרף הגבוה הזה הכיוון שאני רוצה ללמוד כרגע הוא הנדסת חומרים אך אינני בטוח עדיין. הפסיכומטרי האחרון היה ביולי הזה, ומאז אני מחפש ללא הצלחה עבודה נורמלית כגון בתי קפה וחנויות בקניונים. התכנון שלי הוא לעבוד ולצאת לטיול של 3 חודשים בחוץ לארץ, לחזור במרץ ולהתחיל ללמוד בבית ולהתכונן למכינה באוקטובר הבא. הציעו לי מס' עבודות מעניינות בתפקיד נחמד בהייטק ובעוד כמה מקומות, רק שהבעיה שרוצים שאתחייב לכמעט שנת עבודה, וכידוע אני לא מעוניין להתחייב גם כדי לטוס לחוץ לארץ בשקט. לפי המצב עכשיו אין לי מושג מה אני הולך לעשות, החיפוש אחר עבודה מייאש (ואני לא נוטה להתייאש בקלות) הזמן הולך ואוזל ודצמבר מגיע אוטוטו. לטוס ככה בלי לעבוד עדיין מכניס אותי לדיכאון ובאסה - וככה אני לא מוכן לנסוע. מה גם שאני לא מעוניין להיות נטל על ההורים ולבקש מהם כסף עבור המצב. אם אתחיל מכינה באוקטובר הבא, פירוש הדבר שאתחיל ללמוד את השנה הראשונה בגיל 24, והתואר יהיה בידיי בגיל 29 לערך. ההתלבטות היא שבמידה והמצב לא ישתנה, המחשבה היא לדחות את המכינה בעוד שנה, כך שבסופו של דבר אתחיל ללמוד בגיל 25... ההתלבטות גדולה כיוון שבשבילי גיל 25 הוא טיפה מופלג בשביל להתחיל ללמוד, וגם המשפחה רוצה שאלמד כמה שיותר מוקדם.... ובשנה הנוספת שנתתי לעצמי אתחיל לעבוד במקומות האלה שדורשים התחייבות וגם יהיה זמן לטוס קצת לפני הלימודים. אשמח לתשובות מבעלי הניסיון בחיים בכל הגילאים....
אני בן 22 משוחרר מהצבא כבר שנה. בשנה הזאת הספקתי לעשות 2 פסיכומטרי (ועדיין חסרות לי כמה נקודות). המטרה היא להתקבל לטכניון\העברית\באר שבע. חוץ מהרף הגבוה הזה הכיוון שאני רוצה ללמוד כרגע הוא הנדסת חומרים אך אינני בטוח עדיין. הפסיכומטרי האחרון היה ביולי הזה, ומאז אני מחפש ללא הצלחה עבודה נורמלית כגון בתי קפה וחנויות בקניונים. התכנון שלי הוא לעבוד ולצאת לטיול של 3 חודשים בחוץ לארץ, לחזור במרץ ולהתחיל ללמוד בבית ולהתכונן למכינה באוקטובר הבא. הציעו לי מס' עבודות מעניינות בתפקיד נחמד בהייטק ובעוד כמה מקומות, רק שהבעיה שרוצים שאתחייב לכמעט שנת עבודה, וכידוע אני לא מעוניין להתחייב גם כדי לטוס לחוץ לארץ בשקט. לפי המצב עכשיו אין לי מושג מה אני הולך לעשות, החיפוש אחר עבודה מייאש (ואני לא נוטה להתייאש בקלות) הזמן הולך ואוזל ודצמבר מגיע אוטוטו. לטוס ככה בלי לעבוד עדיין מכניס אותי לדיכאון ובאסה - וככה אני לא מוכן לנסוע. מה גם שאני לא מעוניין להיות נטל על ההורים ולבקש מהם כסף עבור המצב. אם אתחיל מכינה באוקטובר הבא, פירוש הדבר שאתחיל ללמוד את השנה הראשונה בגיל 24, והתואר יהיה בידיי בגיל 29 לערך. ההתלבטות היא שבמידה והמצב לא ישתנה, המחשבה היא לדחות את המכינה בעוד שנה, כך שבסופו של דבר אתחיל ללמוד בגיל 25... ההתלבטות גדולה כיוון שבשבילי גיל 25 הוא טיפה מופלג בשביל להתחיל ללמוד, וגם המשפחה רוצה שאלמד כמה שיותר מוקדם.... ובשנה הנוספת שנתתי לעצמי אתחיל לעבוד במקומות האלה שדורשים התחייבות וגם יהיה זמן לטוס קצת לפני הלימודים. אשמח לתשובות מבעלי הניסיון בחיים בכל הגילאים....